מישל קישקה הוא אחד מאמני הקומיקס הוותיקים ובעלי המוניטין בישראל. כיליד בלגיה הוא מושפע רבות מהקומיקס הפרנקו בלגי המשובח. בנוסף על כך מישל קישקה הוא ידען גדול בתחום הקומיקס עוד מימיו בעיתון הנוער המצוין, "משהו". בנוסף על הקומיקס האיורים והקריקטורות המצוינים שלו נהנינו מכתבותי המחכימות בתחום הקומיקס העולמי, ובמיוחד הקומיקס האירופי. קישקה מהווה השראה עבורי בכתיבתי על קומיקס עולמי .אפשר להגיד שיש לו יד בבלוג הזה.
הספר יצא לראשונה בהוצאת dargaud הצרפתית, אחת מהוצאות הקומיקס החשובות והגדולות באירופה כמו כן התפרסם בהמשכים ביומון הבלגי LE SOIR.
הספר מצויר בסגנון קישקאי אופייני. מישל קישקה אומר בספר שהייתה לו התלבטות כי סגנון ציורו הומוריסטי מדי. הספר מצויר בשחור לבן בעצתו של העורך הראשי של הוצאת דארגו. להרגשתי האישית הספר הוא גם המשך של הקומיקס אותו פרסם קישקה במגזין עיניים שספר על ילדותו בבלגיה בו הכרנו לראשונה את משפחתו, גם אם זה לא לא נאמר במפורש.
הספר הוא ספר הקומיקס הראשון באורך מלא שפרסם קישקה, והוא כבר תורגם למספר שפות כולל עברית, שכן שפת הספר המקורית היא צרפתית. הדור השני ממצב בעיני את מישל קישקה כאמן וכותב קומיקס ברמה עולמית.
הספר "הדור השני" הוא לא ספר הקומיקס (או רומן גראפי, ביטוי שאני לא כל כך אוהב) הראשון העוסק בשואה הספר המפורסם ביתר בתחום הוא MAUS, ספרו של אמן הקומיקס האמריקני ארט ספיגלמן. בספר ספיגלמן מספר את סיפורו של אביו, ולאדק ספיגלמן בשואה. "הדור השני" מתכתב במידה מסוימת עם מאוס הגם שנקודת המבט של שני הספרים שונה. גם ספרו של קישקה עוסק באביו, אנרי קישקה, עם זאת נקודת המבט בספר הדור השני היא כפי שמעיד שמו נקודת מבטו של קישקה כבן לניצול שואה. הספר מספר על צילה של השואה בחייו של מישל קישקה החל מילדותו בליאז' שבבלגיה שמתוארת כילדות קשה שצילה של השואה רחף מעליה. למרות שלא דובר על השואה באופן ישיר, אלא רק ברמזים מהוריו של מישל. הרמזים מהוריו הגדילו את סקרנותו של מישל קישקה לנושא השואה שהפך להיות נושא עניין מרכזי שלו והוא חפש בספרים את מה שלא ספר אביו. צל השואה והסתרת הסיפור האישי של אביו גרמו למישל לחרדות וסיוטים. הילדות מתוארת כילדות לא קלה. מישל ואחיו נשלחים ללימודים בפנימיות. יש לציין שלמרות שניתן היה לחשוב שצל השואה הוא הדבר העיקרי שגרם לכך, גם ילדותה של אמו של קישקה שניצלה מהשואה בזכות כך שהוריה הצליחו לברוח לשויץ, הייתה ילדות קשה. ניתן להבין בין השורות שלמרות שלא סבלה את מוראות השואה גם היא סבלה בתקופת מלחמת העולם השנייה. קישקה גם מספר שהסיבה לכך שהוא ואחיו נשלחו לפנימיות הייתה בעיקר חוסר היכולת של אמו להתמודד עם גידול ילדים. גם תנאי החיים נראים לא קלים. הבית הוא בית ללא מקלחת עם שרותים בחוץ. המשפחה החיה בצפיפות. גם הנוף עליו משקיף הבית הוא נוף של ארובות מפעלי תעשיה פולטי עשן ומזהמים.
