"La Guilde: Astraban" הגילדה אסטרבן

אחד הביטויים השגורים בפי חובבי הקומיקס הוא הביטוי: "יקום קומיקס" כלומר העולם בו מתרחש הקומיקס והדמויות המופיעות בו. אחד הז'אנרים הוותיקים בקומיקס הוא ז'אנר "החיות המדברות"- כלומר יקומי קומיקס בהם הדמויות הן חיות מואנשות. כמו למשל דמויותיהם של מיקי ודונלד. הפעם אדון ביקום קומיקס של חיות מדברות הספר, "La Guilde: Astraban" . הספר יצא בשנת 2006 בהוצאת הקומיקס הבלגית CASTERMAN, הוצאה מהחשובות באירופה שמוציאה לאור בין השאר גם את ספרי טינטין. הספר נכתב בידי מירוסלב דרגן, סופר קומיקס סרבי המתגורר בספרד. הצייר הוא אוסקר מרטין, אמן קומיקס ספרדי וותיק שממשיך מסורת עתיקה של ציירי קומיקס ספרדים ודרום אירופים ממדינות אחרות (איטלקים, פורטוגזים ויוגוסלבים) שעובדים כ"שכירי חרב" עבור הוצאות קומיקס במדינות צפון ומרכז אירופה. מרטין עבד עבור ההוצאות הצרפתית והדנית של וולט דיסני. הוא צייר קומיקס של טום וג'רי בגרמניה ושוודיה. מרטין צייר גם קומיקס מסדרת "פיקס ופוקסי" ועבד גם עבור אולפני רולף קאוקה, "הוולט דיסני של גרמניה". עובר כולם הוא עבד בעילום שם.

כלומר ניתן לומר שמרטין צבר קילומטראז' לא קטן בציור קומיקס עם חיות מדברות. "הגילדה אסטרבן" (תרגום שלי)נוא קומיקס שונה לחלוטין מהקומיקס אותם צייר מרטין עבור ההוצאות הנזכרות לעיל. מדובר אמנם בקומיקס "חיות מדברות", אך מדובר בקומיקס אקשן פנטזיה רווי אלימות שלא בוחל גם בהצגת אלימות ודם. הסיפור עוסק באסטרבן, זאב (או חיה אחרת ממשפחת הכלביים). אסטרבן שייך לגילדה של אלכימאים, שמנהלת גם בית ספר לאלכימיה. אסטרבן והגילדה נלחמים בגילדה של מתנקשים, אסטרבן מנסה לנקום את מותם של בני משפחתו בידי אותה כת מתנקשים.. הקומיקס מתרחש בעולם שנראה לעתים כעולם של ימי הביניים כמו התלבושות, האלכימיה וכלי הנשק. מאידך יש בו גם סממנים של התקופה שבין המאות 17-19 כמו למשל סגנון בנייה, מנורות גז וצורת המרכבות. הדמויות בקומיקס בקומיקס הן אמנם בעלות ראש חיה אך צורת גופן היא אנושית לחלוטין.

מבחינה אומנותית, מרטין משתמש בטכניקה מיוחדת על מנת ליצור אשליה של "עומק" של התמונה- הרקע מצוייר בצורה מטושטשת אחרי הדמויות. טכניקה הלקוחה מעולם הצילום האמנותי. שיטת הצביעה שונה מזו שמרטין השתמש בה כשיצר עבור דיסני או קאוקה, והיא פחות שטוחה ומזכירה צביעה בעיפרון. ניכר שמרטין נותן לעצמו דרור כשהוא יוצר קומיקס כיוצר "עצמאי" שאינו כפוף לכללים נוקשים של קומיקס שהוכתבו ממסורת רבת שנים.. חובבי פנטזיה, ובמיוחד חובבי הארי פוטר, יהנו מהסצנות הרבות של קסם וכישוף שיש בספר, חובבי האקשן והאימה יהנו מסצנות הקרב והאימה שיש בקומיקס. חובבי ההיסטוריה יהנו מהאופי התקופתי של הסדרה. גם הסוף של הקומיקס בלתי צפוי. מומלץ.

לקריאת תרגום הקומיקס לאנגלית (תרגום חופשי):

http://scans-daily.dreamwidth.org/1413381.html?thread=44472069

טינטין בתאילנד: טינטין כמו ש(באמת) לא חשבתם עליו

אחד הדברים הבולטים בסדרת הקומיקס טינטין הוא העדרם הכמעט מוחלט של דמויות נשיות. כל הדמויות הבולטות בסדרה (טינטין, קפטין הדוק, פרופסור קלקולוס והתומסונים) הם גברים רווקים שאינם חיים בזוגיות. בניגוד לאסטריקס, למשל, בה חלק מהדמויות נשואות וגם אסטריקס ואובליקס מתאהבים ומנהלים רומנים (חד צדדיים על פי רוב). הדמות הנשית המשמעותית היחידה בספרי טינטין היא זמרת האופרה, ביאנקה קסטיפיורה, שגם היא דמות שמופיעה רק בחלק מהספרים ואיננה דמות מרכזית.

