הדרדסים : ספר הקומיקס הגדול

אין ספק כי המניע העיקרי להוצאת ספרי קומיקס מתורגמים בישראל הוא יציאת סרטים או סדרות טלוויזיה המבוססים עליהם.  הספר בו אדון במאמרי זה יצא לאור בהוצאת קלאסיקלטת, בעקבות סרט הקולנוע של הדרדסים שהוקרן בארץ בשנת 2011 והביא עדנה לדרדסים, שזכו כזכור לפופולריות מטורפת בישראל בשנות השמונים והתשעים.

הדרדסים, אחת מסדרות הקומיקס הפופולאריות באירופה  ובעולם הופיעו לראשונה בשנת 1958 בסצנה מתוך הקומיקס הפופולארי, 'Johan et Pirlouit', שהופיע במגזין הקומיקס הבלגי, Spirou. בשנת 1959 בעקבות הצלחתם הפכו הדרדסים מאת עורך ספירו, איבן דלפורט ככותב, ופייר קוליפור, המכונה פיו כצייר. החלו להופיע כסדרה עצמאית. תחילה בין דפי ספירו ובספרונים שצורפו לו. בשנת 1967 הופיע ספר הקומיקס הראשון של הדרדסים. הספר בו אנו דנים במאמר זה הוא תרגום של אותו ספר. "הדרדסים: ספר הקומיקס הגדול" הוא לא הקומיקס הראשון של דרדסים שמתפרסם בישראל. קדמו לו בשנות השמונים, שהיו כאמור שיא ההיסטריה סביב הדרדסים שני ספרים: "הביצה והדרדסים"  ו"מרק דרדסים".שני הספרים יצאו לאור בהוצאת זמורה בשנת 1984.

 "הדרדסים : ספר הקומיקס הגדול" מורכב משלושה סיפורים נפרדים: 

הסיפור הראשון בספר נקרא "הדרדסים השחורים". הסיפור עוסק במגיפה שהופכת את הדרדסים לזומבים שחורים בעקבות עקיצת חרק. כשדרדסבא משתמש בכוחותיו האחרונים וביכולותיו הכישופיות כדי להדביר את המגיפה.

הסיפור השני נקרא: "הדרדס המעופף" עוסק בניסיונותיו של אחד הדרדסים לעוף למחאותיו הטרחניות של בר מוח.

הסיפור השלישי : "גנב הדרדסים" מפגיש אותנו לראשונה עם דמותו של גרגמל  ומסביר את הסיבות לשנאה ארוכת השנים שלו.

ניכר ששלושת הסיפורים הללו הם מהראשונים בסדרה. הדמויות עדיין מופיעות ללא שמות. חוץ מדרדסבא שנפתרת כאן סופית הסוגיה המטרידה האם מדובר בדרדס סבא או בדרדס אבא... דרדסית עדיין לא מופיעה בסיפורים. אבל כבר כאן ניתן  לראות מה הפך את הדרדסים לכל כך מוכרים ואהובים. סגנון הציור כידוע הוא צבעוני שטוח, ועדיין ניכר שפיו מגבש את סגנון הציור, כפי שקורה בגרסאות התחלתיות של קומיקס. הספר הוא בפורמט A4 המקובל ביותר בקומיקס הפרנקו בלגי הספר יוצא לאור בעברית בשתי גרסאות. גרסה אחת היא שלושת הסיפורים בספר אחד בכריכה קשה. גרסה שנייה היא שלושת הסיפורים בשלושה ספרים נפרדים בכריכה רכה.

