טוטו 1 - בלגן בבית הספר

הפעם המאמר יעסוק בספר "טוטו - בלגן בבית הספר", מאת אמן הקומיקס הבלגי תיירי קופה. מדובר בסדרת קומיקס שהופיעה לראשונה בשנת 2004 במגזין הקומיקס הבלגי החשוב, SPIROU בנוסף הופיע גם במגזין דיסני הצרפתי, MICKEY, וכמובן בסדרת ספרי הקומיקס.

הספר,שהוא הראשון בסדרה, הוא מז'אנר הקומיקס הפופולארי "הילד השובב". כלומר קומיקס, שמתרכז במעלליו של ילד בשנות הגן או היסודי ונסוב בעיקר סביב התעלולים וההברקות שלו. כבר עסקנו בעבר בבלוג בקומיקס מהז'אנר במאמרים על הספרים:  קיד פאדל - משחקים קשוחים מאת הבלגי  מידאם. וקומיקס פרנקו בלגי נוסף: טיטוף, מאת השויצרי, זפ. כתבתי בבלוג מאמרים על שני הספרים של טיטוףשיצאו בעברית: טיטוף- החבר'ה שלי ו-טיטוף 2 -הכיוון בחיים. הקומיקס המפורסם ביותר של הז'אנר הוא כמובן, "דני שובבני" מאת האנק קטשאם עליו כתבתי במאמר: עיתון הקומיקס 1992-1995.

הסיפורים בספר עצמם כולם סיפורים בני עמוד אחד. גיבור הסיפורים הוא הילד טוטו, ילד  בן שמונה, בעל שיער אדום ופרוע. טוטו הוא שובב בעל פה גדול, חסר פוליטיקלי קורקט לחלוטין. הוא מוצג כילד גרוע מאוד בלימודים. במהלך הסיפורים נפגשים כמובן עם הדמויות המרכזיות בחייו של טוטו. המורה, בני המשפחה  והחברים. אביו המזוקן של טוטו מוצג כאב עצבני ונרגן, שלא מתבייש לכנות את טוטו "טיפש. הסיפורים מתחלקים לכאלה שעוסקים בשטויות שטוטו עושה ובהברקות הלשויות של טוטו. הסיפורים עצמם מצחיקים גם אם יש בהם כמה בדיחות עם זקן ובדיחות קרש בנוסח "בזוקה ג'ו וחבורתו". 

 הספר הוא בסגנון הפרנקו בלגי המסורתי, "קו חלק" צבעוני בפורמט אלבום A4. לפי מיטב המסורת המערב אירופית המשובחת. לכאורה טוטו נועד לילדי הכיתות הנמוכות, והוא אפילו מנוקד, דבר נדיר בקומיקס עד כה, אבל יש מספר דברים בעייתיים לילדים כמו עיון של טוטו בחוברת פלייבוי באחת הסצנות. אני באופן אישי נהניתי לקרוא אותו. הספר יצא בהוצאת הספרים הקטנה "דני ספרים" ולפי הכריכה האחורית ניתן לראות שהם מתכננים להוציא ספר נוסף, נקווה שזה יצא לפועל.

כתב וצייר: תיירי קופה

תרגם אודי אילת

ארץ מקור: בלגיה

שפת מקור: צרפתית

הוצאת דני ספרים

המתים המהלכים 1: ימים עברו

הפעם אדון בספר: "המתים המהלכים: ימים עברו" (The walking dead 1: Days gone bye). מאת הצמד האמריקני: הסופר רוברט קירקמן והצייר טוני מור. הספר הוא תרגום עברי של אוגדן שיצא בארצות הברית בהוצאת IMAGE COMICS. אחת מחברות הקומיקס החשובות והאיכותיות בארצות הברית. במקור הקומיקס יצא בחוברות שנאגדו באוגדים שהראשון בהם הוא הספר בו אנו עוסקים עכשיו. בפתיחת הספר יש מבוא של הסופר, רוברט קירקמן, דבר לא רגיל בעולם הקומיקס. המבוא הוא מעין הצהרת כוונות של קירקמן לגבי הסדרה והכיוון אליו היא הולכת. כפי שלא קשה להבין משם הספר, הסיפור בספרנו עוסק בעולם שנמצא תחת מתקפה אפוקליפטית של זומבים. נושא שהפך לאופנתי לאחרונה בעקבות הסרט המצליח "מלחמת העולם Z" בהקדמה קירלנד  מדגיש שהוא מנסה ליצור סיפור שונה ממה שמקובל בסרטי הזומבים, וליצור סאגת קומיקס רחבת יריעה בלי פתרון אינסטנט שפותר את בעית הזומבים באחת. כמו שקורה במרבית סרטי הזומבים שהוליווד מוציאה.

