סופר סטרייקה - מעל ומעבר

במונדיאל הקודם בשנת 2010 כתבתי את הפוסט "ספיישל מונדיאל: על קומיקס וכדורגל". הפעם לרגל המונדיאל אדון בספר קומיקס העוסק בכדורגל מסדרה שלא נזכרה באותו מאמר: "סופר סטרייקה - מעל ומעבר" הראשון בסדרת "סופר סטרייקה" שיצא בעברית. לכבוד שבוע הספר יצא ספר נוסף בסדרה. מי היה מאמין, אבל אני לא עומד בקצב של הוצאת ספרי קומיקס בישראל. סופר סטרייקה (באנגלית SUPA STRIKAS) היא סדרת קומיקס כדורגל מדרום אפריקה. בספרי הסדרה לא נותנים קרדיט ליוצר אלא רק לחברה שמוציאה את הספר, "Strika entertainment".

סדרת סופר סטרייקה היא סדרת קומיקס שהחלה לצאת לאור בדרום אפריקה בשנת 2000. הסדרה מושפעת מאוד מסדרת הקומיקס הבריטית המפורסמת ROY OF THE ROVERS בה עסקנו במאמר הנזכר לעיל. סופר סטרייקה הפכה להיות הקומיקס מספר אחת שיצא בדרום אפריקה והיא מפורסמת במדינות רבות בעיקר באפריקה ובעולם השלישי וגם בשתי מדינות באירופה.

כמו רוי מהרוברס עוסקת הסדרה בקבוצת כדורגל מצליחה ובהרפתקאותיה במשחק וסביב המשחק. בניגוד לרוי מהרוברס, שלכאורה מדבר על קבוצות כדורגל ונבחרות שמשחקות בליגות הקיימות. סופר סטרייקה עוסק בליגת כדורגל בין לאומית דמיונית. ליגה ברמה גבוהה ביותר, מעין NBA של כדורגל. סופר סטרייקה, הקבוצה גיבורת הסדרה היא קבוצה דרום אפריקנית המורכבת משחקנים מארצות שונות, בעולם, אצל כל שחקן מודגשת תכונת אופי ותכונה לאומית מאפיינת.

הכדורגלנים של סטרייקה מתמודדים מול קבוצות מארצות שונות בעולם, שכל אחת מהן מחצינה תכונה מסוימת. יש גם קבוצה יריבה של "רעים" שמנסים להלחם בהם בדרכי מרמה. לשחקנים של סופר סטרייקה יש כינויים כמו קול ג´ו, שייקס, ראסטה, אל מטאדור, טוויסטינג טייגר שמראים עלמאפייני אופי ומראה ייחודיים. חלק ניכר מהסתבכויותיהם במשחקים נובעות מבליינותם וחוסר אורח החיים הספורטיבי שלהם שלא היו מביישים כדורגלן ישראלי ממוצע. מהלך המשחקים מראה לכאורה "כדורגל מעולם אחר" מעין NBA של כדורגל. השחקנים מרבים בטראש טוק. עוד פרט שהופך את הקומיקס למשעשע הוא הפרסומות בצידי המגרש שרובן פרודיה על מותגים ידועים.

סגנון הציור הוא חצי ראליסטי הציורים צבעוניים, יש לציין שזהו הקומיקס הדרום אפריקאי הראשון שיוצא לי לקרוא מלבד רצועת הקומיקס 'Madam & Eve'  של ריקו שכרל. כמו סדרות קומיקס רבות שיוצאות בעברית  גם סופר סטרייקה יצא בעקבות הצלחה של סדרת טלויזיה (שדובבה על ידי כדורגלנים ישראליים). וכבר יצא ספר נוסף ומגזין בנושא. היות שלא הכרתי את הסדרה קודם חשבתי בהתחלה שיצאה במיוחד לכבוד המונדיאל בדרום אפריקה ב-2010, אך מסתבר שהסדרה קיימת כבר משנת 2000. כשכתבתי את המאמר הקודם לא הכרתי את הסדרה. בכריכת הסדרה נאמר שמדובר בקומיקס הכדורגל המצליחה בעולם. לא יודע אם הנתון הזה נכון, בכל זאת רוי מהרוברס זכה להצלחה בין לאומית, אבל לא אתפלא אם זה הקומיקס הכי מצליח שיצא מדרום אפריקה ומאפריקה בכלל.