הדרדסים הם אחת מהקלאסיקות של הקומיקס הפרנקו- בלגי והאירופי בכלל, והיא מצטרפת למספר יצירות פרנקו - בלגיות שיצאו בארץ בשנים האחרונות. כל חובבי הסגנון מוזמנים לקנות את הספר ולשים אותו במקום של כבוד לצד אסטריקס, טינטין, פיטי פיט (שנוצר אגב בידי אדי ריזק שצייר בהמשך את הדרדסים ודנו בו בעבר כאן וכאן.). בסופו של דבר מדובר בספר מומלץ. רק הערה קטנה. בכריכה האחורית של הספר מופיעות כמקובל כמה מלים על הספר ומופיע שם סיפור ידוע על פיו שישב במסעדה (לפי מה שלא מצוין שם עם אמן קומיקס בלגי גדול אחר,  אנדרה פרנקין) ונאמר שם שהוא בקש להעביר את המלח ובמקום זה בקש להעביר את ה..."דרדס". מובן מאלין שפיו לא טעה בלשונו ואמר את זה בעברית מאחר והשם דרדסים נוצר רק כשהגיעה הסדרה המצוירת לארץ. שמם המקורי של הדרדסים בצרפתית הוא כמובן Les Schtroumpfs.
 הדרדסים : ספר הקומיקס הגדול

 שם: הדרדסים : ספר הקומיקס הגדול
כתב: איבן דלפורט
צייר: פיו
תרגום ועיבוד: שירה גורן
הוצאה קלאסיקלטת
ארץ מקור: בלגיה
שפת מקור צרפתית
מחיר לפני מבצעים: ש"ח (קניתי את הספר בפחות מ30. כמו כן אפשר לקנות את כל אחד משלושת הסיפורים בנפרד)

קומיקס בעולם: הונגריה והקומיקס הקלאסי

מאמר זה הוא הראשון בסדרת מאמרים (כך אני מקווה) העוסקת בקומיקס שנוצר במדינות הקומוניסטיות של מזרח ומרכז אירופה בתקופה הקומוניסטית ואחריה. המדינה בה נעסוק במאמר זה היא הונגריה, מדינה בה פעלו בתקופה הקומוניסטית ואחריה מספר אמני קומיקס ברמה הגבוה ביותר. הקומיקס ההונגרי הגיע לרמה זו הרבה בזכותו של  הסנדק של הקומיקס ההונגרי, הסופר טיבור צ' הורבט (כבר אומר שבתור מי שאיננו דובר השפה ההונגרית, אני לא בטוח שאני כותב את השמות ההונגריים נכון, עמכם הסליחה. כמו כן אני מקדים את השם הפרטי לשם המשפחה כמקובל בעברית ולא ההפך  כפי שנהוג בהונגרית).
 הורבט, שהיה  עובד משרד התרבות ההונגרי, החל בשנת 1955 בערך בעיבוד יצירות קלאסיות של הספרות ההונגרית והעולמית לקומיקס, בהשפעת הקומיקס האמריקאי Classics Illustrated. הורבט עבד עם מרבית האמנים ההונגריים הקלאסיים כמו גם עם אמנים מארצות אחרות כמו הסלובני (אז יוגוסלבי) סיריל גאלה (בלמביק כתוב בטעות שהוא הונגרי).  

את דרכו של הורבט המנוח ממשיך כיום פרנץ קיש, "תסריטאי" הקומיקס ששומר על גחלת הקומיקס ההונגרי הקלאסי. קיש משמש גם כמעין היסטוריון של הקומיקס ההונגרי. קיש עובד בעשור האחרון עם מיטב אמני הקומיקס בהונגריה וגם עם אמנית הקומיקס הרומנייה- הונגרייה  ליביה רוס.
נושאים:
הקומיקס ההונגרי עוסק במגוון נושאים- היסטוריה, הרפתקאות, מדע בדיוני, מערבונים, תעמולה פוליטית והומור. מרבית הקומיקס ההונגרי הקלאסי מבוסס על יצירות ספרות של סופרים מהונגריה והעולם.

