לו! - מאמי של יומן, לו! - השקט צועק לי באוזניים

הפעם אביא ביקורת על שני ספרים מסדרה אחת. מדובר בסדרת הקומיקס לו! מאת יוצר הקומיקס הצרפתי ז'וליאן ניל. כמו קומיקס אחר עליו דברנו בעבר, טיטוף (ראה כאן וכאן),  של השויצרי זפ. גם לו החלה להופיע במגזין הקומיקס החשוב Tchô ! של הוצאת הקומיקס הצרפתית Glénat, וספריו יצאו לאור באותה הוצאה שהיא מהמובילות באירופה. כמו טיטוף גם כאן הספר יצא בעברית בהוצאת אגם ונערך בידי אורי פינק. 

לא אכחיש ואומר שהייתה לי רתיעה מלקנות את הספרים בסדרה משתי סיבות: ראשית כל הגוונים הפסטליים והוורודים של הספרים בצרוף שם הספר עם לבבות ונצנצים, שנית שם הספר הראשון, שמראה לכאורה שמדובר בספר שפונה לקהל של בנות.  אבל הזדמן לי לקנות את שני הספרים במבצע במחיר נמוך במיוחד, וממש הופתעתי לטובה.

 הספר עצמו עוסק בלו, ילדה בת 12 שמתגוררת בעיר גדולה בצרפת. לו חיה עם אמה אם חד הורית "היפסטרית" וקצת ילדותית. הסיפור עוסק באהבות של לו ושל אמה, בחברות ובחברים שלהן, בחיות המחמד ובעוד נושאים רבים. סגנון הציור מאוד צבעוני בפריימים מסוימים גם בתלת מימד. החוויות בספר חלקן חוויות שכל מתבגר ישראלי יכול להזדהות אתן.  חלק אחר מהחוויות, כמו הביקור אצל הסבתא בכפר הוא יותר צרפתי, אבל עדיין מהנה מאוד.

לא היא בת לאם חד הורית שילדה אותה כתוצאה מרומן מזדמן. האמא היא סופרת מתוסכלת שלא מצליחה לסיים את הרומאן שלה. בנוסף על כך היא בעלת אופי של נערה מתבגרת (ככל הנראה היא ילדה את לו בגיל ההתבגרות כך שזה לא רחוק מהמציאות). חובבת משחקי מחשב מדע בדיוני ומוסיקת מטאל.

לו היא, כאמור ילדה בת 12, תחילת גיל ההתבגרות עם כל מאפייני ההתבגרות באופן מזוקק. היא מתאהבת, מפתחת אופי עצמאי. אי אפשר לומר שהיא מורדת מאחר שאמא שלה היא מורדת באופיה ושתיהן למעשה צמד נערות מתבגרות שבמקרה הן אמא ובת, שמנהלות ביחד מרד נעורים נגד הסבתא, האמא של האמא  של לו. לו ואמה גרות בדירה מבולגנת, מגדלות חתול עצלן. מתתחרות אחת בשניה בהתאהבות וניהול רומאנים. הסבתא היא טיפוס שמרן, חיה בכפר חובבת כרוב ניצנים ואופרות סבון. הסבתא, בניגוד לצאצאיותיה, היא טיפוס שמרן, סטראוטיפ הפולניה אם תרצו. היא חולמת שאמא של לו תמצא עבודה מסודרת ובעל עם עבודה קבועה.

אהבתי מאוד את ההומור בשני הספרים, גם האמנות היא בסדר גמור. אבל מראה הספרים קצת מטעה שהם מיועדים לילדים. לעניות דעתי השמרנית מדובר בספרים המיועדים לציבור קוראים מגיל 12 ומעלה.

תמונת מחזור של גיבורי הקומיקס של המגזין,  "Tchô !"

כתב וצייר: ז'וליאן ניל
ארץ מקור: צרפת
שפת מקור: צרפתית
תרגום: דורית דליות
עריכה: אורי פינק
הוצאה לאור: אגם

טוטו 1 - בלגן בבית הספר

הפעם המאמר יעסוק בספר "טוטו - בלגן בבית הספר", מאת אמן הקומיקס הבלגי תיירי קופה. מדובר בסדרת קומיקס שהופיעה לראשונה בשנת 2004 במגזין הקומיקס הבלגי החשוב, SPIROU בנוסף הופיע גם במגזין דיסני הצרפתי, MICKEY, וכמובן בסדרת ספרי הקומיקס.

