המתים המהלכים 1: ימים עברו

הפעם אדון בספר: "המתים המהלכים: ימים עברו" (The walking dead 1: Days gone bye). מאת הצמד האמריקני: הסופר רוברט קירקמן והצייר טוני מור. הספר הוא תרגום עברי של אוגדן שיצא בארצות הברית בהוצאת IMAGE COMICS. אחת מחברות הקומיקס החשובות והאיכותיות בארצות הברית. במקור הקומיקס יצא בחוברות שנאגדו באוגדים שהראשון בהם הוא הספר בו אנו עוסקים עכשיו. בפתיחת הספר יש מבוא של הסופר, רוברט קירקמן, דבר לא רגיל בעולם הקומיקס. המבוא הוא מעין הצהרת כוונות של קירקמן לגבי הסדרה והכיוון אליו היא הולכת. כפי שלא קשה להבין משם הספר, הסיפור בספרנו עוסק בעולם שנמצא תחת מתקפה אפוקליפטית של זומבים. נושא שהפך לאופנתי לאחרונה בעקבות הסרט המצליח "מלחמת העולם Z" בהקדמה קירלנד  מדגיש שהוא מנסה ליצור סיפור שונה ממה שמקובל בסרטי הזומבים, וליצור סאגת קומיקס רחבת יריעה בלי פתרון אינסטנט שפותר את בעית הזומבים באחת. כמו שקורה במרבית סרטי הזומבים שהוליווד מוציאה.

הסיפור עצמו עוסק בריק גריימס, שוטר מאטלנטה שמתעורר בבית החולים כעבור שבועיים  של תרדמת בעקבות פציעה במהלך שרותו. הוא מגלה עולם שונה לחלוטין זה שלפני הפציעה. עולם שנמצא תחת מתקפת זומבים. בדרך לא דרך הוא מצליח להגיע למושבה של אנשים שהתחמקו מהעיר ממלאת הזומבים. שם הוא פוגש את אשתו, בנו, מספר מכרים וגם זרים מוחלטים שהתאספו ביער בנסיון להתחמק מהזומבים, ולתמוך אחד בשני.   המשך הסיפור עוסק בהשרדותם בעולם נטול שרותים בסיסיים והתחמקותם מהזומבים המאימים.  בסיפור יש גם התעסקות מרובה ביחסים בין בני האדם ובצד הנפשי של הדמויות. כפי שקירקלנד הבטיח בעיית הזומבים לא נפתרת בפיתרון אינסטנט, ולמעשה לא נפתרת בכלל עד סוף הסיפור. יחד עם זאת, למרות ההצהרה בהקדמה, יש בספר כמה קלישאות הוליוודיות כמו השוטר שנלחם למען משפחתו. ובכלל, לפי דעתי יש התמקדות רבה בסיפור בהתמוטטותם של מוסדות אמריקניים מסורתיים. בכלל קשה שלא לראות דמיון בין מה שקורה בספר ומה שקורה בסרטי זומבים הוליוודיים. אבל אין כל רע בכך. גם בהוליווד הוציאו כמה סרטי זומבים טובים (שמלחמת העולם Z הוא לא אחד מהם), וגם קירקלנד מעביר את הסיפור בצורה  טובה ומעניינת.

הספר מצויר בסגון ראליסטי שטוח בשחור לבן. טוני מור מצייר מצוין. פורמט הספר הוא בדומה לפורמט הקומיק בוק האמריקני וסגנון הציור מאוד אמריקני. בהחלט מסקרן ובהחלט מעורר סקרנות לספרים הבאים. לפי דעתי הוצאת אוגדנים היא הדרך הנכונה להפיץ קומיקס אמריקני בארץ מכיוון שלקהל בישראל קשה לשמור על נאמנות ורציפות בקניית חוברות.

