ביקורת קומיקס" אסטריקס והשמיים הנופלים"

הפעם אדון בספר ה-33 במספר בסדרת אסטריקס הגאלי "אסטריקס והשמיים הנופלים על הראש" (תרגום שלי מהשם הצרפתי Le ciel lui tombe sur la tête). אסטריקס סדרת הקומיקס שנוצרה בשנת 1959 בידי הכותב רנה גוסיני והצייר אלברט אודרזו. הפכה לאחת מסדרות הקומיקס הטובות והידועות בעולם. בשיאה מדובר באחת הסדרות הגאוניות של עולם הקומיקס. גוסיני ואודרזו עשו מחקר מעמיק על העולם במאה הראשונה לפני הספירה. הספר שזור בביטויים בלטינית. ישנה גם השפעה רבה בשחזור המבנים והחפצים האופייניים לתקופה. כל אלה הפכו את אסטריקס לקומיקס שהוא לא רק מהנה לקריאה אלא שאפשר גם ללמוד ממנו המון.

עם מותו של גוסיני בשנת 1977 לקח אודרזו את המושכות, והחל להוצי את ספרי אסטריקס לבד. אמנם אחרי מותו של גוסיני יצאו מספר ספרים טובים כמו "אסטריקס ירושלים של זהב שחור", אך בגדול חלה ירידה ברמת הסדרה, ויצאו ספרים שרמתם לא התקרבה לרמת אלבומי העבר. בעבר דנתי בתרגום של אחד מספרים אלה "ילדותו השנייה של אובליקס" .

הפעם אדון בספר אחר שלא תורגם עדיין לעברית, "השמיים הנופלים על הראש" (תרגום שלי). שם הספר מבוסס על האמונה הגאלית, עליה חוזרים לא פעם בספרי אסטריקס, לפיה הפחד היחיד של הגאלים הוא שהשמיים יפלו להם על הראש. הספר עוסק במפגש של אסטריקס, אובליקס ובני כפרם בחיזר חביב בשם טון, שנעזר ביצור דמוי סופרמן, כדי להלחם בחיזר רע דמוי ג'וק, שנעזר ברובוטים.. כמובן שאסטריקס וחבריו מסייעים לטובים לנצח באמצעות שיקוי הפלא. הספר נכתב כמחווה לוולט דיסני ולתעשיית הקומיקס האמריקנית. בעיני הספר לא עשוי טוב. ניכרת ירידה ברמת הציור של אודרזו, שלא צבע את הספר בעצמו. הסיפור איננו מן הטובים שראינו בסדרה. בקיצור יש כמה וכמה ספרים טובים יותר בסדרה. המלצה זו ניתנת גם להוצאת מודן בתקווה שיצאו בעתיד תרגומים נוספים של אסטריקס.

הנסיך הקטן גרסת הקומיקס

כבר כתבתי בעבר על עיבוד יצירות ספרות קלאסיות לקומיקס, כשדנתי בעיבוד ליצירתו של פרנץ קפקא, "הגלגול" . הפעם אדון ביצירה קלאסית נוספת שעובדה לקומיקס, "הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט אכזיפרי. היצירה עובדה לקומיקס בידי אמן הקומיקס היהודי-צרפתי, ז'ואן ספאר. מחשובי אמני הקומיקס בצרפת, יוצרו של ספר הקומיקס הפופולארי, "חתולו של הרבי". ספאר בסגנונו המיוחד שנראה "מלוכלך" ומקושקש, שונה לחלוטין מהסגנון הנקי והחלק המאפיין את הקומיקס הפראנקו-בלגי, סגנון המכונה "קו חלק" (בצרפתית Ligne-claire ). יתכן שסגנון זה לא ינעם לעינם של אלו המורגלים לקומיקס בסגנון האירופי הקלאסי, אך בעיני יש סוג של חן בסגנון הזה. ניתן לראות בספר השפעה מסוימת של הציורים המקוריים שהופיעו בספר, "הנסיך הקטן", מעשה ידיו של סנט אכזיפרי עצמו.