הסיפור עצמו עוסק בריק גריימס, שוטר מאטלנטה שמתעורר בבית החולים כעבור שבועיים  של תרדמת בעקבות פציעה במהלך שרותו. הוא מגלה עולם שונה לחלוטין זה שלפני הפציעה. עולם שנמצא תחת מתקפת זומבים. בדרך לא דרך הוא מצליח להגיע למושבה של אנשים שהתחמקו מהעיר ממלאת הזומבים. שם הוא פוגש את אשתו, בנו, מספר מכרים וגם זרים מוחלטים שהתאספו ביער בנסיון להתחמק מהזומבים, ולתמוך אחד בשני.   המשך הסיפור עוסק בהשרדותם בעולם נטול שרותים בסיסיים והתחמקותם מהזומבים המאימים.  בסיפור יש גם התעסקות מרובה ביחסים בין בני האדם ובצד הנפשי של הדמויות. כפי שקירקלנד הבטיח בעיית הזומבים לא נפתרת בפיתרון אינסטנט, ולמעשה לא נפתרת בכלל עד סוף הסיפור. יחד עם זאת, למרות ההצהרה בהקדמה, יש בספר כמה קלישאות הוליוודיות כמו השוטר שנלחם למען משפחתו. ובכלל, לפי דעתי יש התמקדות רבה בסיפור בהתמוטטותם של מוסדות אמריקניים מסורתיים. בכלל קשה שלא לראות דמיון בין מה שקורה בספר ומה שקורה בסרטי זומבים הוליוודיים. אבל אין כל רע בכך. גם בהוליווד הוציאו כמה סרטי זומבים טובים (שמלחמת העולם Z הוא לא אחד מהם), וגם קירקלנד מעביר את הסיפור בצורה  טובה ומעניינת.

הספר מצויר בסגון ראליסטי שטוח בשחור לבן. טוני מור מצייר מצוין. פורמט הספר הוא בדומה לפורמט הקומיק בוק האמריקני וסגנון הציור מאוד אמריקני. בהחלט מסקרן ובהחלט מעורר סקרנות לספרים הבאים. לפי דעתי הוצאת אוגדנים היא הדרך הנכונה להפיץ קומיקס אמריקני בארץ מכיוון שלקהל בישראל קשה לשמור על נאמנות ורציפות בקניית חוברות.

כתב: רוברט קירקמן

צייר: טוני מור

עזרה בצביעה קליף ראת'ברן

תרגום: שלומית הנדלסמן

ארץ מקור: ארצות הברית

שפת מקור: אנגלית

הוצאה לאור בארץ: קוראים

מחיר לפני מבצעים: 79 ש"ח

רשמים מביקור במרוקו עם עצירת ביניים באיסטנבול

לפני כחודש וחצי בקרתי עם משפחתי במסע שורשים במרוקו ארץ אבותי. ביקור שכלל גם עצירות ביניים מספיק ארוכות בנמל התעופה באיסטנבול. מובן שכמו בכל ביקור שלי בחוץ לארץ התרשמתי מהיצע הקומיקס שיש למדינה להציע וגם הוספתי לאוסף שלי קומיקס חדשים שקניתי במהלך מסעי.

החלק המרוקאי:

חלקו הראשון של המסע כלל בעיקר נסיעות עם מעט יציאות מחוץ לבתי המלון כך שלא יצא לראות אף קומיקס עד אמצע הטיול בערך. המפגש הראשון שלי היה בעיירת הסקי איפראן, שבערי האטלס, עם חוברת מנגה בערבית. במהלך הביקור בפאס, שהיה הביקור הראשון שנמשך יותר מיומיים בעיר גדולה, גיליתי את הקומיקס הערבי. קודם כל אומר שלמרות עברה הפרנקופוני, ולמרות שאליטה המרוקאית עד היום דוברת צרפתית, היצע הקומיקס במרוקו מאכזב למדי. למרות שלפי מה שאבי מספר, בתקופת שלטון הצרפתים, היה אפשר להשיג חוברות קומיקס מגוונות. כיום היצע הקומיקס דל ביותר.
אף שבכל חנות עיתונים ניתן למצוא כל ז'ורנל חשוב שיוצא בצרפתית מגזיני הקומיקס הצרפתיים היחידים שראיתי במרוקו היו מגזיני וולט דיסני, Mickey ו-Picsou. בסופרמרקטים ובחנויות הספרים שבקרתי בהם היה לרוב  כותר אחד או שניים של קומיקס צרפתי או מנגה מתורגמת לצרפתית. המקום היחיד בו נתקלתי בהיצע גדול של קומיקס היה בחנויות בסגנון "ורג'ין" בהן ניתן למצוא היצע גדול של קומיקס פרנקו בלגי מכל הסוגים במחירים גבוהים מאוד, שכנראה פונים לתיירים הצרפתים והבלגים. גם בספריה בסווירה היה מבחר מכובד של קומיקס בצרפתית שנתרם בידי האיחוד האירופי.