כתב: רוברט קירקמן

צייר: טוני מור

עזרה בצביעה קליף ראת'ברן

תרגום: שלומית הנדלסמן

ארץ מקור: ארצות הברית

שפת מקור: אנגלית

הוצאה לאור בארץ: קוראים

מחיר לפני מבצעים: 79 ש"ח

הקמע 1 – שומרת האבן

הפעם אדון  בספר "הקמע – שומרת האבן" הספר הראשון בסדרת הקומיקס, "הקמע", מאת אמן הקומיקס היפני, קאזו קובאישי.  בבבלוג שלנו לא מרבים הלתעסק בקומיקס של יוצרים ממזרח אסיה (למעשה פעם אחת בלבד, וורקראפט טרילוגיית באר השמש של אמן הקומיקס הקוריאני, קין ג'ה הואן  )  או מנגה בשמו היפני, גם בגלל מיעוט תרגום כותרים לעברית, כך שזו הזדמנות נהדרת להתוודע לתעשיית הקומיקס המשגשגת הזו, שכן תעשיית הקומיקס היפני היא הגדולה בעולם. למרות זאת לא ניתן לכנות את הקומיקס במדויק, "קומיקס יפני" מאחר והיוצר, קאזו קובאישי הגר לארצות הברית, והקומיקס יצא לראשונה בארצות הברית בשפה האנגלית. מבחינה סגנונית הסגנון הוא סגנון מנגה קלאסי עם עם נטייה ראליסטית קלה. כאשר בני אדם חיות מדברות מכונות ורובוטים משמשים בקומיקס כדמויות מרכזיות. מבחינת העלילה היא מזכירה במידה מסוימת בהתחלה שלה את הספר בו עסקתי לא מזמן, גרגוילים 1: הנוסע בזמן. גם כאן העלילה מתחילה במשפחה שמגיעה לגור במקום חדש ומגלה בו עולם מסתורי. מוטיב ידוע מעולם הקולנוע האמריקני. בכלל כל הקומיקס כולו אמנם מצויר בסגנון יפני אבל קורץ לקולנוע האמריקני. הדמויות נושאות שמות אמריקניים העלילה, למרות שלא מצוין מפורשות נראית כמתנהלת בארצות הברית אוף אמריקה. המשפחה מגיעה מסיבות כלכליות עקב טרגדיה משפחתית, לבית נטוש, שהוא בית המשפחה הישן, מובן שמדובר במעבר מהעיר הגדולה לעיירה הקטנה. בבית העתיק שנושא כמובן מטען היסטורי משפחתי, מלא אבק ולא מחובר לחשמל, מתפתחת עלילה מסתורית  לפי מיטב המסורת של סיפורי הפנטזיה. הספר עוסק ביצורים מסתוריים,  חיות מדברות מפלצות לצד חידושים טכנולוגיים כמו רובוטים וכלי טייס שונים ומשונים. יש בספר גם יקומים מקבילים בדומה לסיפורי עליסה בארץ הפלאות והקוסם מארץ עוץ. מובן שמקומו של הקמע, עליו מבוסס שם הספר לא נעדר מהעלילה.

הספר הוא, לפי מיטב המסורת היפנית מרובה עמודים. הציורים בספר הם צבעוניים אך הצבעים בספר לא עזים ויש בו מגמה אפלולית משהו, כיאה לספר שעוסק בכישוף ושדים. למי שרגיל לקומיקס אירופי או אמריקני לפעמים קשה להתרגל לסגנון הציור של התנועות והבעות הפנים של הדמויות שנראה כאילו נלקחו מקומיקס הומוריסטי.
הספר בהחלט מותח ובהחלט יש סיבה לקנות גם את שני ספרי ההמשך שאחריו ובכלל מבורכת המגמה של הוצאת סדרות קומיקס שלמות.

כתב וצייר: קאזוּ קיבואישי
ארץ מקור- ארצות הברית ויפן
שפת מקור אנגלית
הוצאת כתר
עורכת אחראית: רחלה זנדבנק
מאנגלית: דנה זייברט
עיצוב עטיפה: ענבל ראובן ואודי גולדשטיין
מחיר לפני מבצעים 84 ₪

  

בון 9 ובון 10 סיום הסדרה

בסימן טוב ובמזל טוב מסתיימת הוצאת הסדרה המלאה של בון מאת אמן הקומיקס האמריקני ג'ף סמית'. בכך הופכת בון לסדרת ספרי הקומיקס המתורגמים הארוכה הראשונה שמתפרסמת בעברית. הישג שלא זכו לו אפילו סדרות בעלות מוניטין שמתפרסמות בארץ במשך שנים כמו טינטין ואסטריקס.