ז'ואן ספאר מעבד את סיפורו של אכזיפרי, טייס, סופר והרפתקן צרפתי, שנעלם בנסיבות מסתוריות במהלך טיסת מודעין בשנת 1944. מטוסו ושרידי גופתו של אכזיפרי נמצאו בשנת 2000 מול חופי מרסיי. סיפור חייו והעלמו של אכזיפרי סקרן אנשים רבים ועובד גם הוא בשנת 1994 לקומיקס בשם "Saint-Exupéry – le Dernier Vol", "סנט אכזיפרי הטיסה האחרונה", מאת אמן הקומיקס האיטלקי הגדול הוגו פראט, יוצר סדרת הקומיקס המפרוסמת "קורטו מלטזה". מובן שפראט לא מה היה גורלו האמיתי של סנט אכזיפרי.

בספר ז'ואן ספאר משתדל מאוד להשאר נאמן למקור וכן עשתה גם הגרסה העברית שתורגמה בידי משה רון על פי התרגום החדש של אילנה המרמן. אישית הייתי מעדיף השענות על התרגום הישן והקלאסי שכל כך הרבה מטבעות לשון ממנו נותרו שגורים בלשוננו. כך למשל הייתי מעדיף את הביטוי התנ"כי, "נחש בריח", מן התרגום הישן על פני הביטוי "נחש חנק". "הזהרו מעצי באובב" נשמע לי באופן אישי יותר טוב מ- "הזהרו מבאובבים". אבל זו אולי כבר ביקורת על התרגום החדש של המרמן ועניין של טעם אישי.

בכל מקרה מדובר ביוזמה מבורכת של הוצאת עם עובד להוציא עיבוד קומיקס של אחת מיצירות הספרות הקלאסיות של המאה העשרים שעובד לאחד מספרי הקומיקס הקלאסיים של שנות האלפיים.

שם: הנסיך הקטן

כתב: אנטואן דה סנט אכזיפרי

צייר ז'ואן ספאר

ארץ מקור צרפת

שפת מקור: צרפתית

מחיר לפני מבצעים: 98 ש"ח

קומיקס בעולם: טורקיה מעצמת הקומיקס של המזרח התיכון

חנות הקומיקס Büyülü Rüzgar ברובע קאדיקוי באיסטנבול כפי שצילמתי אותה ביולי 2007

בקיץ 2007 קבלתי מלגת לימודים של חודשיים באיסטנבול. היו אלו ימי הקדנציה הראשונה של ארדואן, תקופה בה ישראלים עוד לא פחדו לנסוע לטורקיה. באותה תקופה טיילתי ברחבי איסטנבול, ברגל ובתחבורה ציבורית, בקרתי באתרים היסטוריים חשובים, בשווקים ובמרכזי קניות וסתם ברחבי שכונות העיר בצד האירופי והאסיאתי. כחובב קומיקס מובן מאליו ששמתי לב לפריחה של האמנות בטורקיה. חוברות ספרים וספרוני קומיקס נמכרו בכל מקום, בקיוסקים, בחנויות ספרים משומשים ב"בזאר הגדול" וסביבתו, בסופרמרקטים, בחנויות ספרים גדולות וקטנות, ברבעים העשירים והעניים. בקיוסק שבאוניברסיטה מכרו חוברות קומיקס חתרניות למבוגרים, בחנויות הספרים היוקרתיות ברובע בבק היה היצע עשיר של קומיקס זר כמו אסטריקס, לאקי לוק (שמכונה בתורכיה משום מה Red Kit) לצד קומיקס תורכי ומבחר לא קטן של אנציקלופדיותת מילונים ואפילו כתב עת מחקרי בנושא קומיקס שנקרא SERUVEN. הקיוסקים הציעו ספרוני קומיקס מערבונים מתורגם מאיטלקית כמו: טקס, זאגור טום מיקס ועוד רבים וטובים, שזוכים בטורקיה לפופולאריות כה רבה שזאגור זכה בטורקיה לגרסה קולנועית. לצד אלה מוכרות החנויות קומיקס מקומי. ליד השוק במבנה צדדי היה מרכז קניות בו היו מספר חנויות של ספרים משומשים, אחת מהן, דווקא בבעלותו של אדם בעל בלבוש שמעיד על היותו מוסלמי פונדמנסטליסט (מובן שהשתדלתי לדבר אך ורק בטורקית ולא לחשוף שום מידע על היותי ישראלי). בחנות הזו היה ניתן לקנות ספרונים משומשים של קומיקס "חינוכי" לפי הדעות הפוליטיות כך למשל טורקים לאומנים יכולים לקנות קומיקס על העבר המפואר שבהקדמתו כתוב משהו בסגנון "במקום לקרוא על סופרמן ספיידרמן והי מן, כדאי ללמוד על אבותינו במרכז אסיה". אבל הביקור המעניין ביותר היה ברובע קאדיקוי בצד האסיאתי, שם מצאתי מרכז קניות דמוי מרכז כלל בירושלים. במרכז היו שש או שבע חנויות המוכרות קומיקס בלבד! קומיקס חדש ומשומש, מקומי ומתורגם. ספרים, חוברות ספרונים ואוגדנים. נסיתי לשחזר את ביקורי במקום אבל הסתבכתי בסמטאות קאדיקוי ובשום אופן לא מצאתי אותו פעם שניה. במאמר זה אספר מעט על הקומיקס המקורי שנוצר בטורקיה.