ומה בדבר הקומיקס המרוקאי? ובכן לא נתקלתי בדבר כזה. אמנם לפני כמה שנים הביאו לי ספרון קומיקס בשחור לבן מעשה ידי אמן קומיקס מרוקאי בשם עבדאללה דרקאוי, אבל הפעם אפילו הקומיקס בו נתקלתי בערבית לא היה מרוקאי.

קומיקס של עבדאללה דרקאוי

הקומיקס ממדינות הנפט:

חוברת הקומיקס הראשונה בערבית אותה קניתי בקניון בעיר פאס הייתה זולה מאוד, משהו כמו 2.5 ש"ח. שמה היה,  العربي الصغير- "אלערבי א-צע'יר", כלומר "הערבי הקטן".

בדקתי אם מדובר בקומיקס מקומי, הסתבר לי שמדובר בחוברת קומיקס שיוצאת בחסות משרד התרבות של ממלכת כווית. החוברת עצמה שייכת לבית ההוצאה של עיתון הכויתי החשוב, אל ערבי, והיא יוצאת לאור החל משנת 1986. החוברת מופצת בכל ארצות ערב והכותבים והאמנים שעובדים עבורה מגיעים מארצות ערביות שונות. למעשה הייתה זו התקלות ראשונה שלי בתעשיית הקומיקס הערבית, עליה ידעתי באופן מעורפל מאוד. מסתבר שעיתוני הקומיקס החשובים ביותר בעולם הערבי היום נתמכים כל אחד בידי מדינת נפט אחרת, אבל מעסיקים בעיקר יוצרי קומיקס מארצות אחרות.  באל ערבי אל צע'יר הכרתי לראשונה אמני קומיקס ערביים כמו מחמד כרביה אמן קומיקס תימני שמצייר בסגנון מנגה.

אמן מעניין אחר הוא טארק עזאם (כאן חשוב לציין שמחוסר מידע באינטרנט קשה פעמים רבות לדעת מה מוצאו של האמן) שמצייר סדרת קומיקס ששמה כמו שם העיתון "הערבי הקטן.

אמן מעניין נוסף הוא אימן אל קאדי:

כמובן שהיו קומיקס של אמנים נוספים. בנוסף על אלה צורף לחוברת ספרון קומיקס שנקרא, "שיקספיר והמלכה" עם ציורים בסגנון מנגה מאת מחמד אדריס עבאסי:

עיתון קומיקס נוסף שרכשתי בקזבלנקה הוא הירחון הסעודי "באסם"- باسم. העיתון עצמו סעודי אבל כל האמנים והכותבים שלו הם מצרים שיוצרים את העיתון באולפני באסם בגיזה. בין האמנים הבולטים ניתן למנות את ח'אלד עבד אל עזיז.

 

יוצר מעניין נוסף הוא אחמד עלי אנוואר

יוצר אחר הוא האני סאלח

 

דוגמת האומנות האחרונה שאתן היא של אמן הקומיקס מחמד א- סיד תופיק. אלו רק דוגמאות של הקומיקס שמופיע בחוברת שרכשתי.

שתי החוברות הללו בנוסף על חוברת שלישית שלא רכשתי "מאג'ד" (שמוציאה איחוד האמירויות) מראות על תופעה מעניינת בקומיקס הערבי. מדינות הנפט העשירות מוציאות עיתוני קומיקס בהן מרבית העובדים הם ערבים ממדינות עניות יותר ומופצים ברחבי כל העולם הערבי ומשמשות גם כשופר תעמולתי של המדינה המוציאה. את מאג'ד, דרך אגב ניתן לרכוש גם במזרח ירושלים. תופעה שמראה גם על מעבר המשקל של הפצת התרבות הערבית ממצרים ולבנון לארצות הנפט. יחד עם זאת מרבית היוצרים אינם מארצות הנפט, יש ביניהם מצרים, ירדנים, לבנונים, עראקים סודאנים, סורים מרוקאים ואחרים. כך שכמו שקורה בפועל בארצות הנפט הכסף הוא מקומי ועובדי הכפיים הם זרים. אני מקווה לכתוב מאמר מקיף על הקומיקס הערבי בעתיד.