מכיוון שקראתי את שני הספרים ולא כתבתי עליהם עד כה אני אכתוב מאמר אחד על שניהם גם בגלל שבאנגלית שניהם היו חלק אחד שנקרא בשפת המקור, אנגלית, Crown of Horns (רק לא ברור לי למה דווקא ללפני האחרון קראו זמן הסוף...) כפי שניתן לראות בכריכה האנגלית שבכותרת. מי יודע אולי המוציאים לאור רצו לצ'פר אותנו קהל הקוראים במספר העגול של עשרה ספרים. ואולי יש מניעים אחרים... הוצאת כינרת ממשיכה כאן מסורת עתיקה של פיצול ספרי קומיקסמתורגמים לשניים כמו שעשתה הוצאת מ. מזרחי לסדרות כמו ריק הושה, דן קופר וטינטין.

בון 9 זמן הסוף:

הספר  עוסק במצור של העכבראשים ובני פאוה שמתהדק על העיר אתיה ובניסיונות לפתור אותו כאן מתפצלים מסעותיהם של גיבורי הספר. כאשר בון ותורן, שנקלעים לבית הסוהר דווקא כשכולם כל כך זקוקים להם, אבל איכשהו מצליחים  להשתחרר. סבתא בן, סמיילי ובלופר  כל אחד מהם חווה הרפתקאות משלו. במהלך הספר ישנן בריתות לא צפויות בין גורמים שנחשבו אויבים נגד אויב משותף. כמובן שנראה במהלך הספר שהסיכויים הולכים ומתמעטים לטובת גיבורינו. במהלך הספר מסתבר שהפיתרון היחיד לבעיותיה של אתיה הוא מציאת כתר הקרניים בידי תורן.

בון 10 כתר הקרניים:
האחרון בסדרה (הזו) של בון בעברית נושא את השם המקורי של הספר באנגלית בספר הזה נפתרות כל בעיותיה של אתיה אחרי שבון ותורן מצליחים (זהירות ספוילר) למצוא את כתר הקרניים ובכוחותיהם האחרונים להציל את אתאיה. אחרי זה מתאחדים כוחותיהם. סוף הספר מוקדש למה עלה בגורל הגיבורים אחרי פיתרון כל הבעיות ויש אפילו דמות שמסיימת אחת חייה.

סיכום הסדרה:
אין לי נתונים סטטיסטיים אבל להערכתי בון היא סדרת הקומיקס המתורגמת המצליחה ביותר בישראל. בון היא סיפור הצלחה גדול במיוחד לאור העובדה שלא היתה מוכרת בישראל קודם ושאין מאחוריה סדרה מצוירת או סרט קולנוע. הוצאת כינרת עשתה עבודת שיווק מרשימה. בון היא סדרה מצוירת היטב עם הרפתקאה מעניינת. עם סיום הדרה יצא ספר נוסף בסדרת בון, "רוז" , הפעם עם ציורים של צייר אחר, צ'ארלס ווס,  וטקסט של סמית'. עליו אולי אכתוב בעתיד.
קישורים:
בון 4, בון 5, בון 6, בון 7, בון 8

שמות: בון 9- זמן הסוף, בון 10- כתר הקרניים
כתב וצייר- ג'ף סמית'
צבע: סטיב המאקר
ארץ מוצא: ארצות הברית
שפת מקור: אנגלית
תרגום: אורנה כץ.
הוצאה לאור: כינרת

עיתון הקומיקס 1992-1995

"עיתון הקומיקס", בעריכת בת שבע וכטפוגל, היה דו שבועון ואחר כך ירחון קומיקס שהופיע בישראל בין השנים 1992-1995. העיתון פרסם קומיקס עיתונים (Newspaper-comics), כלומר קומיקס שמתפרסם במהלך השבוע בעיתונים היומיים בארצות הברית בשחור לבן, ובמוספי קומיקס צבעוניים (Sunday-comics) בסופי שבוע. מה שמקובל במרבית העיתונים היומיים בארצות הברית ובחלק ניכר מהעיתונות הכתובה אנגלית ברחבי העולם. יוצרי קומיקס העיתונים בארצות הברית מאוגדים במספר סינדיקטים של יוצרים, שמסייעים להם להפיץ את יצירותיהם בעיתונים.