הקלאסיים:
הקומיקס הקלאסי שנוצר בטורקיה פרח בעיקר בשנות השבעים, הדמויות בו הן דמויות טורקיות כפי שהאידיאולוגיה של אטאטורק רצתה לראות אותן. כולם יפי תואר חופשיים מדת גיבורים וכמובן טורקיים אתניים כאן אתן שלוש דוגמאות:

טרקן, מאת סזגין בורק הוא לוחם הוני דמוי קונאן הברברי. טרקן נלחם בעיקר בביזנטים רמז להיותם של ההונים טורקים, מה שממש לא בטוח מבחינה היסטורית, אבל מסמל את המלחמה נגד היוונים שנואי נפשם של הטורקים. טרקן זכה לפופולריות רבה מאוד עד שהופקו על פיו מספר לא קטן של סרטים, והורים קראו לבניהם על שמו.

עמוד מתוך טרקן

קראאולן, מאת סואט ילז לוחם טורקמני עשוי ללא חת שנלחם ברחבי "המרחב הטורקי" שמתחיל במרכז אסיה ונגמר בטורקיה של ימינו באויבים שונים כמו ערבים, ביזנטים מונגולים ואפילו סינים. קראאולן חי בתקופה הסלג'וקית ולכן עיקר מאבקו הוא בביזנטים (ובטורקמנים ממלכות סלג'וקיות אחרות). מן הצד השני קראאולן מוצג כרודף שמלות לא קטן, שמחבב במיוחד נשים יווניות-ביזנטיות, מה שגורם לכך שבקומיקס יש ריבוי של סצנות עירום, והוא בהחלט לא מיועד לילדים.

עמוד מתוך קראאולן (בחרתי בעמוד מהוגן בגלל שיש ילדים בין קוראי הבלוג)

רב סרן וולקן, מאת עלי רג'אן טייס קרב טורקי גיבור, בעל מראה של ג'ימס דין וגבורה של ג'ימס בונד. מרבית הזמן הוא עסוק במלחמה מול היוונים בקפריסין, בשתוף פעולה עם נאט"ו ואפילו (כנראה בתקופת משבר עם נאטו) עם הסובייטים. לעיתים הוא משמש כסוכן חשאי ולעתים הוא פותר תעלומות שונות על חבלות שבוצעו בידי אויבי טורקיה, ואפילו מגיח כקצין חי"ר שנלחם בקפריסין נגד היוונים

עמוד מתוך וולקן

החתרניים:
זהו ז'אנר קומיקס אופייני לטורקיה חוברות קומיקס הומוריסטיות, עשויות מנייר זול לעתים בצבע ולעתים בשלושה צבעים (לרוב שחור לבן צהוב). הקומיקס המוצג בהן הוא חתרני, פעמים רבות פוליטי- שמאלני (בטורקיה בה אין שום מפלגת שמאל בפרלמנט ושמאלנות נחשבת מילה גסה). הקומיקס עוסק רבות בעירום ומיניות, כולל הומוסקסואליות. פופולארי מאוד אצל סטודנטים (חלק ניכר מהחוברות באוסף שלי נמצאו במעונות האוניברסיטה) ומיועד כמובן למבוגרים בלבד כאן כמובן אפרט את שמות החוברות ובחלקן אציין סדרות קומיקס ראויות לציון.