מחלקת קומיקס מפוארת:

בקזבלנקה המשכתי לחפש קומיקס לאוסף בין השאר בקרתי בחנות המפוארת הזו בקניון "מרוקו" היוקרתי. מדובר בחנות ספרים וגאג'טים עם מחלקת קומיקס בצרפתית שלא הייתה מביישת חנות דומה בצרפת או בלגיה. אבל המחירים גבוהים מאוד, אז לא רכשתי כלום. בנוסף הספקתי לצלם שם תמונה בודדת לפני שהמוכרים אמרו שאסור לצלם.

פנים מוכרות מלבנון:
כשעברתי ליד חנות ספרים משומשים בפסאז' בקזבלנקה הבחנתי בפנים מוכרות: היו אלה פניו של "הואזיר הרשע, איזנוגוד", קומיקס מפורסם מאוד של הצרפתים רנה גוסיני וז'אן טאבארי. היה זה אוגדן של מגזין קומיקס בשם "בסאט א- ריח" (بساط الريح- השטיח המעופף). לידה היה עוד פרצוף מוכר של טרזן, גם כאן היה אוגדן של חוברות קומיקס בערבית שעונות פשוט לשם "טרזן". בחוברות טרזן היו קומיקס של טרזן וכל מיני קומיקס גיבורי על אמריקני. בבסאט א ריח היה בעיקר קומקס אירופי. התלבטתי אם לקנות את שניהן, אבל מכיוון, שאני מעדיף קומיקס אירופי, החלטתי לקנות רק את בסאט א ריח.

ובכן בכריכה החיצונית הופיעה דמותו של איזנוגוד מקדימה ושל גסטון לה גף (מאת הבלגי אנדרה פרנקן) מאחורה. בכריכה הפנימית של האוגדן הופיעו גם אסטריקס ואובליקס (של גוסיני ואודרזו  הצרפתים) כל אלה כנראה הופיעו בחוברות קודמות אבל לא הופיעו בסיפור אחד באוגדן הזה.

בסאט א ריח היא חוברת קומיקס לבנונית ותיקה מאוד שמופיעה החל משנות הששים. היא פרסמה מעט קומיקס ערבי אבל בעיקר קומיקס מיובא אמריקני אירופי ויפני. החוברת, בעריכת זוהיר בעל בכי, מופיעה עד היום. האוגדן שקניתי הוא אוגדן מספר 19 משנת 1980. כלומר מדובר בחוברת קומיקס שיצאה בלבנון בעיצומה של מלחמת האזרחים העכובה מדם ששררה בה. למרות המלחמה ניתן לראות במדור מכתבי הקוראים בחוברת שהיא הופצה ברחבי העולם הערבי. ניתן לראות את התאים הלא קלים בהם החוברת הופצה. מרבית הקומיקס הם בשחור לבן, לפעמים נוסף צבע נוסף. פה ושם מפורסם קומיקס צבעוני, אבל הוא לרוב מטושטש והפרדת הצבעים לקויה.  עם כל אלה מפורסמים בחוברות מיטב הקומיקס האירופי. כיום כמובן החוברת מפורסמת בצבעים מלאים. בין הקומיקס המופיעים בחוברת ניתן למצוא הרבה "לאקי לוק" מאת גוסיני ומוריס.

"אשיל טלון" מאת הצרפתי מישל גרג

"טיף וטונדו" מאת הבלגי מוריס טיליה    שזכו בערבית לכינוי טריף וזריף. ומופיעים כמעט בכל החוברות באוגדן.

קומיקס אירופי נוסף הוא הקומיקס "קורין וז'אנו" מאת ז'אן טבארי הצרפתי, שמכונים בערבית פאדי ופאדיה. 

"רהאן האדם הקדמון" מאת הצרפתי אנדרה שרה.

גיבור אירופי נוסף בו דנתי במאמר " אסטריקס הגאלי השפעות וחיקויים" הוא הולטרסון הויקינג סדרה שנוצרה בבלגיה בשנת 1964 נכתבה בידי מוריס טיליה,ויק ומרסל דני , וצוירה בהתחלה בידי מרסל רמקל ובהמשך בידי ויטוריו לאונרדו. 