מאת: Strika entertainment
 טאץ מקור: דרום אפריקה
שפת מקור: אנגלית
תרגם: ניר הופמן
הוצאה לאור: משכל

מחיר- 68 ש"ח

לו! - מאמי של יומן, לו! - השקט צועק לי באוזניים

הפעם אביא ביקורת על שני ספרים מסדרה אחת. מדובר בסדרת הקומיקס לו! מאת יוצר הקומיקס הצרפתי ז'וליאן ניל. כמו קומיקס אחר עליו דברנו בעבר, טיטוף (ראה כאן וכאן),  של השויצרי זפ. גם לו החלה להופיע במגזין הקומיקס החשוב Tchô ! של הוצאת הקומיקס הצרפתית Glénat, וספריו יצאו לאור באותה הוצאה שהיא מהמובילות באירופה. כמו טיטוף גם כאן הספר יצא בעברית בהוצאת אגם ונערך בידי אורי פינק. 

לא אכחיש ואומר שהייתה לי רתיעה מלקנות את הספרים בסדרה משתי סיבות: ראשית כל הגוונים הפסטליים והוורודים של הספרים בצרוף שם הספר עם לבבות ונצנצים, שנית שם הספר הראשון, שמראה לכאורה שמדובר בספר שפונה לקהל של בנות.  אבל הזדמן לי לקנות את שני הספרים במבצע במחיר נמוך במיוחד, וממש הופתעתי לטובה.

 הספר עצמו עוסק בלו, ילדה בת 12 שמתגוררת בעיר גדולה בצרפת. לו חיה עם אמה אם חד הורית "היפסטרית" וקצת ילדותית. הסיפור עוסק באהבות של לו ושל אמה, בחברות ובחברים שלהן, בחיות המחמד ובעוד נושאים רבים. סגנון הציור מאוד צבעוני בפריימים מסוימים גם בתלת מימד. החוויות בספר חלקן חוויות שכל מתבגר ישראלי יכול להזדהות אתן.  חלק אחר מהחוויות, כמו הביקור אצל הסבתא בכפר הוא יותר צרפתי, אבל עדיין מהנה מאוד.

לא היא בת לאם חד הורית שילדה אותה כתוצאה מרומן מזדמן. האמא היא סופרת מתוסכלת שלא מצליחה לסיים את הרומאן שלה. בנוסף על כך היא בעלת אופי של נערה מתבגרת (ככל הנראה היא ילדה את לו בגיל ההתבגרות כך שזה לא רחוק מהמציאות). חובבת משחקי מחשב מדע בדיוני ומוסיקת מטאל.

לו היא, כאמור ילדה בת 12, תחילת גיל ההתבגרות עם כל מאפייני ההתבגרות באופן מזוקק. היא מתאהבת, מפתחת אופי עצמאי. אי אפשר לומר שהיא מורדת מאחר שאמא שלה היא מורדת באופיה ושתיהן למעשה צמד נערות מתבגרות שבמקרה הן אמא ובת, שמנהלות ביחד מרד נעורים נגד הסבתא, האמא של האמא  של לו. לו ואמה גרות בדירה מבולגנת, מגדלות חתול עצלן. מתתחרות אחת בשניה בהתאהבות וניהול רומאנים. הסבתא היא טיפוס שמרן, חיה בכפר חובבת כרוב ניצנים ואופרות סבון. הסבתא, בניגוד לצאצאיותיה, היא טיפוס שמרן, סטראוטיפ הפולניה אם תרצו. היא חולמת שאמא של לו תמצא עבודה מסודרת ובעל עם עבודה קבועה.

אהבתי מאוד את ההומור בשני הספרים, גם האמנות היא בסדר גמור. אבל מראה הספרים קצת מטעה שהם מיועדים לילדים. לעניות דעתי השמרנית מדובר בספרים המיועדים לציבור קוראים מגיל 12 ומעלה.