קומיקס הונגרי בעולם:

בשיאו של הקומיקס ההונגרי הייתה הונגריה יצואנית קומיקס מרכזית בגוש המזרחי ומחוצה לו. קומיקס הונגריים התפרסמו  בפולין, צ'כוסלובקיה, ברית המועצות, מזרח גרמניה הקומוניסטיות לצד מדינות לא קומוניסטיות כמו פינלנד (שהייתה מעין מדינת גשר בין שני צידי מסך הברזל). אפילו ישראל בה התפרסם קומיקס הונגרי אחד בשם "כוכב הלכת המסתורי"  קומיקס שנכתב על ידי הורבט וצויר בידי ארנו זורד. הקומיקס התפרסם בשלהי ימיו של העיתון "משמר לילדים".

היכן מופיע קומיקס הונגרי:

הקומיקס בהונגריה מופיע בעיקר במגזינים ומעט פחות בספרים וספרונים. אבל עיקר הפרסום של קומיקס בהונגריה היה במגזינים וכתבי עת. בין כתבי העת החשובים שפרסמו ומפרסמים קומיקס בהונגריה נמצאים הבאים:

 Füles-
עיתון תשבצים שמופיע עד היום, והוא הבמה המרכזית להופעת הקומיקס ההונגרי הקלאסי של הורבט וממשיכיו. 

Pajtás-
 פרסם קומיקס של מיטב היוצרים ההונגרים לצד קומיקס פולני וצרפתי מתורגם.
tábortűz- 
עיתון תנועת הפיונירים הקומוניסטיים בהונגריה, הופיעו בו מספר קומיקס ברמה גבוהה.

Kockás - 
מגזין קומיקס שפרסם בעיקר קומיקס מתוך מגזין הקומיקס הצרפתי קומוניסטי  VAILLANT/PIF, לצד קומיקס הונגרי מקורי. יש לציין שאותו מגזין צרפתי היה מקור החשיפה העיקרי לקומיקס מערבי בעולם הקומוניסטי והיה בלי ספק מקור השראה לאמנים רבים בגוש המזרחי.  

 Botond- 
הוקדש רובו ככולו ליצירתו של אטילה פזקש (ראו בהמשך) והוא כנראה המגזין היחיד שכמעט כולו הוקדש ליצירת אמן יחיד.

 Kretén-
הגרסה ההונגרית של MAD האמריקאי מפרסם גם קומיקס צרפתי וקומיקס הונגרי מקורי, מופיע עד היום.

פופולאריות:

 למרות רמתו הגבוהה, קומיקס מעולם לא נחשב לאמנות מרכזית בהונגריה. לעומת למשל, האנימציה ההונגרית המצויינת שזכתה להערכה רבה. לא ניתן למצוא הרבה קומיקס בחנויות. מזכיר במידה מסוימת את המצב שהיה בישראל בשנות ה-60 וה-70 כשפעלו פה מספר אמנים מהשורה הראשונה שזכו להערכה מועטה.  במילים אחרות בודפשט היא לא פריז, טוקיו או אמסטרדם בהן ניתן למצוא קומיקס בכל פינה.

האמנים הבולטים:  

בסקירה זו אספר על מספר אמני קומיקס הונגריים בולטים מהזרם הקלאסי. כמובן שלא אביא את כל האמנם ולא אביא אמנים מזרמים אחרים מפאת קוצר מקום וחוסר בחומר. אחרי כל סקירה על אמן תובא דוגמא לעמוד קומיקס מעשה ידיו

שנדור גוגי- 

אמן הקומיקס הראשון ששתף פעולה עם הורבט כבר בשנת 1955. פרסם קומיקס במגזינים כמו Népszava  Füles ואחרים. בין השאר יצר, יחד עם הורבט, עיבודים לסופרים ידועים כמו ה.ג וולס, מרק טווין, ז'ול ורן ואחרים. שלב סגנון ציור ראליסטי וסגנון קריקטורי מיוחד המזכיר קומיקס אמריקאי.