כמובן שהיו סדרות אירופיות נוספות, בעיקר פרנקו בלגיות. בין הסדרות הלא אירופיות ניתן להבחין ב-"סינבד המלח", סדרת קומיקס שמבוססת על סדרת האנימה היפנית שזוכה לפופולאריות גדולה בעולם הערבי, וגם בארץ ניתן לראות על מכוניות של ערבים מדבקה עם הדמות. יש בבסאט א ריח סיפורים יפניים מקוריים ויש כאלה ערביים באיכות נמוכה בהרבה. הדמות של סינבאד לצד דמותו של איזנוגוד הפכו לסמלים של בסאט א ריח. המעניין הוא שבשתיהן מדובר על דמויות ערביות שנוצרו על ידי אמנים זרים.

סינבד המלח, נחשו איזו גרסה היא המקורית?

ומה עם איסטנבול?

עצירות הביניים באיסטנבול לא היו מספיק ארוכות בשביל לבקר בעיר, אבל בכל זאת היו לנו כמה שעות לבלות בדיוטי פרי של נמל התעופה אטטורק, ולהזכר בתקופה היפה בה למדתי באוניברסיטה באיסטבול בקיץ 2007. כפי שספרתי במאמר "טורקיה מעצמת הקומיקס של המזרח התיכון", יש לטורקיה תעשיית קומיקס מפוארת. מובן שהתעכבתי בחנויות הספרים והעיתונים בנמל התעופה כדי להתעדכן ולקנות. ובכן גיליתי שם שאחד הקומיקס הפופולאריים כיום בטורקיה הוא "Otisabi", מאת יילמאז אסלאנטורק. מדובר בקומיקס עליו לא דברתי במאמר על הקומיקס הטורקי, ולא הכרתי אותו קודם. מדובר בסדרת קומיקס שבהחלט לא מיועדת לילדים, מסורת טורקית ידועה, ולכן לא צרפתי תצלום מלא של העמוד מהסדרה. מכיוון שהיה לי תקציב מוגבל, לא קניתי ספר של הסדרה. במקום קיתי גליון של עיתון הקומיקס "uykusuz" שמפרסם פרקים של Otisabi בהמשכים. כל התמונות במאמר הם מהחוברות והספרים שקניתי בטיול

הקמע 1 – שומרת האבן

הפעם אדון  בספר "הקמע – שומרת האבן" הספר הראשון בסדרת הקומיקס, "הקמע", מאת אמן הקומיקס היפני, קאזו קובאישי.  בבבלוג שלנו לא מרבים הלתעסק בקומיקס של יוצרים ממזרח אסיה (למעשה פעם אחת בלבד, וורקראפט טרילוגיית באר השמש של אמן הקומיקס הקוריאני, קין ג'ה הואן  )  או מנגה בשמו היפני, גם בגלל מיעוט תרגום כותרים לעברית, כך שזו הזדמנות נהדרת להתוודע לתעשיית הקומיקס המשגשגת הזו, שכן תעשיית הקומיקס היפני היא הגדולה בעולם. למרות זאת לא ניתן לכנות את הקומיקס במדויק, "קומיקס יפני" מאחר והיוצר, קאזו קובאישי הגר לארצות הברית, והקומיקס יצא לראשונה בארצות הברית בשפה האנגלית. מבחינה סגנונית הסגנון הוא סגנון מנגה קלאסי עם עם נטייה ראליסטית קלה. כאשר בני אדם חיות מדברות מכונות ורובוטים משמשים בקומיקס כדמויות מרכזיות. מבחינת העלילה היא מזכירה במידה מסוימת בהתחלה שלה את הספר בו עסקתי לא מזמן, גרגוילים 1: הנוסע בזמן. גם כאן העלילה מתחילה במשפחה שמגיעה לגור במקום חדש ומגלה בו עולם מסתורי. מוטיב ידוע מעולם הקולנוע האמריקני. בכלל כל הקומיקס כולו אמנם מצויר בסגנון יפני אבל קורץ לקולנוע האמריקני. הדמויות נושאות שמות אמריקניים העלילה, למרות שלא מצוין מפורשות נראית כמתנהלת בארצות הברית אוף אמריקה. המשפחה מגיעה מסיבות כלכליות עקב טרגדיה משפחתית, לבית נטוש, שהוא בית המשפחה הישן, מובן שמדובר במעבר מהעיר הגדולה לעיירה הקטנה. בבית העתיק שנושא כמובן מטען היסטורי משפחתי, מלא אבק ולא מחובר לחשמל, מתפתחת עלילה מסתורית  לפי מיטב המסורת של סיפורי הפנטזיה. הספר עוסק ביצורים מסתוריים,  חיות מדברות מפלצות לצד חידושים טכנולוגיים כמו רובוטים וכלי טייס שונים ומשונים. יש בספר גם יקומים מקבילים בדומה לסיפורי עליסה בארץ הפלאות והקוסם מארץ עוץ. מובן שמקומו של הקמע, עליו מבוסס שם הספר לא נעדר מהעלילה.