תמונת מחזור של גיבורי הקומיקס של המגזין,  "Tchô !"

כתב וצייר: ז'וליאן ניל
ארץ מקור: צרפת
שפת מקור: צרפתית
תרגום: דורית דליות
עריכה: אורי פינק
הוצאה לאור: אגם

מגילת אסתר: ילדי שושן מנצחים את המן

כבר עסקנו בעבר בעולם הקומיקס החרדי. גם במאמר שעוסק בספר "בין שתי טיפות" של אלי וגולד, וגם במאמר המוקדש למגזין הקומיקס החרדי המגוון "קומיקס". הפעם אדון בספר הקומיקס "מגילת אסתר: ילדי שושן מנצחים את המן" מאת  שני היוצרים החרדיים: הסופר מרדכי חלמיש, ואמן הקומיקס דוד ביכמן. הספר הינו חלק מסדרת ספרים של חלמיש וביכמן, העוסקת בספרי המקרא ובספרות חז"ל שמלווה את חגי ישראל במהלך השנה וגם ספרות חז"ל בכלל. יש ספר לחנוכה שמספר את סיפור המקבים. לפסח , על יציאת מצרים. ספר נוסף על העליה לרגל לבית המקדש וספרים אחרים על מעגל השנה היהודי. המוטיב החוזר בספרים הללו הוא הדגשה על תפקידם של הילדים בעלילה והשענות על מקורות חז"ל (משנה, תלמוד, ספרות רבנית), יותר מעל פשט המקרא  ובטח ובטח יותר מהספרים החיצוניים (במקרה של חנוכה למשל שמבוסס על ספרי המקבים החיצוניים).

הספר מציג את סיפור המגילה מנקודת מבט חרדית לחלוטין. מרדכי היהודי מוצג בספר כרב גדול בתורה. הילדים מצוירים כמסולסלי פאות, משל היו תלמידי "חדר" במאה שערים או בסיפור של שלום עליכם. ילדי הספר מתפללים ולומדים תורה בכל הזדמנות, מה שדי מפתיע לאור העובדה שהתורה או אל-הים לא מוזכרים במגילת אסתר ולו פעם אחת. אבל זו המגמה החרדית שנוטה באמצעות אגדות חז"ל "לייהד" את המקרא במקומות בהם הוא לא מתיישב מספיק עם עמדתה התורנית והאידיאולוגית.

הקומיקס הוא הומוריסטי במידה, אם כי הבדיחות הן לעתים ילדותיות. סגנון הציור הוא קריקטורי עם נטיה ברורה לצבעים בהירים. אפילו קוי המתאר של החפצים והדמויות מצוירים בצבע חום ולא בשחור. אותי משעשע מאוד שחלק ניכר מהדמויות הן בעלות שיער בהיר, כאילו הסיפור מתרחש בצפון אירופה ולא בפרס.

עוד משהו שיש לציין הוא שהמחבר אומר שעשה תחקיר לפני כתיבת הספר, מה שבהחלט ניכר ולא אופיני לחרדים (כבר ראיתי ספרי לימוד חרדיים בהם פרעה מצויר כמלך אירופי). בניגוד לדמויות היהודיות שמצוירות כמו אנשי שטעטל במזרח אירופה. הלבוש של הדמויות הלא יהודיות והמבנים הם פרסיים לחלוטין. רק שבמקום ארמונות שושן מצוירים בפסר ארמונות פרספוליס בירתה השניה של פרס.  כיאה לקומיקס חרדי כל עמוד בקומיקס מסתיים במאמר חז"ל. בסוף הספר מופיעה המגילה במלואה, ומיותר לציין, אסתר המלכה מצוירת מגבה בלבד.

כתב: מרדכי חלמיש

צייר: דוד ביכמן

ארץ מקור:ישראל

שפת מקור: עברית

הוצאה לאור: יפה נוף

תמונות תערוכת אוסף הקומיקס של האספן ז'אק פחימה

ביקרתי  בתערוכה הקטנה אבל המרהיבה. נהניתי מאוד מדבריו המחכימים של ז'אק פחימה. ונהניתי לגלות שגם לי יש אוסף שאין מה להתבייש בו. אולי יום אחד אצא בתערוכה על האוסף שלי. תערוכה מרהיבה של קומיקס אירופי בעיקר. ראיתי שםספרי קומיקס של אומנים גדולים כמו הוגו פראט, ז'אק טרדי וז'אן ז'ירו - מואביוס. שהם שלושת האמנים המועדפים על פחימה.