ארנו זורד-

נחשב בעיני רבים לגדול אמניה הקומיקס ההונגרים. יצר קומיקס בשתוף עם הורבט ולבדו. יצר קומיקס עבור Füles,Kockás  ו-Pajtás ואחרים. יצר עיבודים ליצירות קלאסיות רבות כמו: מסעות גוליבר, אייבנהו, הברון מינכאוזן. לצד קומיקס מקוריים משלו. ידוע בסגנונו האמנותי  ראליסטי בעל קו מיוחד. זורד הצטיין בצביעה נהדרת בצבעי מים וגם סגנון מיוחד של אור וצל   כשצייר  בשחור לבן. סגנון ששם אותו בשורה הראשונה של אמני הקומיקס בעולם.

פאל קורצ'מארוש-

גם הוא שתף פעולה עם הורבט.  יצר קומיקס עבור Füles ,Kockás  ו-Pajtás ואחרים. יצר בין  השאר עיבודים ליצירות כמו שלושת המוסקטרים והרוזן ממונטה כריסטו של אלכסנדר דיומא. הכוכב מאגר של הסופר ההונגרי גיזה גורדוני ואחרים. ידוע בסגנון ציורו שמרבה בשילובי אור וצל.

אימרה שבוק-

 יצר קומיקס עבור Füles,Kockás  ו-Pajtás ואחרים. יצר בשתוף פעולה עם הורבט קומיקס המבוסס על יצירות של ג'ק לונדון, דניאל דפו, סטניסלב לם ואחרים. ידוע בסגנון ציורו הראליסטי והאפל.

אטילה דרגאי- 

יוצר קומיקס בסגנון קריקטורי שמזכיר במידה מסוימת יצירותיו של דיסני. יצר קומיקס עבור Füles,Kockás  ו-Pajtás ואחרים. יצר בעיקר עיבודים לסיפורי ילדים כמו במבי, ספר הג'ונגל, ווק השועל, פינוקיו, הקוסם מארץ עוץ ואחרים.                                 

                                              

אישטבן אנדרודי-

יצר עיבודים ליצירות קלאסיות כמו אמיל והבלשים, סופשבוע בגיהינום כמו גם על הונגריה בתקופה הרומית ואחרות. בין השאר יצר עבור המגזין Ludas Matyi. משתמש בסגנון המרבה בקוי דיו.

אנטאל סמרה- 

יצר קומיקס עבור המגזין Tábortüz, בין השאר יצר עיבוד ליצירותו של ז'ול ורן, קפטין נמו.

גיורגי סיטאש- יצר קומיקס עבור המגזינים Pajtás,   Tábortüz ו- Füles בין השאר יצר עיבודים ליצירות של סטניסלב לם ואחרים.

בלאס פייר-

יצר  בשיתוף עם הורבט  עבור המגזין   Füles קומיקס על פי יצירות של ז'ול ורן ואחרים.

מרצל ינקוביץ'-

 יצר עבור Füles עיבודים של הורבט לסיפורים של אתרתור קונאו דויל, סטניסלב לם ואחרים. שמש כאנימטור עבור אולפני פאנוניה.

לאסלו צ'ורדש-
יוצר בעיקר קומיקס מערבונים עבור Füles בין השאר בשיתוף פעולה עם פרנץ קיש. בין השאר על פי יצירות של או הנרי.

אטילה פזקש-
אמן הקומיקס ההונגרי הפעיל ביותר הפעיל כיום. כמו רבים מאמני הקומיקס יצר קומיקס עבור Füles,Kockás  ו-Pajtás ואחרים. שתף פעולה עם טיבור הורבט ופרנץ קיש לצד קומיקס שיצר בעצמו. יצר קומיקס מבוסס על יצירות קלאסיות והיסטוריה הונגרית. יצירות המבוססות על  סופרים כמו אלכסנדר דיומא, ז'ול ורן, יוקאי מור ואחרים. יצר גם על פי קולנוע אמריקני  כמו השוטר מבברלי הילס, מלחמת הכוכבים ועוד.  עבד לזמן קצר עבור תעשיית הקומיקס הגרמנית. בין השאר יצר את הקומיקס ההיסטורי ההומוריסטי BOTOND על אבות ההונגרים המדיארים. BOTOND הפך ב-1988 לחוברת קומיקס שמופיעה עד היום ומפרסמת בעיקר קומיקס של פזקש. בין השאר מופיעה בה סדרת הקומיקס קפטיין פרסאוס. בניגוד לאמני קומיקס הונגרים קלאסיים אחרים סגנון ציורו הוא חלק. פזקש מצייר גם מסגנון קריקטורי וגם בסגנון ריאליסטי.