הספר,שהוא הראשון בסדרה, הוא מז'אנר הקומיקס הפופולארי "הילד השובב". כלומר קומיקס, שמתרכז במעלליו של ילד בשנות הגן או היסודי ונסוב בעיקר סביב התעלולים וההברקות שלו. כבר עסקנו בעבר בבלוג בקומיקס מהז'אנר במאמרים על הספרים:  קיד פאדל - משחקים קשוחים מאת הבלגי  מידאם. וקומיקס פרנקו בלגי נוסף: טיטוף, מאת השויצרי, זפ. כתבתי בבלוג מאמרים על שני הספרים של טיטוףשיצאו בעברית: טיטוף- החבר'ה שלי ו-טיטוף 2 -הכיוון בחיים. הקומיקס המפורסם ביותר של הז'אנר הוא כמובן, "דני שובבני" מאת האנק קטשאם עליו כתבתי במאמר: עיתון הקומיקס 1992-1995.

הסיפורים בספר עצמם כולם סיפורים בני עמוד אחד. גיבור הסיפורים הוא הילד טוטו, ילד  בן שמונה, בעל שיער אדום ופרוע. טוטו הוא שובב בעל פה גדול, חסר פוליטיקלי קורקט לחלוטין. הוא מוצג כילד גרוע מאוד בלימודים. במהלך הסיפורים נפגשים כמובן עם הדמויות המרכזיות בחייו של טוטו. המורה, בני המשפחה  והחברים. אביו המזוקן של טוטו מוצג כאב עצבני ונרגן, שלא מתבייש לכנות את טוטו "טיפש. הסיפורים מתחלקים לכאלה שעוסקים בשטויות שטוטו עושה ובהברקות הלשויות של טוטו. הסיפורים עצמם מצחיקים גם אם יש בהם כמה בדיחות עם זקן ובדיחות קרש בנוסח "בזוקה ג'ו וחבורתו". 

 הספר הוא בסגנון הפרנקו בלגי המסורתי, "קו חלק" צבעוני בפורמט אלבום A4. לפי מיטב המסורת המערב אירופית המשובחת. לכאורה טוטו נועד לילדי הכיתות הנמוכות, והוא אפילו מנוקד, דבר נדיר בקומיקס עד כה, אבל יש מספר דברים בעייתיים לילדים כמו עיון של טוטו בחוברת פלייבוי באחת הסצנות. אני באופן אישי נהניתי לקרוא אותו. הספר יצא בהוצאת הספרים הקטנה "דני ספרים" ולפי הכריכה האחורית ניתן לראות שהם מתכננים להוציא ספר נוסף, נקווה שזה יצא לפועל.

כתב וצייר: תיירי קופה

תרגם אודי אילת

ארץ מקור: בלגיה

שפת מקור: צרפתית

הוצאת דני ספרים

המתים המהלכים 1: ימים עברו

הפעם אדון בספר: "המתים המהלכים: ימים עברו" (The walking dead 1: Days gone bye). מאת הצמד האמריקני: הסופר רוברט קירקמן והצייר טוני מור. הספר הוא תרגום עברי של אוגדן שיצא בארצות הברית בהוצאת IMAGE COMICS. אחת מחברות הקומיקס החשובות והאיכותיות בארצות הברית. במקור הקומיקס יצא בחוברות שנאגדו באוגדים שהראשון בהם הוא הספר בו אנו עוסקים עכשיו. בפתיחת הספר יש מבוא של הסופר, רוברט קירקמן, דבר לא רגיל בעולם הקומיקס. המבוא הוא מעין הצהרת כוונות של קירקמן לגבי הסדרה והכיוון אליו היא הולכת. כפי שלא קשה להבין משם הספר, הסיפור בספרנו עוסק בעולם שנמצא תחת מתקפה אפוקליפטית של זומבים. נושא שהפך לאופנתי לאחרונה בעקבות הסרט המצליח "מלחמת העולם Z" בהקדמה קירלנד  מדגיש שהוא מנסה ליצור סיפור שונה ממה שמקובל בסרטי הזומבים, וליצור סאגת קומיקס רחבת יריעה בלי פתרון אינסטנט שפותר את בעית הזומבים באחת. כמו שקורה במרבית סרטי הזומבים שהוליווד מוציאה.

הסיפור עצמו עוסק בריק גריימס, שוטר מאטלנטה שמתעורר בבית החולים כעבור שבועיים  של תרדמת בעקבות פציעה במהלך שרותו. הוא מגלה עולם שונה לחלוטין זה שלפני הפציעה. עולם שנמצא תחת מתקפת זומבים. בדרך לא דרך הוא מצליח להגיע למושבה של אנשים שהתחמקו מהעיר ממלאת הזומבים. שם הוא פוגש את אשתו, בנו, מספר מכרים וגם זרים מוחלטים שהתאספו ביער בנסיון להתחמק מהזומבים, ולתמוך אחד בשני.   המשך הסיפור עוסק בהשרדותם בעולם נטול שרותים בסיסיים והתחמקותם מהזומבים המאימים.  בסיפור יש גם התעסקות מרובה ביחסים בין בני האדם ובצד הנפשי של הדמויות. כפי שקירקלנד הבטיח בעיית הזומבים לא נפתרת בפיתרון אינסטנט, ולמעשה לא נפתרת בכלל עד סוף הסיפור. יחד עם זאת, למרות ההצהרה בהקדמה, יש בספר כמה קלישאות הוליוודיות כמו השוטר שנלחם למען משפחתו. ובכלל, לפי דעתי יש התמקדות רבה בסיפור בהתמוטטותם של מוסדות אמריקניים מסורתיים. בכלל קשה שלא לראות דמיון בין מה שקורה בספר ומה שקורה בסרטי זומבים הוליוודיים. אבל אין כל רע בכך. גם בהוליווד הוציאו כמה סרטי זומבים טובים (שמלחמת העולם Z הוא לא אחד מהם), וגם קירקלנד מעביר את הסיפור בצורה  טובה ומעניינת.

