מגילת אסתר: ילדי שושן מנצחים את המן

כבר עסקנו בעבר בעולם הקומיקס החרדי. גם במאמר שעוסק בספר "בין שתי טיפות" של אלי וגולד, וגם במאמר המוקדש למגזין הקומיקס החרדי המגוון "קומיקס". הפעם אדון בספר הקומיקס "מגילת אסתר: ילדי שושן מנצחים את המן" מאת  שני היוצרים החרדיים: הסופר מרדכי חלמיש, ואמן הקומיקס דוד ביכמן. הספר הינו חלק מסדרת ספרים של חלמיש וביכמן, העוסקת בספרי המקרא ובספרות חז"ל שמלווה את חגי ישראל במהלך השנה וגם ספרות חז"ל בכלל. יש ספר לחנוכה שמספר את סיפור המקבים. לפסח , על יציאת מצרים. ספר נוסף על העליה לרגל לבית המקדש וספרים אחרים על מעגל השנה היהודי. המוטיב החוזר בספרים הללו הוא הדגשה על תפקידם של הילדים בעלילה והשענות על מקורות חז"ל (משנה, תלמוד, ספרות רבנית), יותר מעל פשט המקרא  ובטח ובטח יותר מהספרים החיצוניים (במקרה של חנוכה למשל שמבוסס על ספרי המקבים החיצוניים).

הספר מציג את סיפור המגילה מנקודת מבט חרדית לחלוטין. מרדכי היהודי מוצג בספר כרב גדול בתורה. הילדים מצוירים כמסולסלי פאות, משל היו תלמידי "חדר" במאה שערים או בסיפור של שלום עליכם. ילדי הספר מתפללים ולומדים תורה בכל הזדמנות, מה שדי מפתיע לאור העובדה שהתורה או אל-הים לא מוזכרים במגילת אסתר ולו פעם אחת. אבל זו המגמה החרדית שנוטה באמצעות אגדות חז"ל "לייהד" את המקרא במקומות בהם הוא לא מתיישב מספיק עם עמדתה התורנית והאידיאולוגית.

הקומיקס הוא הומוריסטי במידה, אם כי הבדיחות הן לעתים ילדותיות. סגנון הציור הוא קריקטורי עם נטיה ברורה לצבעים בהירים. אפילו קוי המתאר של החפצים והדמויות מצוירים בצבע חום ולא בשחור. אותי משעשע מאוד שחלק ניכר מהדמויות הן בעלות שיער בהיר, כאילו הסיפור מתרחש בצפון אירופה ולא בפרס.

עוד משהו שיש לציין הוא שהמחבר אומר שעשה תחקיר לפני כתיבת הספר, מה שבהחלט ניכר ולא אופיני לחרדים (כבר ראיתי ספרי לימוד חרדיים בהם פרעה מצויר כמלך אירופי). בניגוד לדמויות היהודיות שמצוירות כמו אנשי שטעטל במזרח אירופה. הלבוש של הדמויות הלא יהודיות והמבנים הם פרסיים לחלוטין. רק שבמקום ארמונות שושן מצוירים בפסר ארמונות פרספוליס בירתה השניה של פרס.  כיאה לקומיקס חרדי כל עמוד בקומיקס מסתיים במאמר חז"ל. בסוף הספר מופיעה המגילה במלואה, ומיותר לציין, אסתר המלכה מצוירת מגבה בלבד.

כתב: מרדכי חלמיש

צייר: דוד ביכמן

ארץ מקור:ישראל

שפת מקור: עברית

הוצאה לאור: יפה נוף

הדור השני - דברים שלא סיפרתי לאבא

הפעם נעסוק בבלוג בספר "הדור השני" מאת אמן הקומיקס הישראלי, מישל קישקה. הספר עוסק בנקודת מבטו של קישקה כבן לניצול שואה. מתוך כך הוא פותח צוהר לעולמו הפנימי ומספר את סיפורו האישי והמשפחתי שלו.