אנדרה שרלוש-
יצר בעיקר קומיקס   עבור Füles בשתוף עפעולה עם טיבור הורבט ופרנץ קיש. בין השאר יצר עיבודים ליצירות של יוקאי מור, איסטבן נמרה, פטר טקנוש ואחרים. לרוב עוסק בקומיקס היסטורי. סגנון ציורו ראליסטי אופייני. 

ינו נמת-
יצר קומיקס מערבונים עבור Füles בשתוף פעולה עם טיבור הורבט.

מיהאלי ואס-
יוצר קומיקס בין השאר עבור Füles בשתוף פעולה עם פרנץ קיש ידוע בסגנונו המרבה בשימור בנקודות דיו.  

קישורים: 
בלוג קומיקס הונגרי
סקירה על הקומיקס בהונגריה (גרמנית)
אתר של נכדו של פל קורצ'מארוש
אתר של אטילה פזקש
אינדקס קומיקס הונגרי
קומיקס הונגרי בעיתון המזרח גרמני atze
קומיקס הונגרי בעיתון המזרח גרמני  Frösi
קומיקס הונגרי בעיתון המזרח גרמני Trommel
קומיקס הונגרי בעיתון המזרח גרמני NBI
קומיקס הונגרי בעיתון המזרח גרמני Freie Welt
קומיקס הונגרי בפולין

סקוט פילגרים והחיים הקטנים והמתוקים שלו

הפעם אדון בספר הראשון בסדרת הקומיקס "סקוט פילגרים" מאת יוצר הקומיקס הקנדי הכותב באנגלית, בריאן אומאלי. הספר, סקוט פילגרים והחיים הקטנים והמתוקים שלו, עוסק בסקוט פילגרים, בחור בן 23 שחי בטורונטו. סקוט חי בדירה עם שותף, הוא "בין שתי עבודות", וחי על חשבון השותף שלו. בנוסף על כך משמש סקוט כסולן בלהקת רוק. חיים אופייניים לרבים מהצעירים בעולם המפותח. במהלך כל הספר מדגיש בריאן אומאלי את ה"מגניבות" של סקוט פילגרים. גם באופן הלבוש, גם בסגנון החיים, גם בסביבה בה סקוט מסתובב וכמובן בסגנון המוזיקה אותה הוא שומע ומנגן.

סקוט פילגרים מצויר בסגנון שטוח בשחור לבן בסגנון שמזכיר בצורה מעומעמת מנגה יפנית אבל בסופו של דבר הוא סגנון ציור ייחודי של אומאלי. גם הוצאת הספר בספרונים קטנים מזכירה במידת מה את המנגה המזרח אסיאתית.

הסיפור מתחיל בצורה די שגרתית בתיאור חייו של צעיר ממוצע בשנות העשרים לחייו, שמנגן בלהקת רוק ומתלבט באהבתו לשתי בנות שונות. לקראת סיום הספר כיוון העלילה משתנה והופך לפנטזיונרי והזוי לחלוטין...

במהלך הספר ישנה הדגשה רבה על ה"קנדיות". קנדה כמדינה קרה ומושלגת, קנדה כמדינה מולטי אתנית, (סקוט יוצא עם בחורה סינית), קנדה כמדינה בה כולם משחקים הוקי קרח (תפיסה סטריאוטיפית של הבחורה האמריקאית איתה יוצא סקוט) סקוט גם מסתובב עם חולצה עליה כתוב Canadian girls. אולי כמשקל נגד לכל אותם אמני קומיקס קנדים רבים שעובדים בתעשיית הקומיקס האמריקנית.