הספר מצויר בסגון ראליסטי שטוח בשחור לבן. טוני מור מצייר מצוין. פורמט הספר הוא בדומה לפורמט הקומיק בוק האמריקני וסגנון הציור מאוד אמריקני. בהחלט מסקרן ובהחלט מעורר סקרנות לספרים הבאים. לפי דעתי הוצאת אוגדנים היא הדרך הנכונה להפיץ קומיקס אמריקני בארץ מכיוון שלקהל בישראל קשה לשמור על נאמנות ורציפות בקניית חוברות.

כתב: רוברט קירקמן

צייר: טוני מור

עזרה בצביעה קליף ראת'ברן

תרגום: שלומית הנדלסמן

ארץ מקור: ארצות הברית

שפת מקור: אנגלית

הוצאה לאור בארץ: קוראים

מחיר לפני מבצעים: 79 ש"ח

הקמע 1 – שומרת האבן

הפעם אדון  בספר "הקמע – שומרת האבן" הספר הראשון בסדרת הקומיקס, "הקמע", מאת אמן הקומיקס היפני, קאזו קובאישי.  בבבלוג שלנו לא מרבים הלתעסק בקומיקס של יוצרים ממזרח אסיה (למעשה פעם אחת בלבד, וורקראפט טרילוגיית באר השמש של אמן הקומיקס הקוריאני, קין ג'ה הואן  )  או מנגה בשמו היפני, גם בגלל מיעוט תרגום כותרים לעברית, כך שזו הזדמנות נהדרת להתוודע לתעשיית הקומיקס המשגשגת הזו, שכן תעשיית הקומיקס היפני היא הגדולה בעולם. למרות זאת לא ניתן לכנות את הקומיקס במדויק, "קומיקס יפני" מאחר והיוצר, קאזו קובאישי הגר לארצות הברית, והקומיקס יצא לראשונה בארצות הברית בשפה האנגלית. מבחינה סגנונית הסגנון הוא סגנון מנגה קלאסי עם עם נטייה ראליסטית קלה. כאשר בני אדם חיות מדברות מכונות ורובוטים משמשים בקומיקס כדמויות מרכזיות. מבחינת העלילה היא מזכירה במידה מסוימת בהתחלה שלה את הספר בו עסקתי לא מזמן, גרגוילים 1: הנוסע בזמן. גם כאן העלילה מתחילה במשפחה שמגיעה לגור במקום חדש ומגלה בו עולם מסתורי. מוטיב ידוע מעולם הקולנוע האמריקני. בכלל כל הקומיקס כולו אמנם מצויר בסגנון יפני אבל קורץ לקולנוע האמריקני. הדמויות נושאות שמות אמריקניים העלילה, למרות שלא מצוין מפורשות נראית כמתנהלת בארצות הברית אוף אמריקה. המשפחה מגיעה מסיבות כלכליות עקב טרגדיה משפחתית, לבית נטוש, שהוא בית המשפחה הישן, מובן שמדובר במעבר מהעיר הגדולה לעיירה הקטנה. בבית העתיק שנושא כמובן מטען היסטורי משפחתי, מלא אבק ולא מחובר לחשמל, מתפתחת עלילה מסתורית  לפי מיטב המסורת של סיפורי הפנטזיה. הספר עוסק ביצורים מסתוריים,  חיות מדברות מפלצות לצד חידושים טכנולוגיים כמו רובוטים וכלי טייס שונים ומשונים. יש בספר גם יקומים מקבילים בדומה לסיפורי עליסה בארץ הפלאות והקוסם מארץ עוץ. מובן שמקומו של הקמע, עליו מבוסס שם הספר לא נעדר מהעלילה.

הספר הוא, לפי מיטב המסורת היפנית מרובה עמודים. הציורים בספר הם צבעוניים אך הצבעים בספר לא עזים ויש בו מגמה אפלולית משהו, כיאה לספר שעוסק בכישוף ושדים. למי שרגיל לקומיקס אירופי או אמריקני לפעמים קשה להתרגל לסגנון הציור של התנועות והבעות הפנים של הדמויות שנראה כאילו נלקחו מקומיקס הומוריסטי.
הספר בהחלט מותח ובהחלט יש סיבה לקנות גם את שני ספרי ההמשך שאחריו ובכלל מבורכת המגמה של הוצאת סדרות קומיקס שלמות.