LeMan- חוברת קומיקס פופולארית מאוד שבבעלותה גם בית הוצאה. בחברת מתפרסמות לצד קומיקס פוליטי, מספר סרות קומיקס ראויות לציון כמו 'Kötu-Kedi-Serafettin', החתול הרשע שרפטין, מאת בולנט אוסטון על חתול רחוב אלכוהוליסט וחסר מעצורים. סדרה מעניינת אחרת היא 'Muhlis-Bey' מאת בהיץ' פק. לצד סדרות נוספות וקומיקס שאינם חלק מסדרה.

עמוד של "חתול רשע"

L-manyak- חוברת נוספת מאותו בית הוצאה סדרת הקומיקס המפורסמת ביותר של החוברת היא: ROBİNSON CRUSOE VE CUMA, מאת גורג'אן יורט , סדרה המציגה את רובינזון קרוזו וששת כזוג הומוסקסואלים.

עמוד של רובינסון וששת

Gırgır - מהוותיקים בז'אנר. פרסמה קומיקס של האמן המנוח אואוז אראל מייסד הז'אנר בטורקיה , שיצר סדרות כמו Utanmaz Adam ו- Avni. גם גיריגיר מתמקד רבות בקומיקס פוליטי.

עמוד של אבני

Lombak- בין השאר התפרסמה בה סדרת הקומיקס 'Lombak Sehitleri' (חללי לומבק) מאת ממו טמבל ג'יזר, סדרה הומוריסטית על על מערכת המגזין. סדרה מעניינת אחרת היא 'Macerayi-Seven-Adam' (אדם חובב הרפתקאות) מאת ג'נגיז אוסטון .

עמוד של לומבק שהיטלרי

Penguen- מפרסם סדרות כמו 'Komikaze' מאת האמן ארדיל ישראולו, דוגמה נוספת היא 'Amator-Serkan' מאת סרקאן אלטונינה, והרבה קומיקס פוליטי מאת אמנים שונים.

עמוד שער של פנגואן עם סאטירה פוליטית

בנוסף על אלה התפרסמו ומתפרסמות חוברות רבות מהז'אנר.

מלחמת העולם הראשונה- העיסוק במלחמת העולם הראשונה נעשה מאוד פופולרי בקומיקס הטורקי בשנים האחרונות. יתכן שזה נובע מההתרפקות על העבר העוסמאני וההתקרבות לדת שמאפיינות את שנות שלטונו של ארדואן, לא בכדי חוברות אלה נמכרות פעמים רבות דווקא בחנויות בבעלות דתית. מעניין לציין שלמרות שהאימפריה העוסמאנית חטפה תבוסה רבתי במלחמת העולם הראשונה ההתייחסות אליה היא כתקופת זוהר טורקית)
ÇANAKKALE DESTANI- (עלילות צ'נקקאלה) סדרת קומיקס מאת שרף מנון המספרת על תולדות מלחמת העולם הראשונה מנקודת מבט טורקית. הסדרה עוסקת בקרבות השונים, כמו גליפולי וצ'נאקלה, בגבורתם של יחידים ושל קבוצות, בין החוברות המעניינות בסדרה שלוש חוברות המוקדשות לגבורת שחקני שלוש קבוצות הכדורגל הגדולות של איסטנבול בשיקטש, פנרבהצ'ה וגלטסריי (הזכרתי אותן במאמר שהקדשתי לקומיקס וכדורגל).

עמוד מתוך צ'נאקקלה דסטני

Şafak Günlükleri-(יומני הזריחה) סדרת קומיקס מאת קוטסי אקיללי העוסקת גם היא במלחמת העולם הראשונה ובהתפתחויות שהביאו לה (מלחמות הבלקן וכדומה), מנקודת מבט טורקית ובין לאומית, בין השאר מודגש שם על בגידתם של הערבים באימפריה עוסמאנית.