הספר הוא, לפי מיטב המסורת היפנית מרובה עמודים. הציורים בספר הם צבעוניים אך הצבעים בספר לא עזים ויש בו מגמה אפלולית משהו, כיאה לספר שעוסק בכישוף ושדים. למי שרגיל לקומיקס אירופי או אמריקני לפעמים קשה להתרגל לסגנון הציור של התנועות והבעות הפנים של הדמויות שנראה כאילו נלקחו מקומיקס הומוריסטי.
הספר בהחלט מותח ובהחלט יש סיבה לקנות גם את שני ספרי ההמשך שאחריו ובכלל מבורכת המגמה של הוצאת סדרות קומיקס שלמות.

כתב וצייר: קאזוּ קיבואישי
ארץ מקור- ארצות הברית ויפן
שפת מקור אנגלית
הוצאת כתר
עורכת אחראית: רחלה זנדבנק
מאנגלית: דנה זייברט
עיצוב עטיפה: ענבל ראובן ואודי גולדשטיין
מחיר לפני מבצעים 84 ₪

  

Astérix et la rentrée gauloise -אסטריקס והחזרה הגאלית לבית הספר

הפעם נעסוק בספר מסדרת הקומיקס האהובה עלי ביותר אסטריקס, Astérix et la rentrée gauloise, שפרוש שמו המילולי, אסטריקס והחזרה הגאלית (ללימודים). כבר עסקנו בעבר בבלוג באסטריקס מאת צמד הצרפתים, הסופר, רנה גוסיני והצייר אלבר אודרזו. במאמרים: "אסטריקס הגאלי השפעות וחיקויים", "אסטריקס והשמיים הנופלים", "ילדותו השנייה של אובליקס". כמו כן הייתה התייחסות לאסטריקס במאמרים נוספים.  במאמר זה נדבר על הספר מספר 31 בסדרה,  Astérix et la rentrée gauloise. הספר שונה משאר סיפרי אסטריקס בכך שאין בו סיפור רצוף אלא יש בו אוסף של סיפורים קצרים על אסטריקס ואובליקס שהתפרסמו במהלך השנים במגזיני קומיקס, עיתונים, כתבי עת ואוספים שונים.  חלק מהסיפורים נכתבו בידי הצמד, וחלקם, אחרי מותו של גוסיני בידי אודרזו בלבד. מרבית הסיפורים התפרסמו במגזין הקומיקס בו החל להתפרסם אסטריקס, PILOTE, בהזדמנויות מיוחדות כמו חגים, ארועים שונים כמו החזרה ללימודים, על שמה מבוסס שמו של הספר וסיבות אחרות.

כולם התפרסמו בהזדמנויות הבודדות בהן לא התפרסם סיפור אסטריקס בהמשכים. לפני כל סיפור מתפרסם מבוא קצר על נסיבות פרסומו. כך למשל מופיע סיפור משנת 1986 שפורסם במטרה לקדם את פריז כמארחת של המשחקים האולימפיים בשנת 1992, כמובן שהמשחקים נערכו בסוף בברצלונה. סיפור מעניין נוסף בענייני נשות הכפר של אסטריקס התפרסם לא פחות מאשר בירחון הנשים ELLE. אחד מהסיפורים המעניינים בספר הוא ניסיון של אסטריקס לעשות את הבלתי אפשרי ולחדור אל אחד השווקים היחידים בהם לא זכה לפופולאריות, השוק האמריקני. מסתבר שבשנת 1977 היה ניסיון של גוסיני ואודרזו להפיץ את אסטריקס כקומיקס סינדיקטי בארצות הברית. הם נאלצו לשנות את הפורמט כך שיוכל להתפרסם בעיתונים יומיים, הקטינו את כמות המלל בסיפורים. הסיפור האמריקאי של אסטריקס התפרסם בגיליון מיוחד של NATIONAL GEOGRAPHIC, שהוקדש לגאלים. אבל יוזמה זו לא זכתה להמשכיות ואסטריקס מעולם לא הצליח לזכות בפופולאריות בארצות הברית. על אף שבהמשך החלה לצאת הוצאה אמריקנית של הספרים.

שני סיפורים מעניינים מהתקופה של אחרי מותו של רנה גוסיני הם סיפור בו מתחרה תרנגול הכפר הגאלי מול העיט הרומאים, באמצעות שיקוי פלא שמספק לו הכלב מבריקס.