כתב וצייר: בריאן לי אומאלי
ארץ מקור: קנדה
שפת מקור: אנגלית
תרגום: דוד חנוך
מחיר לפני הנחות: 74 ש"ח
הוצאת מודן

בון 8- מרדף האוצר

אחרי הפסקה של חמישה חודשים הבלוג חוזר עם עוד ספר בסדרת בון יצא בעברית, בון מספר 8- מרדף האוצר (Bone #8: Treasure Hunters): . אם יצאו כל ספרי הסדרה בסופו של דבר, מה שסביר להניח שיקרה בעתיד הלא רחוק, הרי שבון תהפוך לסדרת ספרי הקומיקס הארוכה הראשונה שמתפרסמת במלואה בשפה העברית. הישג נאה לכל הדעות בשוק לא כל כך חובב קומיקס כמו השוק הישראלי, ועל כך מגיע כל הכבוד להוצאת כינרת. בעבר דנו בבלוג מספר פעמים בספרים של בון מאת אמן וכותב הקומיקס האמריקני ג'ף סמית' .

 

 (ספרים 4, 5, 6 ו- 7). הספר השמיני בסדרה  הוא אחד המוצלחים ביותר של בון. גם מבחינת עלילה וגם מבחינה אומנותית. מבחינה ספרותית מתכתב בון 8 עם סיפורי פנטזיה מפורסמים עם קריצה לשר הטבעות ודומיו. בנוסף יש עליית מדרגה בהומור בספר, כמו ההברקה עם הדבורים הבריוניות שמטילות אימתן על העיר, או הבדיחה על הסנדויצ'ים הריקים. גם הבדיחות על רדיפת הבצע של בון שמביאה אותו לסיכון חיים מגיעות לשיאן בספר זה.

גם ברמת האמנות חל שיפור מהספרים הראשונים בסדרה. סגנון הציור נראה יותר ריאליסטי, בגבולות הז'אנר. קשה להאמין שמדובר בסיפור שבמקורו התפרסם בשחור לבן ורק אחר כך נצבע. ג'ף סמית' מצליח למשוך ת העלילה ושוב להשאיר את קהל הקוראים הנאמן במתח, בון 9 כבר יצא ואני בהחלט מצפה לקרוא אותו. אין ספק שבון הוא סיפור ההצלחה הגדול ביותר בתולדות הקומיקס המתורגם בישראל.

כתב וצייר: ג'ף סמית'

שפת מקור: אנגלית

ארץ מקור: ארצות הברית

הוצאת כינרת

תרגום אורנה כץ

 

עיתון הקומיקס 1992-1995

"עיתון הקומיקס", בעריכת בת שבע וכטפוגל, היה דו שבועון ואחר כך ירחון קומיקס שהופיע בישראל בין השנים 1992-1995. העיתון פרסם קומיקס עיתונים (Newspaper-comics), כלומר קומיקס שמתפרסם במהלך השבוע בעיתונים היומיים בארצות הברית בשחור לבן, ובמוספי קומיקס צבעוניים (Sunday-comics) בסופי שבוע. מה שמקובל במרבית העיתונים היומיים בארצות הברית ובחלק ניכר מהעיתונות הכתובה אנגלית ברחבי העולם. יוצרי קומיקס העיתונים בארצות הברית מאוגדים במספר סינדיקטים של יוצרים, שמסייעים להם להפיץ את יצירותיהם בעיתונים.

הגל הראשון-

עיתון הקומיקס פרסם בהתחלה באופן קבוע קומיקס הומוריסטיים בלבד, הקומיקס הראשונים שהופיעו בו באופן קבוע, והמשיכו להופיע לכל אורך חיי העיתון היו:

גרפילד- מאת ג'ים דיויס. הקומיקס המפורסם אודות החתול האגוצנטרי חובב הלזניה בעליו ג'ון הכלב אודי ועוד. מדובר היה בקומיקס המרכזי בעיתון, וככל הנראה גם הקומיקס הפופולרי ביותר. פרצופו של גרפילד הופיע בלוגו של העיתון.