עמוד השער של שפק גונלוקלרי

הטרנדי-
Hizli Gazeteci- (מילולית עיתונאי זריז) סדרת קומיקס שמתפרסמת בהמשכים בעיתונים יומיים כמו ג'ומהורייט והורייט, ויצאה לאור במספר ספרונים. הסדרה מאת נג'דת שן, עוסקת בעיתונאי בודד הנלחם במשטרה בצבא ובממסד.

עמוד השער של היזלי גזטג'י

פיטי פיט ואוצרות הנוארגים

מזל טוב! עוד סדרת קומיקס אירופית חוצה את מחסום הספר הראשון. הפעם מדובר בספר השני שיוצא בעברית בסדרת פיטי פיט מאת הבלגים פרנץ בויסינק ואדי ריזק . הישג נאה מאוד להוצאת בלום קומיקס .

כמו הספר הראשון, "פיטי פיט- שחור השפם אימת שבעת הימים" עליו כתבתי בבבלוג בשנה שעברה, עוסק הספר בפיטי פיט, ילד קטן שחי במאה ה-18 אי שם באירופה, ומתלווה יחד עם חתולו למסעותיה של ספינת שודדי ים אימתניים. שודדי הים דומים באופן חשוד לשודדי הים של אסטריקס (בכלל שודדי הים הם אחת האתנחתואת המרעננות בספרי אסטריקס ואולי היה כדאי להקדיש להם קומיקס משלהם, מצד שני אודרזו לא בדיוק שופע רעיונות בשנים האחרונות).

בספר פיטי פיט מתגלגל שוב לספינת השודדים אחרי ניסיון בריחה כושל ומגיע איתם למסע לחיפוש אוצר מסתורי באי סרדיניה. השודדים מחפשים אוצר במנהרות שמתחת לנוארגים (ככל הנראה מדובר בשיבוש של המילה נוראגים- מבנים אופייניים של התרבות הסרדיניאנית הקדומה- טעות המופיע כמה וכמה פעמים בספר ואפילו בשמו). במהלך החיפושים הם נתקלים ביצורים אימתניים אוכלי אדם דמויי טרולים, של בדיוק עוזרים להם בחיפושיהם אחרי האוצר. פרשנות מעניינת לתפקידם של הנוראגים. מעניין מה היה אומר על כך הארכאולוג אדם זרטל, שטוען בספרו " סודו של סיסרא" כי מתיישבים מהאי סרדיניה הגיעו בתקופת השופטים לארץ ישראל והקימו בה ישובים דמויי נוראגים כמו האתר הארכיאולוגי, אל אחואט שבוואדי עארה. כאשר המפורסם בהם היה סיסרא הנזכר בספר שופטים.

הספר עצמו מזכיר קצת עלילה שנראתה בקומיקס כמו אסטריקס טינטין וקומיקס של וולט דיסני. פחות טוב מהראשון, אבל עדיין ספר חביב ביותר.

כל הכבוד להוצאת בלום קומיקס על המשך תרגום הסדרה, מקווים בעתיד לתרגום ספרים נוספים וסדרות נוספות.

שם: פיטי פיט ואוצרות הנוארגים

כתב: פרנץ בויסינק

צייר: אדי ריזק

ארץ מקור: בלגיה

שפת מקור: הולנדית (פלמית)

תרגום: לי בלום

הוצאת בלום קומיקס

מחיר:64 ש"ח לפני מבצעים

מאמר על תרגום פיטי פיט לעברית מאת אלי אשד:

 

בון 7 - מעגלי רוחות

כן, זה הגיע! הספר השביעי בסדרת ספרי בון, "מעגלי הרוחות" ( אנגלית Bone #7: Ghost Circles). הספר מקרב את בון להיות לסדרת הקומיקס המתורגמת הארוכה ביותר שהתפרסמה בעברית-- עוד שני ספרים בלבד נותרו לסיום הסאגה.