הגל הראשון-

עיתון הקומיקס פרסם בהתחלה באופן קבוע קומיקס הומוריסטיים בלבד, הקומיקס הראשונים שהופיעו בו באופן קבוע, והמשיכו להופיע לכל אורך חיי העיתון היו:

גרפילד- מאת ג'ים דיויס. הקומיקס המפורסם אודות החתול האגוצנטרי חובב הלזניה בעליו ג'ון הכלב אודי ועוד. מדובר היה בקומיקס המרכזי בעיתון, וככל הנראה גם הקומיקס הפופולרי ביותר. פרצופו של גרפילד הופיע בלוגו של העיתון.

סנופי וחבורת הפינאטס- הקומיקס בעל הנטיות הפילוסופיות של צ'ארלס שולץ. על הכלב סנופי, בעליו הנאמן, צ'ארלי בראון וחבריהם,פטי, לינוס, מרסי, שרודר ואחרים. סנופי הוא הקומיקס הנפוץ ביותר בכל הזמנים.

קלוין והובס- מאת ביל ווטרסון. קומיקס על קלוין, ילד בן שש בעל דמיון עשיר וחברו הדמיוני, בובת הטיגריס הובס, שקלווין מדמיין שהיא אמיתית. הובס משמש כמעין אלטר- אגו של קלווין. קלוין סובל משני הורים עצבניים שאינם מבינים לליבו. קלוין והובס הוא אחד מהקומיקס המתוחכמים ביותר שהופיעו בעיתון הקומיקס וכמה מהטורים שהתפרסמו, כמו מכונת הזמן שקלווין המציא, הם גאוניים ממש. בהתחלה עברתו בעיתון הקומיקס כמה משמות הדמויות כך למשל הפכה חברתו לכיתה ואויבתו של קלוין, סוזי, ל"שושי" אך מאוחר יותר החליטו להשתמש בשמות המקוריים בלבד.

זיגי- מאת תום וילסון , על טיפוס בודד, ציני, חסר מזל ולא יוצלח.

דני שובבני- מאת האנק קטשאם. קומיקס העוסק בילד שובב, הוריו, שכניו וחבריו. נכנס לעיתון הקומיקס ככל הנראה בגלל הפופולאריות של סדרת הטלוויזיה. בעיתון השתמשו בשמות העבריים מהסדרה. השם המקורי הוא Dennis the Menace(לא לבלבל עם קומיקס בריטי בעל אותו שם מאת דיויד לואו, שמתפרסם עד היום בשבועון BEANO ומוכר בארץ כ-"דניס וגנאשר).

משפחת-שועלי- שמה המעוברת של סדרת הקומיקס FOX-TROT מאת ביל אמנד. סדרה העוסקת במקור במשפחת פוקס האמריקנית, הפכה בידי המתרגמים למשפחת שועלי, שהייתה אמורה להיות משפחה ישראלית טיפוסית. האבא רוג'ר הפך לחיים. האמא אנדי הפכה לעדינה. הבכור פיטר הפך לארז וחברתו דניס נעשתה דנית. הבת פייג' הפכה לסיגל והבן הקטן ג'ייסון הפך לאיתן. מסיבה לא ברורה איגואנת המחמד קוינסי זכתה לשם העברי לחלוטין "אלברט". המתרגמים אמנם ניסו להפוך אותם למשפחה ישראלית טיפוסית (או אולי משפחה של עולים מארה"ב?!). עם זאת היו מספר דברים לא ברורים כמו למשל, מדוע כשהאב אוכל גרעינים וצופה בכדורגל, מצויר על השקית בייגלה. ומדוע ארז מבקר כל כמה פרקים במופע של ברוס ספרינגסטין, שכידוע לא מפיע בארץ על בסיס יומי.

ביסים-

למהלך כל תקופת הופעת העיתון ניסה הצוות להוסיף סדרות. לצורך כך התפרסמו קומיקס נבחרים (כולם גם כן קומיקס עיתונים אמריקניים) לבחירת הקוראים המדור כונה "ביסים". בין הקומיקס שהתפרסמו בביסים היו היי ולואיס של צ'אנס בראון, רובוטמן של ג'ים מדיק, רוז היא שושנה של פט בריידי, ננסי עם ציורים של ג'רי סקוט , אני היתומה הקטנה עם אמנות של לאונרד סטאר, אמא אווזה וגרים של מרק פיטרס , בלום קאונטי של ברק ברת'ד, שו של ג'ף מקנאלי, הית'קליף של ג'ורג' גייטלי, תום וג'רי עם ציורים של קלי ג'רויס, קאת'י מאת קאת'י גאיסוויט, הצד הרחוק של גארי לרסון, לטוב ולרע של הקנדית לין ג'ונסטון, דיק טרייסי, טרזן, הי- מאן, ארצ'י, פלינסטונס ועוד רבים נוספים.