סנופי וחבורת הפינאטס- הקומיקס בעל הנטיות הפילוסופיות של צ'ארלס שולץ. על הכלב סנופי, בעליו הנאמן, צ'ארלי בראון וחבריהם,פטי, לינוס, מרסי, שרודר ואחרים. סנופי הוא הקומיקס הנפוץ ביותר בכל הזמנים.

קלוין והובס- מאת ביל ווטרסון. קומיקס על קלוין, ילד בן שש בעל דמיון עשיר וחברו הדמיוני, בובת הטיגריס הובס, שקלווין מדמיין שהיא אמיתית. הובס משמש כמעין אלטר- אגו של קלווין. קלוין סובל משני הורים עצבניים שאינם מבינים לליבו. קלוין והובס הוא אחד מהקומיקס המתוחכמים ביותר שהופיעו בעיתון הקומיקס וכמה מהטורים שהתפרסמו, כמו מכונת הזמן שקלווין המציא, הם גאוניים ממש. בהתחלה עברתו בעיתון הקומיקס כמה משמות הדמויות כך למשל הפכה חברתו לכיתה ואויבתו של קלוין, סוזי, ל"שושי" אך מאוחר יותר החליטו להשתמש בשמות המקוריים בלבד.

זיגי- מאת תום וילסון , על טיפוס בודד, ציני, חסר מזל ולא יוצלח.

דני שובבני- מאת האנק קטשאם. קומיקס העוסק בילד שובב, הוריו, שכניו וחבריו. נכנס לעיתון הקומיקס ככל הנראה בגלל הפופולאריות של סדרת הטלוויזיה. בעיתון השתמשו בשמות העבריים מהסדרה. השם המקורי הוא Dennis the Menace(לא לבלבל עם קומיקס בריטי בעל אותו שם מאת דיויד לואו, שמתפרסם עד היום בשבועון BEANO ומוכר בארץ כ-"דניס וגנאשר).

משפחת-שועלי- שמה המעוברת של סדרת הקומיקס FOX-TROT מאת ביל אמנד. סדרה העוסקת במקור במשפחת פוקס האמריקנית, הפכה בידי המתרגמים למשפחת שועלי, שהייתה אמורה להיות משפחה ישראלית טיפוסית. האבא רוג'ר הפך לחיים. האמא אנדי הפכה לעדינה. הבכור פיטר הפך לארז וחברתו דניס נעשתה דנית. הבת פייג' הפכה לסיגל והבן הקטן ג'ייסון הפך לאיתן. מסיבה לא ברורה איגואנת המחמד קוינסי זכתה לשם העברי לחלוטין "אלברט". המתרגמים אמנם ניסו להפוך אותם למשפחה ישראלית טיפוסית (או אולי משפחה של עולים מארה"ב?!). עם זאת היו מספר דברים לא ברורים כמו למשל, מדוע כשהאב אוכל גרעינים וצופה בכדורגל, מצויר על השקית בייגלה. ומדוע ארז מבקר כל כמה פרקים במופע של ברוס ספרינגסטין, שכידוע לא מפיע בארץ על בסיס יומי.

ביסים-

למהלך כל תקופת הופעת העיתון ניסה הצוות להוסיף סדרות. לצורך כך התפרסמו קומיקס נבחרים (כולם גם כן קומיקס עיתונים אמריקניים) לבחירת הקוראים המדור כונה "ביסים". בין הקומיקס שהתפרסמו בביסים היו היי ולואיס של צ'אנס בראון, רובוטמן של ג'ים מדיק, רוז היא שושנה של פט בריידי, ננסי עם ציורים של ג'רי סקוט , אני היתומה הקטנה עם אמנות של לאונרד סטאר, אמא אווזה וגרים של מרק פיטרס , בלום קאונטי של ברק ברת'ד, שו של ג'ף מקנאלי, הית'קליף של ג'ורג' גייטלי, תום וג'רי עם ציורים של קלי ג'רויס, קאת'י מאת קאת'י גאיסוויט, הצד הרחוק של גארי לרסון, לטוב ולרע של הקנדית לין ג'ונסטון, דיק טרייסי, טרזן, הי- מאן, ארצ'י, פלינסטונס ועוד רבים נוספים.