טוטו 1 - בלגן בבית הספר

הפעם המאמר יעסוק בספר "טוטו - בלגן בבית הספר", מאת אמן הקומיקס הבלגי תיירי קופה. מדובר בסדרת קומיקס שהופיעה לראשונה בשנת 2004 במגזין הקומיקס הבלגי החשוב, SPIROU בנוסף הופיע גם במגזין דיסני הצרפתי, MICKEY, וכמובן בסדרת ספרי הקומיקס.

הספר,שהוא הראשון בסדרה, הוא מז'אנר הקומיקס הפופולארי "הילד השובב". כלומר קומיקס, שמתרכז במעלליו של ילד בשנות הגן או היסודי ונסוב בעיקר סביב התעלולים וההברקות שלו. כבר עסקנו בעבר בבלוג בקומיקס מהז'אנר במאמרים על הספרים:  קיד פאדל - משחקים קשוחים מאת הבלגי  מידאם. וקומיקס פרנקו בלגי נוסף: טיטוף, מאת השויצרי, זפ. כתבתי בבלוג מאמרים על שני הספרים של טיטוףשיצאו בעברית: טיטוף- החבר'ה שלי ו-טיטוף 2 -הכיוון בחיים. הקומיקס המפורסם ביותר של הז'אנר הוא כמובן, "דני שובבני" מאת האנק קטשאם עליו כתבתי במאמר: עיתון הקומיקס 1992-1995.

הסיפורים בספר עצמם כולם סיפורים בני עמוד אחד. גיבור הסיפורים הוא הילד טוטו, ילד  בן שמונה, בעל שיער אדום ופרוע. טוטו הוא שובב בעל פה גדול, חסר פוליטיקלי קורקט לחלוטין. הוא מוצג כילד גרוע מאוד בלימודים. במהלך הסיפורים נפגשים כמובן עם הדמויות המרכזיות בחייו של טוטו. המורה, בני המשפחה  והחברים. אביו המזוקן של טוטו מוצג כאב עצבני ונרגן, שלא מתבייש לכנות את טוטו "טיפש. הסיפורים מתחלקים לכאלה שעוסקים בשטויות שטוטו עושה ובהברקות הלשויות של טוטו. הסיפורים עצמם מצחיקים גם אם יש בהם כמה בדיחות עם זקן ובדיחות קרש בנוסח "בזוקה ג'ו וחבורתו". 

 הספר הוא בסגנון הפרנקו בלגי המסורתי, "קו חלק" צבעוני בפורמט אלבום A4. לפי מיטב המסורת המערב אירופית המשובחת. לכאורה טוטו נועד לילדי הכיתות הנמוכות, והוא אפילו מנוקד, דבר נדיר בקומיקס עד כה, אבל יש מספר דברים בעייתיים לילדים כמו עיון של טוטו בחוברת פלייבוי באחת הסצנות. אני באופן אישי נהניתי לקרוא אותו. הספר יצא בהוצאת הספרים הקטנה "דני ספרים" ולפי הכריכה האחורית ניתן לראות שהם מתכננים להוציא ספר נוסף, נקווה שזה יצא לפועל.