ניתן לומר שטינטין הוא קומיקס שמתאים לרוח תקופתו שהיא שנות השלושים עד שנות החמישים. הוא קומיקס מהוגן ללא מין (כמובן) ועם אלימות נקייה שלא רואים בה דם. ממש כמו בקולנוע שנוצר באותה תקופה.

טינטין שנוצר בידי הבלגי ז'ורז' רמי, המכונה ארז'ה, הוא הקומיקס האירופי המצליח והמפורסם ביותר בכל הזמנים והוא תורגם ל-88 שפות ודיאלקטים (http://www.tintinlanguages.nl/).

הפופולאריות של הסדרה גרמה לכך שבמהלך השנים נוצרו גירסאות מחתרתיות ופרודית רבות לטינטין. כך למשל המבקרים בקמבודיה יכולים לקנות חולצה עליה כתוב "טינטין בקמבודיה", ומתחתיה טינטין קטוע רגל, מתהלך עם קביים. רמז לכך שבקמבודיה הממוקשת יש ריבוי של קטועי גפיים. גירסה מחתרתית אחרת היא הספר האנטי אמריקאי, "טינטין באל סלוודור".

טינטין בקמבודיה

אחת הפרודיות מעוררות המחלוקת ביותר על טינטין היא "טינטין בתאילנד" שנוצרה בשנת 1999 בידי אמן וכותב המזהה את עצמו בשם באד א. וייזר (שהוא כמובן פרודיה על בירה באדוויזר). הספר נוגד לחלוטין את רוחו המהוגנת והשמרנית של הקומיקס המקורי.

הסיפור מתחיל כאשר טינטין הדוק והפרופסור נשלחים בידי אישתו של סוכן הביטוח המעצבן ג'וליון וואג לאתר את בעלה שנסע לתאילנד ונשאר שם במערכת יחסים עם "ליידי בוי". בעקבות בלשים תומסון ותומפסון, שגם הם מחפשים אחרי ג'וליון וואג ללא הצלחה (כמובן).

במהלך הספר עובורת הדמויות הרפתקאות, שספק רב אם ארז'ה היה מעלה על דעתו לחשוב עליהן.הגיבורים מבלים עם נשים (וגברים), מבקרים במועדוני חשפנות ומשתמשים בסמים.

פרופסור קלקולוס למשל מנוצל על ידי נערה תאילנדית, רמז למערכות היחסים הנפוצות בתאילנד בין קטינות מקומיות לתיירים מערביים בגיל העמידה. רק שכאן מוצג התייר המערבי כמנוצל ולא כמנצל.

טינטין מתנסה מערכת יחסים הומוסקסואלית. קפטיין הדוק נאלץ להתוודע לוויסקי התאילנדי, וחושב שיש בכל זאת אלכוהול שאינו ראוי לשתייה. במהלך הספר מופיעות רבות מהדמויות שהופיעו בספרי טינטין השונים, כך למשל גנראל אלקזר, שהודח שוב בהפיכה, משמש כמנהל מועדון חשפנות. ביאנקה קסטפיורה הופכת לזמרת רוק מתקדם. צ'אנג מטינטין בטיבט, הופך למאהב של טינטין.

גם במרלנספייק, מקום מגוריו של קפטיין הדוק מתרחשות הרפתקאות כאשר נסטור, המשרת הנאמן, מקיים רומן עם אשתו של ג'וליון וואג, שנוטשת את ילדיה המרובים. שלגי כלבו הנאמן של טינטין, שנשאר משום מה במרלנספייק, מתנחם משום מה בזרועותיו של החתול הסיאמי (תאילנדי) של הקפטיין.

במהלך הספר טינטין וחבריו נרדפים בידי "חברת מרלנספייק", שאחראית על כך שהקומיקס ישאר מתאים לגילים 7-77 ומודאגים מהידרדרותן המוסרית של הדמויות, האגודה היא אגודה מקורית שתפקידה להנציח את מפעלו של ארז'ה, ומכונה גם "אגודת ארז'ה". בספר ישנה גם קריצה לתרבות הבלגית, כך למשל ג'וליון וואג מתגעגע לארנב ברוטב בירה של אישתו, והדמויות נדהמות מכך שרואים בלגים בכל מקום בתאילנד (מזכיר משהו?)

הקומיקס עורר את זעמו של ארגון ארז'ה. בעקבות כך אורגן מבצע עוקץ בידי משטרת בלגיה. בעקבות כך נעצרו בטורניי ובאנטוורפן שלושה מהארחאים על הספר בהם היוצר עצמו. מרבית עותקי הספר שהיו בחנויות הוחרמו. עם זאת המשיכו להמכר בתאילנד. כיום ניתן להוריד עותקים של הספר ברשת.

בניגוד לקומיקס המקורי טינטין בתאילנד הוא בשחור לבן (מלבד תמונת הכריכה), ומצוייר בסגנון מעט שונה מהמקורי.