הגל השני-
בהמשך נוספו לעיתון הקומיקס שני קומיקס נוספים: צבי הנינג'ה, עם מאת פיטר לאירד וקווין איסטמן. צבי הנינג'ה, נהנו מפופולאריות שיא באותה תקופה.

מאוחר יותר נוסף לעיתון הקומיקס באופן קבוע קומיקס של ספיידרמן, בגירסת העיתונים, מאת של סטאן לי. ספיידרמן שהתפרסם בעיתון הקומיקס כלל עלילה מסתורית שמעורב בה דוקטור סטריינג'.

הישראליים-
העורכת, בת שבע וכטפוגל ניסתה את כוחה כיוצרת קומיקס, ויצרה את סדרת הקומיקס, "חבורת השמשונים". סדרה על יחידה סודית בצה"ל שלחייליה כוחות מיוחדים, מעין אקס-מן ישראלי. הסדרה לא הצליחה במיוחד והופסקה עוד לפני סוף העלילה. בנוסף פרסמה וכטפוגל עמוד קומיקס בודד בשם "מזל תאומות". מדור מכתבי הקוראים של עיתון הקומיקס פרסם קומיקס של קוראים, חלקם לא רעים בכלל,בין המפורסמים הקבועים היו טל קלדס, שלומי אלינסון ומיקי רפאלוביץ. סדרת "איש המים" של רפאלוביץ, התפרסמה מאוחר יותר כקומיקס רשת.
הכתבות-
במהלך שנות פעילות העיתון התפרסמה בכל ליון כתבה בנושאי קומיקס ולעתים אנימציה. לרוב כתבות אלה נכתבו בידי העורכת, בת שבע וכטפוגל עצמה. הכתבות עסקו בנושאים כמו: קומיקס ומדע בדיוני, קומיקס ואהבה, קומיקס פנטזיה, קומיקס באירופה, קומיקס ביפן ועוד. לעתים הכתבות עסקו בנושאים אקטואליים, כך למשל כשיצא סרט מבוסס קומיקס כמו "ריצ'י ריץ'" הוקדשה לקומיקס כתבה. היו גם כתבות על אנימציה, כמו כתבה על הסרט "מלך האריות" כשהוקרן בארץ או על הפרק בסימפסונס בו מיסטר ברנז נורה. לכתבות צורפו דוגמאות שונות לקומיקס עליו נכתב, לעתים הוא גם תורגם לעברית, כך למשל בכתבה על הסימפסונס יש דוגמא יחידה לתרגום לעברית של הקומיקס "החיים בגיהנום" מאת יוצר הסימפסונס, מאט גרונינג. כתבה מעניינת נוספת היא ראיון שערך מיקי רפאלוביץ עם אמן הקומיקס הישראלי מישל קישקה.

סיכום-

עיתון הקומיקס היה אחד מעיתוני הקומיקס המתורגמים מאריכי הימים ביותר שיצאו בישראל לצד "בוקי" (1967-1970) יתכן שסוד אריכות הימים (וגם של בוקי) שלו היה בכך שהעיתון, פרט לעמודים הפנימיים והכריכה היה בשחור לבן. בניגוד להוצאות צבעוניות שעלו כסף רב ושתקציבן נגמר מהר יותר. העיתון שאנשי צוותו היו עולים מארצות הברית, שעברית לא הייתה שפת אימם היה מלא שגיאות כתיב ושגיאות בעברית. עם זאת זה היה אחד מעיתוני הקומיקס הטובים והחשובים ביותר שיצאו בעברית, ופרסם מספר כותרים שלא התפרסמו בעברית בשום מקום אחר.