כתב וצייר: קאזוּ קיבואישי
ארץ מקור- ארצות הברית ויפן
שפת מקור אנגלית
הוצאת כתר
עורכת אחראית: רחלה זנדבנק
מאנגלית: דנה זייברט
עיצוב עטיפה: ענבל ראובן ואודי גולדשטיין
מחיר לפני מבצעים 84 ₪

  

Astérix et la rentrée gauloise -אסטריקס והחזרה הגאלית לבית הספר

הפעם נעסוק בספר מסדרת הקומיקס האהובה עלי ביותר אסטריקס, Astérix et la rentrée gauloise, שפרוש שמו המילולי, אסטריקס והחזרה הגאלית (ללימודים). כבר עסקנו בעבר בבלוג באסטריקס מאת צמד הצרפתים, הסופר, רנה גוסיני והצייר אלבר אודרזו. במאמרים: "אסטריקס הגאלי השפעות וחיקויים", "אסטריקס והשמיים הנופלים", "ילדותו השנייה של אובליקס". כמו כן הייתה התייחסות לאסטריקס במאמרים נוספים.  במאמר זה נדבר על הספר מספר 31 בסדרה,  Astérix et la rentrée gauloise. הספר שונה משאר סיפרי אסטריקס בכך שאין בו סיפור רצוף אלא יש בו אוסף של סיפורים קצרים על אסטריקס ואובליקס שהתפרסמו במהלך השנים במגזיני קומיקס, עיתונים, כתבי עת ואוספים שונים.  חלק מהסיפורים נכתבו בידי הצמד, וחלקם, אחרי מותו של גוסיני בידי אודרזו בלבד. מרבית הסיפורים התפרסמו במגזין הקומיקס בו החל להתפרסם אסטריקס, PILOTE, בהזדמנויות מיוחדות כמו חגים, ארועים שונים כמו החזרה ללימודים, על שמה מבוסס שמו של הספר וסיבות אחרות.

כולם התפרסמו בהזדמנויות הבודדות בהן לא התפרסם סיפור אסטריקס בהמשכים. לפני כל סיפור מתפרסם מבוא קצר על נסיבות פרסומו. כך למשל מופיע סיפור משנת 1986 שפורסם במטרה לקדם את פריז כמארחת של המשחקים האולימפיים בשנת 1992, כמובן שהמשחקים נערכו בסוף בברצלונה. סיפור מעניין נוסף בענייני נשות הכפר של אסטריקס התפרסם לא פחות מאשר בירחון הנשים ELLE. אחד מהסיפורים המעניינים בספר הוא ניסיון של אסטריקס לעשות את הבלתי אפשרי ולחדור אל אחד השווקים היחידים בהם לא זכה לפופולאריות, השוק האמריקני. מסתבר שבשנת 1977 היה ניסיון של גוסיני ואודרזו להפיץ את אסטריקס כקומיקס סינדיקטי בארצות הברית. הם נאלצו לשנות את הפורמט כך שיוכל להתפרסם בעיתונים יומיים, הקטינו את כמות המלל בסיפורים. הסיפור האמריקאי של אסטריקס התפרסם בגיליון מיוחד של NATIONAL GEOGRAPHIC, שהוקדש לגאלים. אבל יוזמה זו לא זכתה להמשכיות ואסטריקס מעולם לא הצליח לזכות בפופולאריות בארצות הברית. על אף שבהמשך החלה לצאת הוצאה אמריקנית של הספרים.

שני סיפורים מעניינים מהתקופה של אחרי מותו של רנה גוסיני הם סיפור בו מתחרה תרנגול הכפר הגאלי מול העיט הרומאים, באמצעות שיקוי פלא שמספק לו הכלב מבריקס.

עוד סיפור מעניין הוא על לידתם של אסטריקס ואובליקס (באותו יום!!)..
מבין הסיפורים שהתפרסמו ב-PILOTE מעניין הסיפור על הלטיניזמים, כלומר המילים הלאטיניות שחדרו לשפה הגאלית, כפארודיה על כל הטהרנים שמחו בשנות ה-60 נגד חדירת מלים אנגליות לשפה הצרפתית. עוד סיפור משעשע הוא וריאציות שונות של אסטריקס שגוסיני ואודרזו ציירו בהשפעת מכתבי הקוראים כשכמובן בסוף הם חזרו לפורמט הישן והטוב. סיפור מעניין נוסף הוא המפגש של גוסיני ואודרזו עם בן דמותו וצאצאו של אובליקס שחי בימינו, ועדיין מסתובב עם מנהיר לכל מקום. מה שמזכיר את תואם אסטריקס הפולני Kajko i Kokosz, שמדבר על שני לוחמים סלאבים עתיקים. מקבילו המודרני Kajtek i Koko שעוסק בצאצאיהם הפולניים המודרניים. מובן שיאנוש כריסטה היצר הפולני מכחיש כל קשר.