מישל קישקה הוא אחד מאמני הקומיקס הוותיקים ובעלי המוניטין בישראל. כיליד בלגיה הוא מושפע רבות מהקומיקס הפרנקו בלגי המשובח. בנוסף על כך מישל קישקה הוא ידען גדול בתחום הקומיקס עוד מימיו בעיתון הנוער המצוין, "משהו".  בנוסף על הקומיקס האיורים והקריקטורות המצוינים שלו נהנינו מכתבותי המחכימות בתחום הקומיקס העולמי, ובמיוחד הקומיקס האירופי. קישקה מהווה השראה עבורי בכתיבתי על קומיקס עולמי .אפשר להגיד שיש לו יד בבלוג הזה.
הספר יצא לראשונה בהוצאת dargaud הצרפתית, אחת מהוצאות הקומיקס החשובות והגדולות באירופה כמו כן התפרסם בהמשכים ביומון הבלגי LE SOIR.

הספר מצויר בסגנון קישקאי אופייני. מישל קישקה אומר בספר שהייתה לו התלבטות כי סגנון ציורו הומוריסטי מדי. הספר מצויר בשחור לבן בעצתו של העורך הראשי של הוצאת דארגו. להרגשתי האישית הספר הוא גם המשך של הקומיקס אותו פרסם קישקה במגזין עיניים שספר על ילדותו בבלגיה בו הכרנו לראשונה את משפחתו, גם אם זה לא לא נאמר במפורש.
הספר הוא ספר הקומיקס הראשון באורך מלא שפרסם קישקה, והוא כבר תורגם למספר שפות כולל עברית, שכן שפת הספר המקורית היא צרפתית. הדור השני ממצב בעיני את  מישל קישקה כאמן וכותב קומיקס ברמה עולמית.

הספר "הדור השני" הוא לא ספר הקומיקס (או רומן גראפי, ביטוי שאני לא כל כך אוהב) הראשון העוסק בשואה הספר המפורסם ביתר בתחום הוא  MAUS, ספרו של אמן הקומיקס האמריקני ארט ספיגלמן. בספר ספיגלמן מספר את סיפורו של אביו, ולאדק ספיגלמן בשואה. "הדור השני" מתכתב במידה מסוימת עם מאוס הגם שנקודת המבט של שני הספרים שונה. גם ספרו של קישקה עוסק באביו, אנרי קישקה, עם זאת נקודת המבט בספר הדור השני היא כפי שמעיד שמו נקודת מבטו של קישקה כבן לניצול שואה. הספר מספר על צילה של השואה בחייו של מישל קישקה החל מילדותו בליאז' שבבלגיה שמתוארת כילדות קשה שצילה של השואה רחף מעליה. למרות שלא דובר על השואה  באופן ישיר,  אלא רק ברמזים מהוריו של מישל. הרמזים מהוריו הגדילו את סקרנותו של מישל קישקה לנושא השואה שהפך להיות נושא עניין מרכזי שלו והוא חפש בספרים את מה שלא ספר אביו. צל השואה והסתרת הסיפור האישי של אביו גרמו למישל לחרדות וסיוטים. הילדות מתוארת כילדות לא קלה. מישל ואחיו נשלחים ללימודים בפנימיות. יש לציין שלמרות שניתן היה לחשוב שצל השואה הוא הדבר העיקרי שגרם לכך, גם ילדותה של אמו של קישקה שניצלה מהשואה בזכות כך שהוריה הצליחו לברוח לשויץ, הייתה ילדות קשה. ניתן להבין בין השורות שלמרות שלא סבלה את מוראות השואה גם היא סבלה בתקופת מלחמת העולם השנייה. קישקה גם מספר שהסיבה לכך שהוא ואחיו נשלחו לפנימיות הייתה בעיקר חוסר היכולת של אמו להתמודד עם גידול ילדים. גם תנאי החיים נראים לא קלים. הבית הוא בית ללא מקלחת עם שרותים בחוץ. המשפחה החיה בצפיפות. גם הנוף עליו משקיף הבית הוא נוף של ארובות מפעלי תעשיה פולטי עשן ומזהמים.