הגל השני-
בהמשך נוספו לעיתון הקומיקס שני קומיקס נוספים: צבי הנינג'ה, עם מאת פיטר לאירד וקווין איסטמן. צבי הנינג'ה, נהנו מפופולאריות שיא באותה תקופה.

מאוחר יותר נוסף לעיתון הקומיקס באופן קבוע קומיקס של ספיידרמן, בגירסת העיתונים, מאת של סטאן לי. ספיידרמן שהתפרסם בעיתון הקומיקס כלל עלילה מסתורית שמעורב בה דוקטור סטריינג'.

הישראליים-
העורכת, בת שבע וכטפוגל ניסתה את כוחה כיוצרת קומיקס, ויצרה את סדרת הקומיקס, "חבורת השמשונים". סדרה על יחידה סודית בצה"ל שלחייליה כוחות מיוחדים, מעין אקס-מן ישראלי. הסדרה לא הצליחה במיוחד והופסקה עוד לפני סוף העלילה. בנוסף פרסמה וכטפוגל עמוד קומיקס בודד בשם "מזל תאומות". מדור מכתבי הקוראים של עיתון הקומיקס פרסם קומיקס של קוראים, חלקם לא רעים בכלל,בין המפורסמים הקבועים היו טל קלדס, שלומי אלינסון ומיקי רפאלוביץ. סדרת "איש המים" של רפאלוביץ, התפרסמה מאוחר יותר כקומיקס רשת.
הכתבות-
במהלך שנות פעילות העיתון התפרסמה בכל ליון כתבה בנושאי קומיקס ולעתים אנימציה. לרוב כתבות אלה נכתבו בידי העורכת, בת שבע וכטפוגל עצמה. הכתבות עסקו בנושאים כמו: קומיקס ומדע בדיוני, קומיקס ואהבה, קומיקס פנטזיה, קומיקס באירופה, קומיקס ביפן ועוד. לעתים הכתבות עסקו בנושאים אקטואליים, כך למשל כשיצא סרט מבוסס קומיקס כמו "ריצ'י ריץ'" הוקדשה לקומיקס כתבה. היו גם כתבות על אנימציה, כמו כתבה על הסרט "מלך האריות" כשהוקרן בארץ או על הפרק בסימפסונס בו מיסטר ברנז נורה. לכתבות צורפו דוגמאות שונות לקומיקס עליו נכתב, לעתים הוא גם תורגם לעברית, כך למשל בכתבה על הסימפסונס יש דוגמא יחידה לתרגום לעברית של הקומיקס "החיים בגיהנום" מאת יוצר הסימפסונס, מאט גרונינג. כתבה מעניינת נוספת היא ראיון שערך מיקי רפאלוביץ עם אמן הקומיקס הישראלי מישל קישקה.

סיכום-

עיתון הקומיקס היה אחד מעיתוני הקומיקס המתורגמים מאריכי הימים ביותר שיצאו בישראל לצד "בוקי" (1967-1970) יתכן שסוד אריכות הימים (וגם של בוקי) שלו היה בכך שהעיתון, פרט לעמודים הפנימיים והכריכה היה בשחור לבן. בניגוד להוצאות צבעוניות שעלו כסף רב ושתקציבן נגמר מהר יותר. העיתון שאנשי צוותו היו עולים מארצות הברית, שעברית לא הייתה שפת אימם היה מלא שגיאות כתיב ושגיאות בעברית. עם זאת זה היה אחד מעיתוני הקומיקס הטובים והחשובים ביותר שיצאו בעברית, ופרסם מספר כותרים שלא התפרסמו בעברית בשום מקום אחר.