כתב וצייר: תיירי קופה

תרגם אודי אילת

ארץ מקור: בלגיה

שפת מקור: צרפתית

הוצאת דני ספרים

המתים המהלכים 1: ימים עברו

הפעם אדון בספר: "המתים המהלכים: ימים עברו" (The walking dead 1: Days gone bye). מאת הצמד האמריקני: הסופר רוברט קירקמן והצייר טוני מור. הספר הוא תרגום עברי של אוגדן שיצא בארצות הברית בהוצאת IMAGE COMICS. אחת מחברות הקומיקס החשובות והאיכותיות בארצות הברית. במקור הקומיקס יצא בחוברות שנאגדו באוגדים שהראשון בהם הוא הספר בו אנו עוסקים עכשיו. בפתיחת הספר יש מבוא של הסופר, רוברט קירקמן, דבר לא רגיל בעולם הקומיקס. המבוא הוא מעין הצהרת כוונות של קירקמן לגבי הסדרה והכיוון אליו היא הולכת. כפי שלא קשה להבין משם הספר, הסיפור בספרנו עוסק בעולם שנמצא תחת מתקפה אפוקליפטית של זומבים. נושא שהפך לאופנתי לאחרונה בעקבות הסרט המצליח "מלחמת העולם Z" בהקדמה קירלנד  מדגיש שהוא מנסה ליצור סיפור שונה ממה שמקובל בסרטי הזומבים, וליצור סאגת קומיקס רחבת יריעה בלי פתרון אינסטנט שפותר את בעית הזומבים באחת. כמו שקורה במרבית סרטי הזומבים שהוליווד מוציאה.

הסיפור עצמו עוסק בריק גריימס, שוטר מאטלנטה שמתעורר בבית החולים כעבור שבועיים  של תרדמת בעקבות פציעה במהלך שרותו. הוא מגלה עולם שונה לחלוטין זה שלפני הפציעה. עולם שנמצא תחת מתקפת זומבים. בדרך לא דרך הוא מצליח להגיע למושבה של אנשים שהתחמקו מהעיר ממלאת הזומבים. שם הוא פוגש את אשתו, בנו, מספר מכרים וגם זרים מוחלטים שהתאספו ביער בנסיון להתחמק מהזומבים, ולתמוך אחד בשני.   המשך הסיפור עוסק בהשרדותם בעולם נטול שרותים בסיסיים והתחמקותם מהזומבים המאימים.  בסיפור יש גם התעסקות מרובה ביחסים בין בני האדם ובצד הנפשי של הדמויות. כפי שקירקלנד הבטיח בעיית הזומבים לא נפתרת בפיתרון אינסטנט, ולמעשה לא נפתרת בכלל עד סוף הסיפור. יחד עם זאת, למרות ההצהרה בהקדמה, יש בספר כמה קלישאות הוליוודיות כמו השוטר שנלחם למען משפחתו. ובכלל, לפי דעתי יש התמקדות רבה בסיפור בהתמוטטותם של מוסדות אמריקניים מסורתיים. בכלל קשה שלא לראות דמיון בין מה שקורה בספר ומה שקורה בסרטי זומבים הוליוודיים. אבל אין כל רע בכך. גם בהוליווד הוציאו כמה סרטי זומבים טובים (שמלחמת העולם Z הוא לא אחד מהם), וגם קירקלנד מעביר את הסיפור בצורה  טובה ומעניינת.

הספר מצויר בסגון ראליסטי שטוח בשחור לבן. טוני מור מצייר מצוין. פורמט הספר הוא בדומה לפורמט הקומיק בוק האמריקני וסגנון הציור מאוד אמריקני. בהחלט מסקרן ובהחלט מעורר סקרנות לספרים הבאים. לפי דעתי הוצאת אוגדנים היא הדרך הנכונה להפיץ קומיקס אמריקני בארץ מכיוון שלקהל בישראל קשה לשמור על נאמנות ורציפות בקניית חוברות.

כתב: רוברט קירקמן

צייר: טוני מור

עזרה בצביעה קליף ראת'ברן

תרגום: שלומית הנדלסמן

ארץ מקור: ארצות הברית

שפת מקור: אנגלית

הוצאה לאור בארץ: קוראים

מחיר לפני מבצעים: 79 ש"ח

רשמים מביקור במרוקו עם עצירת ביניים באיסטנבול

לפני כחודש וחצי בקרתי עם משפחתי במסע שורשים במרוקו ארץ אבותי. ביקור שכלל גם עצירות ביניים מספיק ארוכות בנמל התעופה באיסטנבול. מובן שכמו בכל ביקור שלי בחוץ לארץ התרשמתי מהיצע הקומיקס שיש למדינה להציע וגם הוספתי לאוסף שלי קומיקס חדשים שקניתי במהלך מסעי.