. עם זאת הסיפור מספר גם על הרגעים השמחים בחייו של ילד יהודי בבלגיה ששל אותה תקופה ואפילו רומז על מקורות ההשראה של מישל כיוצר קומיקס. המשך הספר עוסק בחייו של מישל קישקה כסטודנט. את ניסיונו הראשון כצייר קומיקס (מעניין לציין שגם בבלגיה ההערה הראשונה שנותנים לו כאשר הוא מציג את אומנותו היא שמקומיקס אי אפשר להתפרנס). בהמשך מתוארת עלייתו של מישל ארצה.

נקודת המפנה בספר היא התאבדותו של אחיו קישקה, שמתואר גם הוא כקרבן של הדור השני לשואה.  ההתאבדות מתוארת כטראומה אישית מצד אחד וכמה ששינה את גישתו של אנרי קישקה כלפי סיפור קורותיו בשואה.  שהחל מאז לספר את סיפורו בשואה. אנרי קישקה כותב ספר ומלווה משלחות של תלמידים בלגים לפולין, מרצה בבתי ספר ובמוסדות ומשתתף בטקסים רשמיים. עם הזמן הוא נהפך לניצול השואה המפורסם ביותר בבלגיה.

כך מתאר מישל קישקה את השינוי שחל באביו כמי שלא ספר דבר על השואה למי שהסיפור על השואה הפך אותו למרכז חייו. קישקה אפילו מותח ביקורת מסוימת על כך שאביו "מנצל" את מעמדו כניצול שואה כדי לקבל פריבילגיות שונות . מה שהחל בקטן בילדות ונעשה יותר גדול בתקופת בגרותו. אם כי הביקורת שהוא מעביר היא בהחלט בנימה מבינה בניגוד לביקורת שמעביר ארט ספיגלמן על אביו שמעוררת אצלי לפחות אי נעימות.  הספר מרגש ומעורר מחשבה על המחיר אותו משלמים בני הדור השני לשואה, היום כבר מדברים גם על הדור השלישי והרביעי, ובאמת נרמז גם על השפעת היותו של אנרי קישקה ניצול שואה גם על אשתו ובניו של מישל.  מעניין אותי במיוחד לאור העובדה שסבי וסבתי ז"ל  ארחו בביתם במרוקו במלחמת העולם השנייה משפחה של פליטים יהודים מבלגיה. למרות הנושא הכבד של הספר הספר לא נעדר חוש הומור בלשון המעטה, למשל שעשעה אותי ההצגה הסטריאוטיפית של העיר הבלגית, כעיר בה יש חנויות של בירה, שוקולד, צ'יפס וופלים. כאילו שמדובר באדם שמתאר את בלגיה על פי כל הנתונים על בלגיה שהוא מכיר ולא ביליד המדינה.