הגלגול- עיבוד של סיפור קפקאי לקומיקס

אחד האתרגרים הגדולים ביותר העומדים בפני יוצר קומיקס הוא עיבוד של סיפור טקסטואלי, במיוחד אם מדובר בסיפור שנחשב לקלאסיקה. אתגר כזה עמד בפני פיטר קופר. קופר, יוצר קומיקס יהודי-אמריקני וותיק, מפורסם בעיקר בזכות כך שהוא מצייר בשנים האחרונות את סדרת הקומיקס, Spy vs. Spy, מסדרות הדגל של מגזין הקומיקס האמריקני ההומוריסטי, Mad Magazine. קופר יצר עיבוד קומיקס המבוסס על "הגלגול", אחת מיצירותיו החשובות של הסופר היהודי-צ'כי, פרנץ קפקא.על תרגומו העברי של עיבוד זה, שיצא לאחרונה לאור אדון במאמר זה.

כידוע עוסק הגלגול בדמותו של גרגור סמסה, סוכן מכירות נוסע, שקם יום אחד בבוקר ומגלה שהפך לחרק. הסיפור עוסק ביחסים בינו ובין קרוביו, מכריו ואנשים הנתקלים בו ועל יחסו אליהם, עד סוף הסיפור, שלפי מיטב המסורת הקפקאית כמובן שאיננו סוף טוב.

פיטר קופר עבד את היצירה בסגנונו המיוחד. הציור הוא בשחור לבן בטכניקה המזכירה חיתוך עץ, שלדבריו של קופר קורץ לסגנון האמנות המכונה, "אקספרסיוניזם גרמני". השימוש בשחור לבן מוסיף לאווירה הקודרת האופפת את הקומיקס. קופר גם משתמש רבות במשחקים של אור וצל, פרופורציות גודל ואפילו במקום מסוים בהיפוך כיוונים של הדף.

דמותו של גרגור החרק מופיעה אמנם עם גוף של חרק אך עם פני אדם, להראות שבמהותו גרגור נשאר עדיין אנושי. בכלל קופר משתמש רבות בהבעות פנים ותנועות גוף כדי להוסיף לדרמה בסיפור.

קופר נאמן לסיפור וגם פרטים שאינם מוזכרים מילולית בקומיקס ומופיעים בסיפור של קפקא נרמזים בתמונות בקומיקס, כמו לדוגמא התמונות שתלויות על הקיר בחדרו של גרגור. למרות שהסיפור מתרחש במובהק בסוף המאה ה-19 או בתחילת ה-20, ישנה קריצה לתקופתנו, כך למשל כשמדובר על המון הגרוע אותו אוכל גרגור במסעות העבודה שלו, מופיע ברקע סמל של מקדונלדס.

הספר בכריכה קשה, עטוף גם בעטיפת נייר, מה שלטעמי מיותר ופוגע בסופו של דבר בשלמות הספר. התרגום של אסף גברון מצוין. לספר מצורפים מבואות על קופר ועל קפקא וגם הקדמה שנכתבה ביד פיטר קופר, שמוסיפים רבות להבנת הרקע. בסופו של דבר מדובר בעיבוד מצוין של יצירה קלאסית- מומלץ בחום.

לקריאה נוספת: ראיון עם פיטר קופר: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1220397.html

שם:הגלגול
כתב: פרנץ קפקא
עבד וצייר: פיטר קופר
ארץ מקור: ארצות הברית
שפת מקור: אנגלית (של היצירה המקורית-גרמנית)
הוצאה: זמורה ביתן
תרגום: אסף גברון
מחיר: 79 ש"ח לפני מבצעים

ביקורת קומיקס וורקראפט טרילוגיית באר השמש

הוצאת אסטרולוג היא הוצאה לאור לא גדולה שעוסקת בספרות מז'אנרים אשר פעמים רבות מוזנחת בידי הוצאות לאור אחרות בישראל. אחד מהז'אנרים הללו הוא המנגה- סגנון קומיקס שנולד ביפן, משם התפשט לארצות שונות במזרח אסיה כמו קוריאה, טייוון, הונג קונג ותאילנד. בקוריאה ובארצות דוברות הסינת מכונה המנגה בכינוי מאנווה.