ישנו גם הסיפור המפורסם על הליך היצירה המשותף של סיפורי אסטריקס, אם תרצו הגרסה של גוסיני ואודרזו לשיר איך שיר נולד. בקיצור ממליץ בחום על הספר שנקרא בגרסתו האנגלית-   .Asterix and the Class Act.

גרגוילים 1: הנוסע בזמן

הוצאת בלום קומיקס מוציאה כותר מתורגם נוסף.  הפעם מדובר על הספר "גרגוילים 1: הנוסע בזמן"  סדרה שיצאה בהוצאה הצרפתית החשובה Les Humanoïdes Associés,  הוצאה שמזוהה בעיקר עם מגזין  הקומיקס למבוגרים, Métal Hurlant (שמוכר בארץ בגירסתו האמריקנית Heavy metal). יוצרי הקומיקס הם הכותב, דניס פייר פיליפי, והצייר אטיין ז'ונג, (או אטיין יונג? מכיוון שמדובר בצרפתי אלזאסי בהחלט יכול להיות שהשם נהגה בצורתו הגרמנית). שניהם יוצרי קומיקס צרפתיים ותיקים ומוכרים בתעשיית קומיקס הפרנקו בלגי. הספר עוסק בגרגור, ילד בגיל יסודי שעובר עם משפחתו לגור בעיירה חדשה. בתחילתו של הספר מדובר על המעבר ועל יחסיו של הילד עם הוריו אחותו ודודתו.  דירתו החדשה של גרג ממוקמת בדיוק מול כנסייה. מעוצבת בסגנון גותי, מעוטרת בדמויות של מפלצות דמיוניות כמו דרקונים, מפלצות וגרגווילים. גרג עובר מסיבה כלשהי לתקופת המאה ה-17 שם הוא פוגש אנשים  שחיו באותה תקופה, שנראים בדיוק כמו משפחתו וחבריו בני המאה ה-21. הוא מתמודד עם חיים של ילד במאה ה-17 ועם השונות שלהם מחייו של ילד בין ימינו. מה שמוסיף לסיפור מעט אתנחתאות קומיות. כמו כן הוא נפגש עם דמויותיהם החיות של הפסלים שמעטרים את הכנסייה. בהמהלך הספר הוא מצליח לעזור ליצורים הטובים לנצח את הרעים.

הספר הוא בפורמט האלבום שאופייני לקומיקס במערב אירופה. סגנון הציור של אטיין שונה מהסגנון הרגיל. הציורים מצוירים בגוונים בהירים, ללא מסגרת, כלומר רואים את הצבע ולא את מסגרת הדיו סביב הציור כמו במרבית הקומיקס האירופי. מה שיוצר אפקט שמזכיר במידה מסיומת סרטי אנימציה, מזכיר קצת סגנון ציור של אולפני דיסני בחלק מהספרים המבוססים על הסרטים שלהם.  סגנון הצייור הוא קריקטורי צבעוני, עם נטייה ראליסטית קלה בציור המבנים.

הוצאת בלום קומיקס של אמן הקומיקס לי בלום, ממשיכה להביא לנו ממיטב הקומיקס האירופי. אחרי שהוציאה לאור שלושה ספרים בסדרת פיטי פיט של הבלגים פרנץ בויסינק ואדי ריזאק בהם דנו במאמרים קודמים. הפעם זהו ספר ראשון בסדר שמונה עד כה 8 ספרים, נקווה שהוצאת בלום קומיקס תמשיך להוציא כותרים נוספים מתורגמים ומקוריים בנוסף על אלו שכבר יצאו. נקווה גם שהוצאות אחרות יוציאו כותרים אירופיים כי ישנה עצירה בהוצאת כותרים אירופיי קלאסיין כמו אסטריקס וטינטין.

עוד מאמרים על ספרים בהוצאת בלום:

פיטי פיט- שחור השפם אימת שבעת הימים

פיטי פיט ואוצרות הנוארגים

פיטי פיט במבוך הפרעונים

כתב: ד. פ פיליפי

צייר: ג' אטיין

ארץ מקור: צרפת

שפת מקור: צרפתית

תרגום: מרטין מסיקה

הוצאה: בלום קומיקס

בון 9 ובון 10 סיום הסדרה

בסימן טוב ובמזל טוב מסתיימת הוצאת הסדרה המלאה של בון מאת אמן הקומיקס האמריקני ג'ף סמית'. בכך הופכת בון לסדרת ספרי הקומיקס המתורגמים הארוכה הראשונה שמתפרסמת בעברית. הישג שלא זכו לו אפילו סדרות בעלות מוניטין שמתפרסמות בארץ במשך שנים כמו טינטין ואסטריקס.