על בון, מאת האמריקני ג'ף סמית' כבר כתבתי בשלושה פוסטים קודמים המוקדשים לבון 4 , בון 5 , ובון 6, כך שאין צורך להציג את הדמויות.

כהמשך לספר הקודם העלילה מתנהלת בעיקר בשני צירים. הציר הראשון והעיקרי הוא הציר של סבתא בן ת'ורן ושלושת הבונים. הציר השני של הסיפור הוא הציר של לוציוס וגברי הכפר. במהלך הסיפור ישנם רגעים הומוריסטיים כמו הרגעים בהם מדמים עצמם שלושת הבונים לדמויות מתוך הספר "מובי דיק". ישנה קריצה לתרבות ימי הביניים כאשר רואים בסיפור מסדר של אבירים לוחמים, נזירי הווני-ין (מי אמר טמפלרים או הוספיטלרים) וכמובן קריצה לסיפורי הפנטזיה עם מעגלי הרוחות והקטעים בנושא הקסמים והכישוף. ואפילו יש לראשונה קטע בו בלופר בון מעביר ביקורת על בני בון.

בספר לראשונה אנו מתוודעים לאחותה הפחות טובה של סבתא בן, ומגלים פרט אפל שמסביר מעט על העבר של סבתא בן ולוציוס. כרגיל בספרים קודמים העלילה מסתבכת והולכת, עד כדי כך, שלעתים קשה להעקוב אחרי כל הדמויות, עם זאת זה מה שהפך את בון לסאגת קומיקס כל כך ארוכה ועם זאת כל כך מוצלחת ומצליחה

שם: בון 7 - מעגלי רוחות

כתב: ג'ף סמית'

ארץ מקור: ארצות הברית

שפת מקור: אנגלית

הוצאה לאור : כינרת

תרגום: אורנה כץ

מחיר (לפני מבצעים): 76 ₪

הגלגול- עיבוד של סיפור קפקאי לקומיקס

אחד האתרגרים הגדולים ביותר העומדים בפני יוצר קומיקס הוא עיבוד של סיפור טקסטואלי, במיוחד אם מדובר בסיפור שנחשב לקלאסיקה. אתגר כזה עמד בפני פיטר קופר. קופר, יוצר קומיקס יהודי-אמריקני וותיק, מפורסם בעיקר בזכות כך שהוא מצייר בשנים האחרונות את סדרת הקומיקס, Spy vs. Spy, מסדרות הדגל של מגזין הקומיקס האמריקני ההומוריסטי, Mad Magazine. קופר יצר עיבוד קומיקס המבוסס על "הגלגול", אחת מיצירותיו החשובות של הסופר היהודי-צ'כי, פרנץ קפקא.על תרגומו העברי של עיבוד זה, שיצא לאחרונה לאור אדון במאמר זה.

כידוע עוסק הגלגול בדמותו של גרגור סמסה, סוכן מכירות נוסע, שקם יום אחד בבוקר ומגלה שהפך לחרק. הסיפור עוסק ביחסים בינו ובין קרוביו, מכריו ואנשים הנתקלים בו ועל יחסו אליהם, עד סוף הסיפור, שלפי מיטב המסורת הקפקאית כמובן שאיננו סוף טוב.

פיטר קופר עבד את היצירה בסגנונו המיוחד. הציור הוא בשחור לבן בטכניקה המזכירה חיתוך עץ, שלדבריו של קופר קורץ לסגנון האמנות המכונה, "אקספרסיוניזם גרמני". השימוש בשחור לבן מוסיף לאווירה הקודרת האופפת את הקומיקס. קופר גם משתמש רבות במשחקים של אור וצל, פרופורציות גודל ואפילו במקום מסוים בהיפוך כיוונים של הדף.

דמותו של גרגור החרק מופיעה אמנם עם גוף של חרק אך עם פני אדם, להראות שבמהותו גרגור נשאר עדיין אנושי. בכלל קופר משתמש רבות בהבעות פנים ותנועות גוף כדי להוסיף לדרמה בסיפור.

