לפני כחודש וחצי בקרתי עם משפחתי במסע שורשים במרוקו ארץ אבותי. ביקור שכלל גם עצירות ביניים מספיק ארוכות בנמל התעופה באיסטנבול. מובן שכמו בכל ביקור שלי בחוץ לארץ התרשמתי מהיצע הקומיקס שיש למדינה להציע וגם הוספתי לאוסף שלי קומיקס חדשים שקניתי במהלך מסעי.
החלק המרוקאי:
חלקו הראשון של המסע כלל בעיקר נסיעות עם מעט יציאות מחוץ לבתי המלון כך שלא יצא לראות אף קומיקס עד אמצע הטיול בערך. המפגש הראשון שלי היה בעיירת הסקי איפראן, שבערי האטלס, עם חוברת מנגה בערבית. במהלך הביקור בפאס, שהיה הביקור הראשון שנמשך יותר מיומיים בעיר גדולה, גיליתי את הקומיקס הערבי. קודם כל אומר שלמרות עברה הפרנקופוני, ולמרות שאליטה המרוקאית עד היום דוברת צרפתית, היצע הקומיקס במרוקו מאכזב למדי. למרות שלפי מה שאבי מספר, בתקופת שלטון הצרפתים, היה אפשר להשיג חוברות קומיקס מגוונות. כיום היצע הקומיקס דל ביותר.
אף שבכל חנות עיתונים ניתן למצוא כל ז'ורנל חשוב שיוצא בצרפתית מגזיני הקומיקס הצרפתיים היחידים שראיתי במרוקו היו מגזיני וולט דיסני, Mickey ו-Picsou. בסופרמרקטים ובחנויות הספרים שבקרתי בהם היה לרוב כותר אחד או שניים של קומיקס צרפתי או מנגה מתורגמת לצרפתית. המקום היחיד בו נתקלתי בהיצע גדול של קומיקס היה בחנויות בסגנון "ורג'ין" בהן ניתן למצוא היצע גדול של קומיקס פרנקו בלגי מכל הסוגים במחירים גבוהים מאוד, שכנראה פונים לתיירים הצרפתים והבלגים. גם בספריה בסווירה היה מבחר מכובד של קומיקס בצרפתית שנתרם בידי האיחוד האירופי.
ומה בדבר הקומיקס המרוקאי? ובכן לא נתקלתי בדבר כזה. אמנם לפני כמה שנים הביאו לי ספרון קומיקס בשחור לבן מעשה ידי אמן קומיקס מרוקאי בשם עבדאללה דרקאוי, אבל הפעם אפילו הקומיקס בו נתקלתי בערבית לא היה מרוקאי.
קומיקס של עבדאללה דרקאוי
הקומיקס ממדינות הנפט:
חוברת הקומיקס הראשונה בערבית אותה קניתי בקניון בעיר פאס הייתה זולה מאוד, משהו כמו 2.5 ש"ח. שמה היה, العربي الصغير- "אלערבי א-צע'יר", כלומר "הערבי הקטן".
בדקתי אם מדובר בקומיקס מקומי, הסתבר לי שמדובר בחוברת קומיקס שיוצאת בחסות משרד התרבות של ממלכת כווית. החוברת עצמה שייכת לבית ההוצאה של עיתון הכויתי החשוב, אל ערבי, והיא יוצאת לאור החל משנת 1986. החוברת מופצת בכל ארצות ערב והכותבים והאמנים שעובדים עבורה מגיעים מארצות ערביות שונות. למעשה הייתה זו התקלות ראשונה שלי בתעשיית הקומיקס הערבית, עליה ידעתי באופן מעורפל מאוד. מסתבר שעיתוני הקומיקס החשובים ביותר בעולם הערבי היום נתמכים כל אחד בידי מדינת נפט אחרת, אבל מעסיקים בעיקר יוצרי קומיקס מארצות אחרות. באל ערבי אל צע'יר הכרתי לראשונה אמני קומיקס ערביים כמו מחמד כרביה אמן קומיקס תימני שמצייר בסגנון מנגה.