החלק המרוקאי:

חלקו הראשון של המסע כלל בעיקר נסיעות עם מעט יציאות מחוץ לבתי המלון כך שלא יצא לראות אף קומיקס עד אמצע הטיול בערך. המפגש הראשון שלי היה בעיירת הסקי איפראן, שבערי האטלס, עם חוברת מנגה בערבית. במהלך הביקור בפאס, שהיה הביקור הראשון שנמשך יותר מיומיים בעיר גדולה, גיליתי את הקומיקס הערבי. קודם כל אומר שלמרות עברה הפרנקופוני, ולמרות שאליטה המרוקאית עד היום דוברת צרפתית, היצע הקומיקס במרוקו מאכזב למדי. למרות שלפי מה שאבי מספר, בתקופת שלטון הצרפתים, היה אפשר להשיג חוברות קומיקס מגוונות. כיום היצע הקומיקס דל ביותר.
אף שבכל חנות עיתונים ניתן למצוא כל ז'ורנל חשוב שיוצא בצרפתית מגזיני הקומיקס הצרפתיים היחידים שראיתי במרוקו היו מגזיני וולט דיסני, Mickey ו-Picsou. בסופרמרקטים ובחנויות הספרים שבקרתי בהם היה לרוב  כותר אחד או שניים של קומיקס צרפתי או מנגה מתורגמת לצרפתית. המקום היחיד בו נתקלתי בהיצע גדול של קומיקס היה בחנויות בסגנון "ורג'ין" בהן ניתן למצוא היצע גדול של קומיקס פרנקו בלגי מכל הסוגים במחירים גבוהים מאוד, שכנראה פונים לתיירים הצרפתים והבלגים. גם בספריה בסווירה היה מבחר מכובד של קומיקס בצרפתית שנתרם בידי האיחוד האירופי.

ומה בדבר הקומיקס המרוקאי? ובכן לא נתקלתי בדבר כזה. אמנם לפני כמה שנים הביאו לי ספרון קומיקס בשחור לבן מעשה ידי אמן קומיקס מרוקאי בשם עבדאללה דרקאוי, אבל הפעם אפילו הקומיקס בו נתקלתי בערבית לא היה מרוקאי.

קומיקס של עבדאללה דרקאוי

הקומיקס ממדינות הנפט:

חוברת הקומיקס הראשונה בערבית אותה קניתי בקניון בעיר פאס הייתה זולה מאוד, משהו כמו 2.5 ש"ח. שמה היה,  العربي الصغير- "אלערבי א-צע'יר", כלומר "הערבי הקטן".

בדקתי אם מדובר בקומיקס מקומי, הסתבר לי שמדובר בחוברת קומיקס שיוצאת בחסות משרד התרבות של ממלכת כווית. החוברת עצמה שייכת לבית ההוצאה של עיתון הכויתי החשוב, אל ערבי, והיא יוצאת לאור החל משנת 1986. החוברת מופצת בכל ארצות ערב והכותבים והאמנים שעובדים עבורה מגיעים מארצות ערביות שונות. למעשה הייתה זו התקלות ראשונה שלי בתעשיית הקומיקס הערבית, עליה ידעתי באופן מעורפל מאוד. מסתבר שעיתוני הקומיקס החשובים ביותר בעולם הערבי היום נתמכים כל אחד בידי מדינת נפט אחרת, אבל מעסיקים בעיקר יוצרי קומיקס מארצות אחרות.  באל ערבי אל צע'יר הכרתי לראשונה אמני קומיקס ערביים כמו מחמד כרביה אמן קומיקס תימני שמצייר בסגנון מנגה.

אמן מעניין אחר הוא טארק עזאם (כאן חשוב לציין שמחוסר מידע באינטרנט קשה פעמים רבות לדעת מה מוצאו של האמן) שמצייר סדרת קומיקס ששמה כמו שם העיתון "הערבי הקטן.