קופר נאמן לסיפור וגם פרטים שאינם מוזכרים מילולית בקומיקס ומופיעים בסיפור של קפקא נרמזים בתמונות בקומיקס, כמו לדוגמא התמונות שתלויות על הקיר בחדרו של גרגור. למרות שהסיפור מתרחש במובהק בסוף המאה ה-19 או בתחילת ה-20, ישנה קריצה לתקופתנו, כך למשל כשמדובר על המון הגרוע אותו אוכל גרגור במסעות העבודה שלו, מופיע ברקע סמל של מקדונלדס.

הספר בכריכה קשה, עטוף גם בעטיפת נייר, מה שלטעמי מיותר ופוגע בסופו של דבר בשלמות הספר. התרגום של אסף גברון מצוין. לספר מצורפים מבואות על קופר ועל קפקא וגם הקדמה שנכתבה ביד פיטר קופר, שמוסיפים רבות להבנת הרקע. בסופו של דבר מדובר בעיבוד מצוין של יצירה קלאסית- מומלץ בחום.

לקריאה נוספת: ראיון עם פיטר קופר: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1220397.html

שם:הגלגול
כתב: פרנץ קפקא
עבד וצייר: פיטר קופר
ארץ מקור: ארצות הברית
שפת מקור: אנגלית (של היצירה המקורית-גרמנית)
הוצאה: זמורה ביתן
תרגום: אסף גברון
מחיר: 79 ש"ח לפני מבצעים

Wulf the Briton מקבילו הבריטי של אסטריקס הגאלי

בבריטניה התפתח סגנו קומיקס מיוחד אותו אני מכנה: "בריטי ריאליסטי". הסגנון מתאפיין בציור ריאליסטי קרוב ברמתו לצילום. בין היוצרים החשובים בסגנון זה ניתן למנות את דון לורנס, פרנק בלאמי, איאן קנדי ואחרים. אחד היוצרים החשובים ביותר בסגנון הוא רון אמבלטון. אמבלטון התפרסם בעולם דווקא בזכות סדרת הקומיקס שלו למבוגרים 'Wicked Wanda', שנוצרה עבור "פנטהאוז, אך מרבית יצירתו נעשתה עבור גורמים מהוגנים יותר. אחת מיצירותיו המעניינות ביותר של אמבלטון היא Wulf the Briton, קומיקס שגיבורו הראשי הוא וולף, לוחם בלונדיני, קלטי- בריטוני, שנלחם ברומאים. הקומיקס הופיע במגזין הקומיקס Express Weekly בשנים 1957-1959, ונחשב לאחד מהקומיקס הטובים ביותר שיצאו בבריטניה, למרות שלא זכה להצלחה בין לאומית כמו קומיקס בריטיים אחרים.

וולף נלחם ברומאים בימיהם של הקיסרים נרון וגלבה. ישנם קווים רבים של דמיון בין עלילת וולף לעלילת אסטריקס. כמו אסטריקס, וולף הוא לוחם קלטי בלונדיני. עם זאת מובן שיש הבדלים, במיוחד לאור הבדלי התקופות והעובדה שבניגוד לגאליה בה היה, על פי אסטריקס, כפר אחד קטן שלא נכבש בידי הרומאים, בבריטניה הרומאים לא הצליחו במציאות להשתלט על אזורים שלמים, הכוללים את סקוטלנד של הים. כמו אסטריקס ואובליקס , וולף וחברו בסטה נוסעים בספינה ברחבי העולם, נלחמים ברומאים, שותים בירה ואוכלים חזירי בר. כמו באסטריקס נשמרת רמה של דיוק היסטורי. מוזכרים אירועים היסטוריים, כמו רציחתו של הקיסר נרון. מוזכרים גם שמות אותנטיים של שבטים בריטוניים, כמו הפיקטים והבריגנטים.. מוזכרת גם המלכה הבריגנטית קרטמנדואה, ששתפה פעולה עם הרומאים, דמות היסטורית המזכירה את ראשי השבטים הגאלייים משתפי הפעולה מ"אסטריקס והקלחת" ו"קרב מנהיגים".

מלכת הבריגנטים קרטמנדואה, השראה על אסטריקס וקלאופטרה?!