מכיוון שקראתי את שני הספרים ולא כתבתי עליהם עד כה אני אכתוב מאמר אחד על שניהם גם בגלל שבאנגלית שניהם היו חלק אחד שנקרא בשפת המקור, אנגלית, Crown of Horns (רק לא ברור לי למה דווקא ללפני האחרון קראו זמן הסוף...) כפי שניתן לראות בכריכה האנגלית שבכותרת. מי יודע אולי המוציאים לאור רצו לצ'פר אותנו קהל הקוראים במספר העגול של עשרה ספרים. ואולי יש מניעים אחרים... הוצאת כינרת ממשיכה כאן מסורת עתיקה של פיצול ספרי קומיקסמתורגמים לשניים כמו שעשתה הוצאת מ. מזרחי לסדרות כמו ריק הושה, דן קופר וטינטין.

בון 9 זמן הסוף:

הספר  עוסק במצור של העכבראשים ובני פאוה שמתהדק על העיר אתיה ובניסיונות לפתור אותו כאן מתפצלים מסעותיהם של גיבורי הספר. כאשר בון ותורן, שנקלעים לבית הסוהר דווקא כשכולם כל כך זקוקים להם, אבל איכשהו מצליחים  להשתחרר. סבתא בן, סמיילי ובלופר  כל אחד מהם חווה הרפתקאות משלו. במהלך הספר ישנן בריתות לא צפויות בין גורמים שנחשבו אויבים נגד אויב משותף. כמובן שנראה במהלך הספר שהסיכויים הולכים ומתמעטים לטובת גיבורינו. במהלך הספר מסתבר שהפיתרון היחיד לבעיותיה של אתיה הוא מציאת כתר הקרניים בידי תורן.

בון 10 כתר הקרניים:
האחרון בסדרה (הזו) של בון בעברית נושא את השם המקורי של הספר באנגלית בספר הזה נפתרות כל בעיותיה של אתיה אחרי שבון ותורן מצליחים (זהירות ספוילר) למצוא את כתר הקרניים ובכוחותיהם האחרונים להציל את אתאיה. אחרי זה מתאחדים כוחותיהם. סוף הספר מוקדש למה עלה בגורל הגיבורים אחרי פיתרון כל הבעיות ויש אפילו דמות שמסיימת אחת חייה.

סיכום הסדרה:
אין לי נתונים סטטיסטיים אבל להערכתי בון היא סדרת הקומיקס המתורגמת המצליחה ביותר בישראל. בון היא סיפור הצלחה גדול במיוחד לאור העובדה שלא היתה מוכרת בישראל קודם ושאין מאחוריה סדרה מצוירת או סרט קולנוע. הוצאת כינרת עשתה עבודת שיווק מרשימה. בון היא סדרה מצוירת היטב עם הרפתקאה מעניינת. עם סיום הדרה יצא ספר נוסף בסדרת בון, "רוז" , הפעם עם ציורים של צייר אחר, צ'ארלס ווס,  וטקסט של סמית'. עליו אולי אכתוב בעתיד.
קישורים:
בון 4, בון 5, בון 6, בון 7, בון 8

שמות: בון 9- זמן הסוף, בון 10- כתר הקרניים
כתב וצייר- ג'ף סמית'
צבע: סטיב המאקר
ארץ מוצא: ארצות הברית
שפת מקור: אנגלית
תרגום: אורנה כץ.
הוצאה לאור: כינרת

הדור השני - דברים שלא סיפרתי לאבא

הפעם נעסוק בבלוג בספר "הדור השני" מאת אמן הקומיקס הישראלי, מישל קישקה. הספר עוסק בנקודת מבטו של קישקה כבן לניצול שואה. מתוך כך הוא פותח צוהר לעולמו הפנימי ומספר את סיפורו האישי והמשפחתי שלו.

מישל קישקה הוא אחד מאמני הקומיקס הוותיקים ובעלי המוניטין בישראל. כיליד בלגיה הוא מושפע רבות מהקומיקס הפרנקו בלגי המשובח. בנוסף על כך מישל קישקה הוא ידען גדול בתחום הקומיקס עוד מימיו בעיתון הנוער המצוין, "משהו".  בנוסף על הקומיקס האיורים והקריקטורות המצוינים שלו נהנינו מכתבותי המחכימות בתחום הקומיקס העולמי, ובמיוחד הקומיקס האירופי. קישקה מהווה השראה עבורי בכתיבתי על קומיקס עולמי .אפשר להגיד שיש לו יד בבלוג הזה.
הספר יצא לראשונה בהוצאת dargaud הצרפתית, אחת מהוצאות הקומיקס החשובות והגדולות באירופה כמו כן התפרסם בהמשכים ביומון הבלגי LE SOIR.