מאז שנות השמונים וביתר שאת החל משנות ה-90 החלה המנגה לצבור פופלאריות גם מחוץ למזרח אסיה. באירופה, ארצות הברית, אוסטרליה ועוד. בהתחלה מנגה מתורגמת משפות מזרח אסיאתיות. אחר כך החלו גם אמנים מערביים ליצור קומיקס משלהם בסגנון מנגה. הוצאת אסטרולוג הייתה ההוצאה הראשונה והאחרונה, בינתיים בישראל שניסתה להוציא מנגה מתורגמת. סדרת המנגה בה אני עוסק היא וורקראפט. סדרת מנגה שיצאה בארצות הברית בהוצאת TOKYOPOP, הוצאה לאור מקליפורניה שמתמחה במנגה. הסדרה נכתבה בידי הסופר האמריקאי ריצ'ארד קנאק וצוירה בידי אמן הקומיקס הקוריאני קין ג'ה הואן , שיצר גם לבדו גם את סדרת מלך השאול שיצאה גם היא בידי הוצאת אסטרולוג.

סדרת ווקראפט מבוססת על משחק מחשב פופולארי, והיא נסיון מעניין של הוצאת טוקיופופ להוציא מנגה משלה. שכן הם החלו כהוצאה המתרגמת מנגה מזרח אסיאתית והחלו עם השנים להוציא מנגה מקורית חלקה בידי אמנים וכותבים אמריקנים וחלקה על ידי אמנים אסיאתים. וורקראפט מעניינת בכך שנכתבה בידי סופר אמריקני ואמן שנחשב כאחד מהחשובים בקוריאה.

הסיפור עצמו עוסק בדרקון בשם קאליק, העוטה דמות אדם ושל אנווינה היפהפיה. לאורך כל הסיפור שמתרחש בעולם של פנטזיה לאורכו שזורים מעשי כישוף וכמובן לא חסרות סצנות קרב ראויות לשמן. הציורים בקומיקס טובים, ובניגוד לסדרת מלך השאול של אותו כותב, שיצאה גם היא בהוצאת אסטרולוג הציורים יצאו ברורים. התרגום לוקה בחסר, ישנן לא מעט טעויות בעברית וחבל. לצערנו הניסיון של הוצאת אסטרולוג להוציא מנגה בעברית לא הצליח מבחינה מסחרית. כיום ניתן למצוא סדרות כמו וורקראפט, מלך השאול ועוד מספר סדרות מנגה אמריקניות בהוצאת אסטרולוג בעיקר במכירות שונות של עודפי ספרים במיוחד בצומת ספרים במחירים מגוחכים של 15-20 ש"ח אני ממליץ בחום, לא כל יום יוצאת מנגה או קומיקס בכלל בעברית ולא כל יום ניתן לרכוש קומיקס במחיר כל כך זול... אבל צריך לחכות למכירות מיוחדות כאלה...

בון 5- שליט הגבול המזרחי

לא היו ימים טובים לחובבי הספרים בישראל כימי שבוע הספר- ולא היו ימים טובים לחובבי הקומיקס בישראל כמו ימים אלה. השנה בקרתי בשבוע הספר בכיכר רבין. אם בעבר היצע הקומיקס שהיה שם הצטמצם לספרים של טינטין ואסטריקס (המצוינים אגב), השנה יכולתי לבחור גם ספרים כמו " פיטי פיט- שחור השפם אימת שבעת הימים" (עליו כתבתי בטור הקודם), פרספוליס, טקס, טרזן וזאגור, מאוס של ארט ספיגלמן בהוצאה החדשה, בנוסף על יצירותיהם של אמני ישראל. וכמובן הקומיקס רב המכר החדש- בון של זוכה פרס אייזנר האמריקני ג'ף סמית'. כבר כתבתי בעבר על הספר הרביעי בסדרה, אבל ההוצאה לאור של הסדרה דואגת שהקוראים הנאמנים לא ישארו במתח ומוציאה אותם בקצב מהיר למדי, ועל כך מגיע להוצאת כינרת כל הכבוד.

הספר החמישי חורג קצת מהמסגרת של העלילה כשהוא מתמקד רק בשתי דמויות עיקריות, בני בון וסמיילי בון, שיוצאים למסע בהרים במטרה להחזיר את גור העכבראשים לבני מינו. במהלך הספר הם נתקלים בבעיות שונות שמעוררות אותם לחשוב האם ניתן לסמוך על מי שהיה בעבר אויב והאם אויבו של אויבי הוא בהכרח ידידי. במהלך הספר הם מכירים דמות מפתח חדשה, שונרא (תרגום מוצלח) הפומה (אריה הרים בתרגום), שלא ברור אם הוא אויב או ידיד. בסופו של דבר הכל בא על מקומו בשלום וממשיכים להרפתקא הבאה.