אמן מעניין נוסף הוא אימן אל קאדי:

כמובן שהיו קומיקס של אמנים נוספים. בנוסף על אלה צורף לחוברת ספרון קומיקס שנקרא, "שיקספיר והמלכה" עם ציורים בסגנון מנגה מאת מחמד אדריס עבאסי:

עיתון קומיקס נוסף שרכשתי בקזבלנקה הוא הירחון הסעודי "באסם"- باسم. העיתון עצמו סעודי אבל כל האמנים והכותבים שלו הם מצרים שיוצרים את העיתון באולפני באסם בגיזה. בין האמנים הבולטים ניתן למנות את ח'אלד עבד אל עזיז.

 

יוצר מעניין נוסף הוא אחמד עלי אנוואר

יוצר אחר הוא האני סאלח

 

דוגמת האומנות האחרונה שאתן היא של אמן הקומיקס מחמד א- סיד תופיק. אלו רק דוגמאות של הקומיקס שמופיע בחוברת שרכשתי.

שתי החוברות הללו בנוסף על חוברת שלישית שלא רכשתי "מאג'ד" (שמוציאה איחוד האמירויות) מראות על תופעה מעניינת בקומיקס הערבי. מדינות הנפט העשירות מוציאות עיתוני קומיקס בהן מרבית העובדים הם ערבים ממדינות עניות יותר ומופצים ברחבי כל העולם הערבי ומשמשות גם כשופר תעמולתי של המדינה המוציאה. את מאג'ד, דרך אגב ניתן לרכוש גם במזרח ירושלים. תופעה שמראה גם על מעבר המשקל של הפצת התרבות הערבית ממצרים ולבנון לארצות הנפט. יחד עם זאת מרבית היוצרים אינם מארצות הנפט, יש ביניהם מצרים, ירדנים, לבנונים, עראקים סודאנים, סורים מרוקאים ואחרים. כך שכמו שקורה בפועל בארצות הנפט הכסף הוא מקומי ועובדי הכפיים הם זרים. אני מקווה לכתוב מאמר מקיף על הקומיקס הערבי בעתיד.

מחלקת קומיקס מפוארת:

בקזבלנקה המשכתי לחפש קומיקס לאוסף בין השאר בקרתי בחנות המפוארת הזו בקניון "מרוקו" היוקרתי. מדובר בחנות ספרים וגאג'טים עם מחלקת קומיקס בצרפתית שלא הייתה מביישת חנות דומה בצרפת או בלגיה. אבל המחירים גבוהים מאוד, אז לא רכשתי כלום. בנוסף הספקתי לצלם שם תמונה בודדת לפני שהמוכרים אמרו שאסור לצלם.

פנים מוכרות מלבנון:
כשעברתי ליד חנות ספרים משומשים בפסאז' בקזבלנקה הבחנתי בפנים מוכרות: היו אלה פניו של "הואזיר הרשע, איזנוגוד", קומיקס מפורסם מאוד של הצרפתים רנה גוסיני וז'אן טאבארי. היה זה אוגדן של מגזין קומיקס בשם "בסאט א- ריח" (بساط الريح- השטיח המעופף). לידה היה עוד פרצוף מוכר של טרזן, גם כאן היה אוגדן של חוברות קומיקס בערבית שעונות פשוט לשם "טרזן". בחוברות טרזן היו קומיקס של טרזן וכל מיני קומיקס גיבורי על אמריקני. בבסאט א ריח היה בעיקר קומקס אירופי. התלבטתי אם לקנות את שניהן, אבל מכיוון, שאני מעדיף קומיקס אירופי, החלטתי לקנות רק את בסאט א ריח.

ובכן בכריכה החיצונית הופיעה דמותו של איזנוגוד מקדימה ושל גסטון לה גף (מאת הבלגי אנדרה פרנקן) מאחורה. בכריכה הפנימית של האוגדן הופיעו גם אסטריקס ואובליקס (של גוסיני ואודרזו  הצרפתים) כל אלה כנראה הופיעו בחוברות קודמות אבל לא הופיעו בסיפור אחד באוגדן הזה.