עוד סיפור מעניין הוא על לידתם של אסטריקס ואובליקס (באותו יום!!)..
מבין הסיפורים שהתפרסמו ב-PILOTE מעניין הסיפור על הלטיניזמים, כלומר המילים הלאטיניות שחדרו לשפה הגאלית, כפארודיה על כל הטהרנים שמחו בשנות ה-60 נגד חדירת מלים אנגליות לשפה הצרפתית. עוד סיפור משעשע הוא וריאציות שונות של אסטריקס שגוסיני ואודרזו ציירו בהשפעת מכתבי הקוראים כשכמובן בסוף הם חזרו לפורמט הישן והטוב. סיפור מעניין נוסף הוא המפגש של גוסיני ואודרזו עם בן דמותו וצאצאו של אובליקס שחי בימינו, ועדיין מסתובב עם מנהיר לכל מקום. מה שמזכיר את תואם אסטריקס הפולני Kajko i Kokosz, שמדבר על שני לוחמים סלאבים עתיקים. מקבילו המודרני Kajtek i Koko שעוסק בצאצאיהם הפולניים המודרניים. מובן שיאנוש כריסטה היצר הפולני מכחיש כל קשר.

ישנו גם הסיפור המפורסם על הליך היצירה המשותף של סיפורי אסטריקס, אם תרצו הגרסה של גוסיני ואודרזו לשיר איך שיר נולד. בקיצור ממליץ בחום על הספר שנקרא בגרסתו האנגלית-   .Asterix and the Class Act.

גרגוילים 1: הנוסע בזמן

הוצאת בלום קומיקס מוציאה כותר מתורגם נוסף.  הפעם מדובר על הספר "גרגוילים 1: הנוסע בזמן"  סדרה שיצאה בהוצאה הצרפתית החשובה Les Humanoïdes Associés,  הוצאה שמזוהה בעיקר עם מגזין  הקומיקס למבוגרים, Métal Hurlant (שמוכר בארץ בגירסתו האמריקנית Heavy metal). יוצרי הקומיקס הם הכותב, דניס פייר פיליפי, והצייר אטיין ז'ונג, (או אטיין יונג? מכיוון שמדובר בצרפתי אלזאסי בהחלט יכול להיות שהשם נהגה בצורתו הגרמנית). שניהם יוצרי קומיקס צרפתיים ותיקים ומוכרים בתעשיית קומיקס הפרנקו בלגי. הספר עוסק בגרגור, ילד בגיל יסודי שעובר עם משפחתו לגור בעיירה חדשה. בתחילתו של הספר מדובר על המעבר ועל יחסיו של הילד עם הוריו אחותו ודודתו.  דירתו החדשה של גרג ממוקמת בדיוק מול כנסייה. מעוצבת בסגנון גותי, מעוטרת בדמויות של מפלצות דמיוניות כמו דרקונים, מפלצות וגרגווילים. גרג עובר מסיבה כלשהי לתקופת המאה ה-17 שם הוא פוגש אנשים  שחיו באותה תקופה, שנראים בדיוק כמו משפחתו וחבריו בני המאה ה-21. הוא מתמודד עם חיים של ילד במאה ה-17 ועם השונות שלהם מחייו של ילד בין ימינו. מה שמוסיף לסיפור מעט אתנחתאות קומיות. כמו כן הוא נפגש עם דמויותיהם החיות של הפסלים שמעטרים את הכנסייה. בהמהלך הספר הוא מצליח לעזור ליצורים הטובים לנצח את הרעים.

הספר הוא בפורמט האלבום שאופייני לקומיקס במערב אירופה. סגנון הציור של אטיין שונה מהסגנון הרגיל. הציורים מצוירים בגוונים בהירים, ללא מסגרת, כלומר רואים את הצבע ולא את מסגרת הדיו סביב הציור כמו במרבית הקומיקס האירופי. מה שיוצר אפקט שמזכיר במידה מסיומת סרטי אנימציה, מזכיר קצת סגנון ציור של אולפני דיסני בחלק מהספרים המבוססים על הסרטים שלהם.  סגנון הצייור הוא קריקטורי צבעוני, עם נטייה ראליסטית קלה בציור המבנים.

הוצאת בלום קומיקס של אמן הקומיקס לי בלום, ממשיכה להביא לנו ממיטב הקומיקס האירופי. אחרי שהוציאה לאור שלושה ספרים בסדרת פיטי פיט של הבלגים פרנץ בויסינק ואדי ריזאק בהם דנו במאמרים קודמים. הפעם זהו ספר ראשון בסדר שמונה עד כה 8 ספרים, נקווה שהוצאת בלום קומיקס תמשיך להוציא כותרים נוספים מתורגמים ומקוריים בנוסף על אלו שכבר יצאו. נקווה גם שהוצאות אחרות יוציאו כותרים אירופיים כי ישנה עצירה בהוצאת כותרים אירופיי קלאסיין כמו אסטריקס וטינטין.