לפי דעתי הספר הוא שינוי מרענן בעלילה, שמוצאי את הקוראים קצת מהקו שהתחיל קצת לחזור על עצמו בספרים הקודמים. בנוסף על כך הוא מגדיל את המתח בכך שדמויות מפתח מהעלילה מופיעות בספר רק בשמן, כך שצריך לקמנות את הספר הבא כדי לדעת מה יקרה להן.אני ממליץ על הספר כספר מוצלח בסדרה מוצלחת בתקווה שיצאו גם ספרי ההמשך...

שם- בון 5- שליט הגבול המזרחי

יוצר- ג'ף סמית'

הוצאת כנרת

מחיר 74 ש"ח

בון 4- קוטל הדרקונים

אחרי זמן ארוך יחסית, שהבלוג לא התעדכ ן(פרט להוספת בלוגים מומלצים) שוב חוזר מדור ביקורת הקומיקס העברי שלנו. הקומיקס בו נעסוק הפעם הוא הספר הרביעי בסדרת "בון", קוטל הדרקונים. מאת אומן וכותב הקומיקס האמריקאי, ג'ף סמית .

בון היא סדרת קומיקס פנטזיה שזוכה באופן מפתיע להצלחה גדולה בישראל, אפילו אני כחובב ואספן קומיקס שמשתדל לקנות כל קומיקס זר המתורגם לעברית, לא מספיק לעמוד בקצב יציאת ספרי בון, 5 ספרים תוך פחות משנתיים, הספק שגם סדרות ותיקות ופופולאריות יחסית בישראל (עד כמה שקומיקס יכול להיות פופולארי) כמו אסטריקס וטינטין לא עשו. מדוע ההצלחה מפתיעה? ראשית כל כל הצלחה של קומיקס בישראל מפתיעה. בנוסף על כך כל כך הרבה פעמים ניסו לשווק בארץ, בלא הצלחה, את הז'אנר הפופלארי בקומיקס האמריקאי של גיבורי העל, שמפורסמים לכל אחד בזכות הקולנוע והטלוויזיה, ונחשבים לז'אנר הפופולארי ביותר בקרב חובבי הקומיקס בארץ, דווקא בון כסדרת קומיקס מז'אנר הרפתקאות-פנטזיה, וסדרה שלא הייתה מוכרת בארץ כלל לפני שהגיעה, זוכה להצלחה מרשימה מאוד. לפי דעתי יש לכך מספר סיבות, ראשית כל פרסום טוב, בון יוצא בארץ בהוצאת כינרת, ששווקה את הספרים היטב, גם ההשתתפות במבצעים ברשתות הגדולות בהחלט לא הזיקה. בנוסף על כך קומיקס שמשווק בספרים וחוברות באופן כללי מצליח יותר בארץ, אולי בגלל הקושי לקנות באופן קבוע את החוברות. וכמובן הסיבה החשובה מכולן היא שמדובר בהחלט בקומיקס מוצלח- למרות שזה לא מנע מהמון קומיקס אחרים להכשל בארץ.

ולספר עצמו-

שוב מוגשות לנו הרפתקאותיהם של בון וחבריו בעולם של פנטזיה הכולל מפלצות ודרקונים. הגיבור הראשי "בון" לצד אהובתו בסתר, בת האנוש הנסיכה היפה ת'ורן וסבתה, הקשוחה "סבתא בן", אהובה בסתר לוציוס בעל המסבאה, בה עובדים "עבודות שירות" שני בני דודיו של בון- סמיילי התמים והחביב ובלופר רודף הבצע והנצלן.

הציורים בספר צבעוניים, ברמה לא רעה סך הכל, העלילה זורמת ומותחת וישב בה מפנה מפתיע (לא מגלה) מומלץ לכל המשפחה.

בון 4- קוטל הדרקונים

הוצאת כינרת

כותב ג'ף סמית' (ארה"ב)

300

הקומיקס מאת

פרנק מילר המספר את סיפורו של קרב תרמופילאי בין ספרטה לאימפריה הפרסית. על פי הקומיקס נעשה הסרט

הנסיך וליאנט

אחת מסדרות הקומיקס הותיקות שמופיעות עד היום. במקור מאת הקנדי האל פוסטר, כאן תמונה של עותק מקורי של הקומיקס