הספר יצא לראשונה בהוצאת dargaud הצרפתית, אחת מהוצאות הקומיקס החשובות והגדולות באירופה כמו כן התפרסם בהמשכים ביומון הבלגי LE SOIR.
הספר מצויר בסגנון קישקאי אופייני. מישל קישקה אומר בספר שהייתה לו התלבטות כי סגנון ציורו הומוריסטי מדי. הספר מצויר בשחור לבן בעצתו של העורך הראשי של הוצאת דארגו. להרגשתי האישית הספר הוא גם המשך של הקומיקס אותו פרסם קישקה במגזין עיניים שספר על ילדותו בבלגיה בו הכרנו לראשונה את משפחתו, גם אם זה לא לא נאמר במפורש.
הספר הוא ספר הקומיקס הראשון באורך מלא שפרסם קישקה, והוא כבר תורגם למספר שפות כולל עברית, שכן שפת הספר המקורית היא צרפתית. הדור השני ממצב בעיני את מישל קישקה כאמן וכותב קומיקס ברמה עולמית.
. עם זאת הסיפור מספר גם על הרגעים השמחים בחייו של ילד יהודי בבלגיה ששל אותה תקופה ואפילו רומז על מקורות ההשראה של מישל כיוצר קומיקס. המשך הספר עוסק בחייו של מישל קישקה כסטודנט. את ניסיונו הראשון כצייר קומיקס (מעניין לציין שגם בבלגיה ההערה הראשונה שנותנים לו כאשר הוא מציג את אומנותו היא שמקומיקס אי אפשר להתפרנס). בהמשך מתוארת עלייתו של מישל ארצה.
נקודת המפנה בספר היא התאבדותו של אחיו קישקה, שמתואר גם הוא כקרבן של הדור השני לשואה. ההתאבדות מתוארת כטראומה אישית מצד אחד וכמה ששינה את גישתו של אנרי קישקה כלפי סיפור קורותיו בשואה. שהחל מאז לספר את סיפורו בשואה. אנרי קישקה כותב ספר ומלווה משלחות של תלמידים בלגים לפולין, מרצה בבתי ספר ובמוסדות ומשתתף בטקסים רשמיים. עם הזמן הוא נהפך לניצול השואה המפורסם ביותר בבלגיה.
כך מתאר מישל קישקה את השינוי שחל באביו כמי שלא ספר דבר על השואה למי שהסיפור על השואה הפך אותו למרכז חייו. קישקה אפילו מותח ביקורת מסוימת על כך שאביו "מנצל" את מעמדו כניצול שואה כדי לקבל פריבילגיות שונות . מה שהחל בקטן בילדות ונעשה יותר גדול בתקופת בגרותו. אם כי הביקורת שהוא מעביר היא בהחלט בנימה מבינה בניגוד לביקורת שמעביר ארט ספיגלמן על אביו שמעוררת אצלי לפחות אי נעימות. הספר מרגש ומעורר מחשבה על המחיר אותו משלמים בני הדור השני לשואה, היום כבר מדברים גם על הדור השלישי והרביעי, ובאמת נרמז גם על השפעת היותו של אנרי קישקה ניצול שואה גם על אשתו ובניו של מישל. מעניין אותי במיוחד לאור העובדה שסבי וסבתי ז"ל ארחו בביתם במרוקו במלחמת העולם השנייה משפחה של פליטים יהודים מבלגיה. למרות הנושא הכבד של הספר הספר לא נעדר חוש הומור בלשון המעטה, למשל שעשעה אותי ההצגה הסטריאוטיפית של העיר הבלגית, כעיר בה יש חנויות של בירה, שוקולד, צ'יפס וופלים. כאילו שמדובר באדם שמתאר את בלגיה על פי כל הנתונים על בלגיה שהוא מכיר ולא ביליד המדינה.
כתב וצייר: מישל קישקה
ארץ מקור: ישראל וצרפת
שפת מקור: צרפתית
הוצאה: חרגול
מחיר (לפני הנחות) 88 ש"ח