עוד מאמרים על ספרים בהוצאת בלום:

פיטי פיט- שחור השפם אימת שבעת הימים

פיטי פיט ואוצרות הנוארגים

פיטי פיט במבוך הפרעונים

כתב: ד. פ פיליפי

צייר: ג' אטיין

ארץ מקור: צרפת

שפת מקור: צרפתית

תרגום: מרטין מסיקה

הוצאה: בלום קומיקס

בון 9 ובון 10 סיום הסדרה

בסימן טוב ובמזל טוב מסתיימת הוצאת הסדרה המלאה של בון מאת אמן הקומיקס האמריקני ג'ף סמית'. בכך הופכת בון לסדרת ספרי הקומיקס המתורגמים הארוכה הראשונה שמתפרסמת בעברית. הישג שלא זכו לו אפילו סדרות בעלות מוניטין שמתפרסמות בארץ במשך שנים כמו טינטין ואסטריקס.

מכיוון שקראתי את שני הספרים ולא כתבתי עליהם עד כה אני אכתוב מאמר אחד על שניהם גם בגלל שבאנגלית שניהם היו חלק אחד שנקרא בשפת המקור, אנגלית, Crown of Horns (רק לא ברור לי למה דווקא ללפני האחרון קראו זמן הסוף...) כפי שניתן לראות בכריכה האנגלית שבכותרת. מי יודע אולי המוציאים לאור רצו לצ'פר אותנו קהל הקוראים במספר העגול של עשרה ספרים. ואולי יש מניעים אחרים... הוצאת כינרת ממשיכה כאן מסורת עתיקה של פיצול ספרי קומיקסמתורגמים לשניים כמו שעשתה הוצאת מ. מזרחי לסדרות כמו ריק הושה, דן קופר וטינטין.

בון 9 זמן הסוף:

הספר  עוסק במצור של העכבראשים ובני פאוה שמתהדק על העיר אתיה ובניסיונות לפתור אותו כאן מתפצלים מסעותיהם של גיבורי הספר. כאשר בון ותורן, שנקלעים לבית הסוהר דווקא כשכולם כל כך זקוקים להם, אבל איכשהו מצליחים  להשתחרר. סבתא בן, סמיילי ובלופר  כל אחד מהם חווה הרפתקאות משלו. במהלך הספר ישנן בריתות לא צפויות בין גורמים שנחשבו אויבים נגד אויב משותף. כמובן שנראה במהלך הספר שהסיכויים הולכים ומתמעטים לטובת גיבורינו. במהלך הספר מסתבר שהפיתרון היחיד לבעיותיה של אתיה הוא מציאת כתר הקרניים בידי תורן.

בון 10 כתר הקרניים:
האחרון בסדרה (הזו) של בון בעברית נושא את השם המקורי של הספר באנגלית בספר הזה נפתרות כל בעיותיה של אתיה אחרי שבון ותורן מצליחים (זהירות ספוילר) למצוא את כתר הקרניים ובכוחותיהם האחרונים להציל את אתאיה. אחרי זה מתאחדים כוחותיהם. סוף הספר מוקדש למה עלה בגורל הגיבורים אחרי פיתרון כל הבעיות ויש אפילו דמות שמסיימת אחת חייה.

סיכום הסדרה:
אין לי נתונים סטטיסטיים אבל להערכתי בון היא סדרת הקומיקס המתורגמת המצליחה ביותר בישראל. בון היא סיפור הצלחה גדול במיוחד לאור העובדה שלא היתה מוכרת בישראל קודם ושאין מאחוריה סדרה מצוירת או סרט קולנוע. הוצאת כינרת עשתה עבודת שיווק מרשימה. בון היא סדרה מצוירת היטב עם הרפתקאה מעניינת. עם סיום הדרה יצא ספר נוסף בסדרת בון, "רוז" , הפעם עם ציורים של צייר אחר, צ'ארלס ווס,  וטקסט של סמית'. עליו אולי אכתוב בעתיד.
קישורים:
בון 4, בון 5, בון 6, בון 7, בון 8

שמות: בון 9- זמן הסוף, בון 10- כתר הקרניים
כתב וצייר- ג'ף סמית'
צבע: סטיב המאקר
ארץ מוצא: ארצות הברית
שפת מקור: אנגלית
תרגום: אורנה כץ.
הוצאה לאור: כינרת