הספר מצויר בסגנון קישקאי אופייני. מישל קישקה אומר בספר שהייתה לו התלבטות כי סגנון ציורו הומוריסטי מדי. הספר מצויר בשחור לבן בעצתו של העורך הראשי של הוצאת דארגו. להרגשתי האישית הספר הוא גם המשך של הקומיקס אותו פרסם קישקה במגזין עיניים שספר על ילדותו בבלגיה בו הכרנו לראשונה את משפחתו, גם אם זה לא לא נאמר במפורש.
הספר הוא ספר הקומיקס הראשון באורך מלא שפרסם קישקה, והוא כבר תורגם למספר שפות כולל עברית, שכן שפת הספר המקורית היא צרפתית. הדור השני ממצב בעיני את  מישל קישקה כאמן וכותב קומיקס ברמה עולמית.

הספר "הדור השני" הוא לא ספר הקומיקס (או רומן גראפי, ביטוי שאני לא כל כך אוהב) הראשון העוסק בשואה הספר המפורסם ביתר בתחום הוא  MAUS, ספרו של אמן הקומיקס האמריקני ארט ספיגלמן. בספר ספיגלמן מספר את סיפורו של אביו, ולאדק ספיגלמן בשואה. "הדור השני" מתכתב במידה מסוימת עם מאוס הגם שנקודת המבט של שני הספרים שונה. גם ספרו של קישקה עוסק באביו, אנרי קישקה, עם זאת נקודת המבט בספר הדור השני היא כפי שמעיד שמו נקודת מבטו של קישקה כבן לניצול שואה. הספר מספר על צילה של השואה בחייו של מישל קישקה החל מילדותו בליאז' שבבלגיה שמתוארת כילדות קשה שצילה של השואה רחף מעליה. למרות שלא דובר על השואה  באופן ישיר,  אלא רק ברמזים מהוריו של מישל. הרמזים מהוריו הגדילו את סקרנותו של מישל קישקה לנושא השואה שהפך להיות נושא עניין מרכזי שלו והוא חפש בספרים את מה שלא ספר אביו. צל השואה והסתרת הסיפור האישי של אביו גרמו למישל לחרדות וסיוטים. הילדות מתוארת כילדות לא קלה. מישל ואחיו נשלחים ללימודים בפנימיות. יש לציין שלמרות שניתן היה לחשוב שצל השואה הוא הדבר העיקרי שגרם לכך, גם ילדותה של אמו של קישקה שניצלה מהשואה בזכות כך שהוריה הצליחו לברוח לשויץ, הייתה ילדות קשה. ניתן להבין בין השורות שלמרות שלא סבלה את מוראות השואה גם היא סבלה בתקופת מלחמת העולם השנייה. קישקה גם מספר שהסיבה לכך שהוא ואחיו נשלחו לפנימיות הייתה בעיקר חוסר היכולת של אמו להתמודד עם גידול ילדים. גם תנאי החיים נראים לא קלים. הבית הוא בית ללא מקלחת עם שרותים בחוץ. המשפחה החיה בצפיפות. גם הנוף עליו משקיף הבית הוא נוף של ארובות מפעלי תעשיה פולטי עשן ומזהמים.

. עם זאת הסיפור מספר גם על הרגעים השמחים בחייו של ילד יהודי בבלגיה ששל אותה תקופה ואפילו רומז על מקורות ההשראה של מישל כיוצר קומיקס. המשך הספר עוסק בחייו של מישל קישקה כסטודנט. את ניסיונו הראשון כצייר קומיקס (מעניין לציין שגם בבלגיה ההערה הראשונה שנותנים לו כאשר הוא מציג את אומנותו היא שמקומיקס אי אפשר להתפרנס). בהמשך מתוארת עלייתו של מישל ארצה.

נקודת המפנה בספר היא התאבדותו של אחיו קישקה, שמתואר גם הוא כקרבן של הדור השני לשואה.  ההתאבדות מתוארת כטראומה אישית מצד אחד וכמה ששינה את גישתו של אנרי קישקה כלפי סיפור קורותיו בשואה.  שהחל מאז לספר את סיפורו בשואה. אנרי קישקה כותב ספר ומלווה משלחות של תלמידים בלגים לפולין, מרצה בבתי ספר ובמוסדות ומשתתף בטקסים רשמיים. עם הזמן הוא נהפך לניצול השואה המפורסם ביותר בבלגיה.

כך מתאר מישל קישקה את השינוי שחל באביו כמי שלא ספר דבר על השואה למי שהסיפור על השואה הפך אותו למרכז חייו. קישקה אפילו מותח ביקורת מסוימת על כך שאביו "מנצל" את מעמדו כניצול שואה כדי לקבל פריבילגיות שונות . מה שהחל בקטן בילדות ונעשה יותר גדול בתקופת בגרותו. אם כי הביקורת שהוא מעביר היא בהחלט בנימה מבינה בניגוד לביקורת שמעביר ארט ספיגלמן על אביו שמעוררת אצלי לפחות אי נעימות.  הספר מרגש ומעורר מחשבה על המחיר אותו משלמים בני הדור השני לשואה, היום כבר מדברים גם על הדור השלישי והרביעי, ובאמת נרמז גם על השפעת היותו של אנרי קישקה ניצול שואה גם על אשתו ובניו של מישל.  מעניין אותי במיוחד לאור העובדה שסבי וסבתי ז"ל  ארחו בביתם במרוקו במלחמת העולם השנייה משפחה של פליטים יהודים מבלגיה. למרות הנושא הכבד של הספר הספר לא נעדר חוש הומור בלשון המעטה, למשל שעשעה אותי ההצגה הסטריאוטיפית של העיר הבלגית, כעיר בה יש חנויות של בירה, שוקולד, צ'יפס וופלים. כאילו שמדובר באדם שמתאר את בלגיה על פי כל הנתונים על בלגיה שהוא מכיר ולא ביליד המדינה.