בסאט א ריח היא חוברת קומיקס לבנונית ותיקה מאוד שמופיעה החל משנות הששים. היא פרסמה מעט קומיקס ערבי אבל בעיקר קומיקס מיובא אמריקני אירופי ויפני. החוברת, בעריכת זוהיר בעל בכי, מופיעה עד היום. האוגדן שקניתי הוא אוגדן מספר 19 משנת 1980. כלומר מדובר בחוברת קומיקס שיצאה בלבנון בעיצומה של מלחמת האזרחים העכובה מדם ששררה בה. למרות המלחמה ניתן לראות במדור מכתבי הקוראים בחוברת שהיא הופצה ברחבי העולם הערבי. ניתן לראות את התאים הלא קלים בהם החוברת הופצה. מרבית הקומיקס הם בשחור לבן, לפעמים נוסף צבע נוסף. פה ושם מפורסם קומיקס צבעוני, אבל הוא לרוב מטושטש והפרדת הצבעים לקויה.  עם כל אלה מפורסמים בחוברות מיטב הקומיקס האירופי. כיום כמובן החוברת מפורסמת בצבעים מלאים. בין הקומיקס המופיעים בחוברת ניתן למצוא הרבה "לאקי לוק" מאת גוסיני ומוריס.

"אשיל טלון" מאת הצרפתי מישל גרג

"טיף וטונדו" מאת הבלגי מוריס טיליה    שזכו בערבית לכינוי טריף וזריף. ומופיעים כמעט בכל החוברות באוגדן.

קומיקס אירופי נוסף הוא הקומיקס "קורין וז'אנו" מאת ז'אן טבארי הצרפתי, שמכונים בערבית פאדי ופאדיה. 

"רהאן האדם הקדמון" מאת הצרפתי אנדרה שרה.

גיבור אירופי נוסף בו דנתי במאמר " אסטריקס הגאלי השפעות וחיקויים" הוא הולטרסון הויקינג סדרה שנוצרה בבלגיה בשנת 1964 נכתבה בידי מוריס טיליה,ויק ומרסל דני , וצוירה בהתחלה בידי מרסל רמקל ובהמשך בידי ויטוריו לאונרדו. 

כמובן שהיו סדרות אירופיות נוספות, בעיקר פרנקו בלגיות. בין הסדרות הלא אירופיות ניתן להבחין ב-"סינבד המלח", סדרת קומיקס שמבוססת על סדרת האנימה היפנית שזוכה לפופולאריות גדולה בעולם הערבי, וגם בארץ ניתן לראות על מכוניות של ערבים מדבקה עם הדמות. יש בבסאט א ריח סיפורים יפניים מקוריים ויש כאלה ערביים באיכות נמוכה בהרבה. הדמות של סינבאד לצד דמותו של איזנוגוד הפכו לסמלים של בסאט א ריח. המעניין הוא שבשתיהן מדובר על דמויות ערביות שנוצרו על ידי אמנים זרים.

סינבד המלח, נחשו איזו גרסה היא המקורית?

ומה עם איסטנבול?

עצירות הביניים באיסטנבול לא היו מספיק ארוכות בשביל לבקר בעיר, אבל בכל זאת היו לנו כמה שעות לבלות בדיוטי פרי של נמל התעופה אטטורק, ולהזכר בתקופה היפה בה למדתי באוניברסיטה באיסטבול בקיץ 2007. כפי שספרתי במאמר "טורקיה מעצמת הקומיקס של המזרח התיכון", יש לטורקיה תעשיית קומיקס מפוארת. מובן שהתעכבתי בחנויות הספרים והעיתונים בנמל התעופה כדי להתעדכן ולקנות. ובכן גיליתי שם שאחד הקומיקס הפופולאריים כיום בטורקיה הוא "Otisabi", מאת יילמאז אסלאנטורק. מדובר בקומיקס עליו לא דברתי במאמר על הקומיקס הטורקי, ולא הכרתי אותו קודם. מדובר בסדרת קומיקס שבהחלט לא מיועדת לילדים, מסורת טורקית ידועה, ולכן לא צרפתי תצלום מלא של העמוד מהסדרה. מכיוון שהיה לי תקציב מוגבל, לא קניתי ספר של הסדרה. במקום קיתי גליון של עיתון הקומיקס "uykusuz" שמפרסם פרקים של Otisabi בהמשכים. כל התמונות במאמר הם מהחוברות והספרים שקניתי בטיול