אמן מעניין אחר הוא טארק עזאם (כאן חשוב לציין שמחוסר מידע באינטרנט קשה פעמים רבות לדעת מה מוצאו של האמן) שמצייר סדרת קומיקס ששמה כמו שם העיתון "הערבי הקטן.
אמן מעניין נוסף הוא אימן אל קאדי:
כמובן שהיו קומיקס של אמנים נוספים. בנוסף על אלה צורף לחוברת ספרון קומיקס שנקרא, "שיקספיר והמלכה" עם ציורים בסגנון מנגה מאת מחמד אדריס עבאסי:
עיתון קומיקס נוסף שרכשתי בקזבלנקה הוא הירחון הסעודי "באסם"- باسم. העיתון עצמו סעודי אבל כל האמנים והכותבים שלו הם מצרים שיוצרים את העיתון באולפני באסם בגיזה. בין האמנים הבולטים ניתן למנות את ח'אלד עבד אל עזיז.
יוצר מעניין נוסף הוא אחמד עלי אנוואר
דוגמת האומנות האחרונה שאתן היא של אמן הקומיקס מחמד א- סיד תופיק. אלו רק דוגמאות של הקומיקס שמופיע בחוברת שרכשתי.
שתי החוברות הללו בנוסף על חוברת שלישית שלא רכשתי "מאג'ד" (שמוציאה איחוד האמירויות) מראות על תופעה מעניינת בקומיקס הערבי. מדינות הנפט העשירות מוציאות עיתוני קומיקס בהן מרבית העובדים הם ערבים ממדינות עניות יותר ומופצים ברחבי כל העולם הערבי ומשמשות גם כשופר תעמולתי של המדינה המוציאה. את מאג'ד, דרך אגב ניתן לרכוש גם במזרח ירושלים. תופעה שמראה גם על מעבר המשקל של הפצת התרבות הערבית ממצרים ולבנון לארצות הנפט. יחד עם זאת מרבית היוצרים אינם מארצות הנפט, יש ביניהם מצרים, ירדנים, לבנונים, עראקים סודאנים, סורים מרוקאים ואחרים. כך שכמו שקורה בפועל בארצות הנפט הכסף הוא מקומי ועובדי הכפיים הם זרים. אני מקווה לכתוב מאמר מקיף על הקומיקס הערבי בעתיד.
מחלקת קומיקס מפוארת:
בקזבלנקה המשכתי לחפש קומיקס לאוסף בין השאר בקרתי בחנות המפוארת הזו בקניון "מרוקו" היוקרתי. מדובר בחנות ספרים וגאג'טים עם מחלקת קומיקס בצרפתית שלא הייתה מביישת חנות דומה בצרפת או בלגיה. אבל המחירים גבוהים מאוד, אז לא רכשתי כלום. בנוסף הספקתי לצלם שם תמונה בודדת לפני שהמוכרים אמרו שאסור לצלם.
פנים מוכרות מלבנון:
כשעברתי ליד חנות ספרים משומשים בפסאז' בקזבלנקה הבחנתי בפנים מוכרות: היו אלה פניו של "הואזיר הרשע, איזנוגוד", קומיקס מפורסם מאוד של הצרפתים רנה גוסיני וז'אן טאבארי. היה זה אוגדן של מגזין קומיקס בשם "בסאט א- ריח" (بساط الريح- השטיח המעופף). לידה היה עוד פרצוף מוכר של טרזן, גם כאן היה אוגדן של חוברות קומיקס בערבית שעונות פשוט לשם "טרזן". בחוברות טרזן היו קומיקס של טרזן וכל מיני קומיקס גיבורי על אמריקני. בבסאט א ריח היה בעיקר קומקס אירופי. התלבטתי אם לקנות את שניהן, אבל מכיוון, שאני מעדיף קומיקס אירופי, החלטתי לקנות רק את בסאט א ריח.
ובכן בכריכה החיצונית הופיעה דמותו של איזנוגוד מקדימה ושל גסטון לה גף (מאת הבלגי אנדרה פרנקן) מאחורה. בכריכה הפנימית של האוגדן הופיעו גם אסטריקס ואובליקס (של גוסיני ואודרזו הצרפתים) כל אלה כנראה הופיעו בחוברות קודמות אבל לא הופיעו בסיפור אחד באוגדן הזה.