כתב וצייר: מישל קישקה

ארץ מקור: ישראל וצרפת

שפת מקור: צרפתית

הוצאה: חרגול

מחיר (לפני הנחות) 88 ש"ח

ביקורת קומיקס- על אתר i-comics ויצירתו של גיורא רוטמן

קומיקס הוא מדיום אמנותי, שלצערנו, מעולם לא זכה בישראל לפופולאריות מרובה. למעשה, עד הופעתו של זבנג של אורי פינק לא היה אף קומיקס ישראלי שהצליח לפרנס את בעליו. חוסר החשיפה הביא לכך שציירי קומיקס גדולים שפעלו בישראל בשנות ה-60, ה-70 וה-80 כמו, אשר דיקשטיין , עמנואל, רוברטו קנטקר ודני פלנט, כולם אמנים בחסד, נעלמו כמעט בתהום השכחה וזכורים רק ליודעי ח"ן ולחובבי טריוויה, וחבל. המשותף לכל האמנים הללו הוא סגנון ציור ראליסטי, התמקדות בקומיקס הרפתקאות וקומיקס היסטורי. רובם ציירו רוב הזמן עובר עיתוני הילדים, "הארץ שלנו" ו"משמר לילדים". דיקשטיין גם צייר וערך גראפית את "בוקי", אולי חוברת הקומיקס הטובה ביותר שיצאה מעולם בעברית, כמו גם שתי חוברות קומיקס משלו.

פעמים רבות חשבתי כמה קשה לעסוק באמנות שמעטים בארץ בה אתה עוסק בה מעריכים, וכשראיתי קומיקס מהתקופה חשבתי כמה נחמד היה אם מישהו היה מעלה קומיקס של האמנים הגדולים הללו על הרשת.

לאחרונה גיליתי אתר שמעלה על הרשת את יצירתו של גיורא רוטמן ושל הסופר דובי זיגלמן. רוטמן וזיגלמן יצרו בשנות השבעים קומיקס עבור עיתון הילדים "הארץ שלנו". שניהם היו סטודנטים באותה תקופה. המעניין הוא שהאתר נבנה בידי שניהם. בנוסף על כך צייר גיורא רוטמן קומיקס לתסריטים שנכתבו בידי הסופר פנחס שדה, כמו הקומיקס על מלחמת יום כיפור- "חולות אדומים" (1974).

מעניין לציין שהאתר מוקדש גם לקומיקס ישראלי באופן כללי, ומביא קישורים לכתבות בנושא. כמו כן ישנה פינה המוקדשת ליצירתם של אמני קומיקס צעירים, אם כי עדיין אין בה יצירות. באתר מובאים כיום חמישה סיפורי קומיקס של הצמד, שהופיעו בין השנים 1972-1975. הסיפורים הם יוסקה מאיור (בשני חלקים 1972-1973)- סיפור הרפתקאות היסטורי על פרטיזן לשעבר שהופך ללוחם בפלמ"ח, אבירי הכותל המערבי (1974) סיפורו של לוחם צלבני שניצל בידי נערה יהודיה ומתגלה שהוא יהודי, מלכודת במצולה (1974), סיפור ריגול ימי, אוצר טמון בקרח (1975)- עוד סיפור ריגול. בנוסף על כך מופיעים באתר שמותיהם של סיפורים נוספים שטרם הופיעו. כל הסיפורים הם בשחור לבן, מז'אנר ההרפתקאות ומצוירים בקו דק. סגנון הציור ראליסטי. רוטמן מצייר נהדר, ואין ספק שהוא אחד מהטובים ביותר שצמחו פה. בין הסיפורים הראוי ביותר לציון הוא "אבירי הכותל המערבי", שמביא רעיון בהחלט מקורי. סך הכל נהניתי מקריאת הסיפורים, גם אם לעתים העלילה לא הייתה ריאלית.

לאתר עצמו יש מספר בעיות. ראשית כל הפריימים של הקומיקס מופרדים, הייתי מעדיף שדף הקומיקס יובא במלואו בקטן, ויוגדל בלחיצה לגודל מסך מלא. בנוסף על כך חצי מסך מסתיר את התמונות.

סך הכל האתר הוא יוזמה מבורכת. מקווה שבעתיד בנוסף על קומיקס של גיורא רוטמן יוסיפו קומיקס של אמנים נוספים מהתקופה.

עוד על גיורא רוטמן ודב זיגלמן.

http://www.notes.co.il/eshed/45229.asp

http://www.e-mago.co.il/Editor/calt-2648.htm http://www.e-mago.co.il/e-magazine/redsands.html

כתובת האתר: http://www.i-comix.co.il/