כתב וצייר: מישל קישקה

ארץ מקור: ישראל וצרפת

שפת מקור: צרפתית

הוצאה: חרגול

מחיר (לפני הנחות) 88 ש"ח

פיטי פיט במבוך הפרעונים

כבר עסקנו בעבר בשני הספרים הראשונים שיצאו בעברית בסדרת פיטי פיט מאת הבלגים פרנץ בויסינק ואדי ריזאק:  "פיטי פיט- שחור השפם אימת שבעת הימים" ו-"פיטי פיט ואוצרות הנוארגים". "פיטי פיט במבוך הפרעונים הוא השלישי שיוצא בעברית בסדרה. הישג שמעט מאוד סדרות קומיקס ובפרט סדרות קומיקס אירופיות הגיעו אליו. ועל כך מגיע להוצאת בלום קומיקס כל הכבוד. ובכלל אחרי צאתו של הספר קומיקס אירופי נוסף שלהם “גרגוילים 1: הנוסע בזמן”, בלום קומיקס ממצבת את עצמה כהוצאה לאור המתמחה בקומיקס ישראלי ואירופי בדומה להוצאות דומות ברחבי העולם.

בסיפור עצמו מתגלגלים פיטי פיט והפיראטים למצרים. שם הם חווים הרפתקאה מסמרת שיער בפירמידות שכמובן מסתיימת בסוף טוב לשביעות רצון כולם. ניכר מאוד שכותב הספר בויסינק והצייר ריזאק הושפעו מאוד בספר מ"אסטריקס וקליאופטרה" של גוסיני ואודרזו, שהעלילה בספר ואפילו חלק מהאלמנטים המצויירים ממש קורצים אסטריקס וקליאופטרה. קודם כל פיטי פיט והפיראטים מובלות בידי מצרי רמאי לטיול בפירמידות, במטרה ברורה להרע להם. כמו באסטריקס גם כאן הפירמידה מלאה במבוכים בורות ומכשולים. החיילים ששומרים על פרעה חופו, שאליהם מצטרפים שחור הזקן והפיראטים שלו לבושים באופן חשוד כמו חיל המשמר של המלכה קליאופטרה בספר של אסטריקס. ככל הנראה אודרזו צייר את חיילי קליאופטרה בבגדים מצריים הלניסטיים מה שבברור לא מתאים לתקופה של פרעה חופו. (להשוואה בין המדים ראו את התמונה).

שימו לב לדמיון בדמות השומר המצרי

עוד השפעה ברורה של אסטריקס היא האנכרוניזם שמציג תעשיית מזכרות ותיירות במצרים מה שלא הגיוני לא בתקופת אסטריקס (המאה הראשונה לספירה) ולא בתקופה פיטי פיט (מאות 15-17 להערכתי על פי התלבושות).

רואים גם השפעה מסוימת של "טינטין- אסירי השמש" מאת הבלגי ארז'ה. בעיקר בגלל מצרים עתיקים שקמו לתחייה הרבה אחרי זמנם בדיוק כמו אנשי האינקה באסירי השמש. כמובן שכבר הזכרנו במאמר הראשון את עצם זה ששודדי הים בפיטי פיט מזכירים מאוד את שודדי הים שמופיעים כמעט בכל ספר של אסטריקס. בהחלט היה מקום להתייחס לפיטי פיט במאמרי בבלוג "אסטריקס הגאלי השפעות וחיקויים".

נהניתי מהספר יותר מהספר הקודם ממליץ לקנות.הספר ממשיך את המסורת המופלאה של הקומיקס האירופי. הקו בספר מעט פחות חלק מבספר הקודם, אך אני מניח שזה קשור לניסיון ליצור אווירה אפלה בגלל שמרביתו מתרחש בפירמידה. כמו כן ברכות להוצאת בלום קומיקס על הוצאת סדרת קומיקס אירופית נוספת, עליה אני מקווה אדבר בטור הבא שלי.

שם:   פיטי פיט במבוך הפרעונים
כתב: פרנץ בויסינק
צייר: אדי ריזאק
ארץ מקור: בלגיה והולנד
שפת מקור: הולנדית (פלמית)
הוצאה: בלום קומיקס
תרגם: לי בלום