בסאט א ריח היא חוברת קומיקס לבנונית ותיקה מאוד שמופיעה החל משנות הששים. היא פרסמה מעט קומיקס ערבי אבל בעיקר קומיקס מיובא אמריקני אירופי ויפני. החוברת, בעריכת זוהיר בעל בכי, מופיעה עד היום. האוגדן שקניתי הוא אוגדן מספר 19 משנת 1980. כלומר מדובר בחוברת קומיקס שיצאה בלבנון בעיצומה של מלחמת האזרחים העכובה מדם ששררה בה. למרות המלחמה ניתן לראות במדור מכתבי הקוראים בחוברת שהיא הופצה ברחבי העולם הערבי. ניתן לראות את התאים הלא קלים בהם החוברת הופצה. מרבית הקומיקס הם בשחור לבן, לפעמים נוסף צבע נוסף. פה ושם מפורסם קומיקס צבעוני, אבל הוא לרוב מטושטש והפרדת הצבעים לקויה. עם כל אלה מפורסמים בחוברות מיטב הקומיקס האירופי. כיום כמובן החוברת מפורסמת בצבעים מלאים. בין הקומיקס המופיעים בחוברת ניתן למצוא הרבה "לאקי לוק" מאת גוסיני ומוריס.
"טיף וטונדו" מאת הבלגי מוריס טיליה שזכו בערבית לכינוי טריף וזריף. ומופיעים כמעט בכל החוברות באוגדן.
קומיקס אירופי נוסף הוא הקומיקס "קורין וז'אנו" מאת ז'אן טבארי הצרפתי, שמכונים בערבית פאדי ופאדיה.
כמובן שהיו סדרות אירופיות נוספות, בעיקר פרנקו בלגיות. בין הסדרות הלא אירופיות ניתן להבחין ב-"סינבד המלח", סדרת קומיקס שמבוססת על סדרת האנימה היפנית שזוכה לפופולאריות גדולה בעולם הערבי, וגם בארץ ניתן לראות על מכוניות של ערבים מדבקה עם הדמות. יש בבסאט א ריח סיפורים יפניים מקוריים ויש כאלה ערביים באיכות נמוכה בהרבה. הדמות של סינבאד לצד דמותו של איזנוגוד הפכו לסמלים של בסאט א ריח. המעניין הוא שבשתיהן מדובר על דמויות ערביות שנוצרו על ידי אמנים זרים.
סינבד המלח, נחשו איזו גרסה היא המקורית?
ומה עם איסטנבול?
עצירות הביניים באיסטנבול לא היו מספיק ארוכות בשביל לבקר בעיר, אבל בכל זאת היו לנו כמה שעות לבלות בדיוטי פרי של נמל התעופה אטטורק, ולהזכר בתקופה היפה בה למדתי באוניברסיטה באיסטבול בקיץ 2007. כפי שספרתי במאמר "
טורקיה מעצמת הקומיקס של המזרח התיכון", יש לטורקיה תעשיית קומיקס מפוארת. מובן שהתעכבתי בחנויות הספרים והעיתונים בנמל התעופה כדי להתעדכן ולקנות. ובכן גיליתי שם שאחד הקומיקס הפופולאריים כיום בטורקיה הוא "Otisabi", מאת
יילמאז אסלאנטורק. מדובר בקומיקס עליו לא דברתי במאמר על הקומיקס הטורקי, ולא הכרתי אותו קודם. מדובר בסדרת קומיקס שבהחלט לא מיועדת לילדים, מסורת טורקית ידועה, ולכן לא צרפתי תצלום מלא של העמוד מהסדרה. מכיוון שהיה לי תקציב מוגבל, לא קניתי ספר של הסדרה. במקום קיתי גליון של עיתון הקומיקס "uykusuz" שמפרסם פרקים של Otisabi בהמשכים. כל התמונות במאמר הם מהחוברות והספרים שקניתי בטיול