עם זאת ישנם פרטים שאינם מדויקים היסטורית, לדוגמא : באחד ממסעותיו של וולף הוא מגיע לממלכה אוריאנטלית בידיונית בשם טרזה, שנמצאת משום מה לפי המפה בשטחה הטריטוריאלי של מצרים. בעיירה ישנם מבנים הנראים בברור מבני מסגדים, מה שלא הגיוני לפני הופעת האסלאם על במת ההיסטוריה. בנוסף מכונים שליטי העיר בתואר "ביי", תואר כבוד תורכי, שבוודאי אינו מתאים לתקופה.

ממלכת טרזה המיסתורית...

בדומה לאסטריקס בספרים "אסטריקס והנורמאנים" ו"אסטריקס מגלה את אמריקה" וולף פוגש במסעותיו ויקינגים, וכמו באסטריקס הויקינגים אינם מתאימים לתקופה, מאחר שהסיפור מאות שנים לפני שהוויקינגים עלו על בימת ההיסטוריה. אם כי גוסיני, יוצר אסטריקס נוטה באופן כללי להכניס לסיפוריו דמויות מעמים עתיקים שלא בהכרח מתאימים לתקופה. אמבלטון "מוסיף חטא על פשע" כשהוא מכנה את הוויקינגים בסיפור בכינוי "נורמנים אנגלו סקסים" בשעה שהנורמאנים והאנגלו סקסים, (שגם הם הורכבו משתי קבוצות שונות אנגלים וסקסונים) היו שתי קבוצות אתניות שונות, גם אם שתיהן ממוצא גרמאני. בנוסף על כך נטען שהנורמאנים מגיעים מגרמניה, בשעה שארץ מוצאים הייתה דווקא סקנדינביה.

מפגש של וולף עם הוויקינגים או הנורמנים האנגלוסקסים כפי שהם מכונים כאן...

למרות זאת מרבית העלילה, שהיא סאגה בלתי נגמרת, שהתפרסמה במשך כשלוש שנים, היא אותנטית ומתאימה לתקופה. מלבד החריגות שראינו העלילה אותנטית ונראה שנעשתה השקעה בשחזור הביגוד, הנשק, כלי הרכב, הבתים. בסיפור יש סצנות קרב מרהיבות בים וביבשה, שממחישות יפה את ההבדלים באופי הלחימה, בין צבאם המאורגן של הרומאים, לצבאם המיליציוני של הבריטונים. ישנו גם שחזור של קרב גלדיאטורים, שנראה די נאמן למקור ומזכיר מעט את "אסטריקס הגלדיאטור".

קרב ימי

קרב יבשתי

וולף בקרב נגד גלדיאטורים

רמת הציור הגבוהה בספר מראה כי הושקעה בו עבודה רבה. צריך לזכור שהקומיקס נוצר בעיתון שלא היה מהגדולים בבריטניה ואמבלטון עשה את כל עבודת הציור והצביעה, המורכבת מאוד, בעצמו. אחד מהפירסומים הבודדים של וולף מחוץ לבריטניה היה בעיתון הקומיקס הצרפתי "L'Intrepide Hurrah!", שם הוא כונה בשם "Rock L'Invincible" (רוק הבלתי מנוצח), שם הוא הוצג דווקא כלוחם גאלי. מי יודע אם גוסיני ואודרזו יצרי אסטריקס, שיצרו אותו בשנת 1959, ממש בסמיכות לפירסום הסדרה בצרפת...

Rock L'Invincible האם השפיע על אסטריקס?!

Wulf the Briton יוצא בבריטניה בימים אלה בהדפסה חדשה, באלבום מפואר בהוצאת Book-Palace הבריטית. האלבום כולל את כל סיפורי וולף וכן מבוא עם עבודת מחקר מקיפה על עבודתו של אמבלטון ויצירתו של וולף, מומלץ לנוסעים לבריטניה.

 

העמוד הראשון של אסטריקס- 1959

טינטין בתאילנד: טינטין כמו ש(באמת) לא חשבתם עליו

אחד הדברים הבולטים בסדרת הקומיקס טינטין הוא העדרם הכמעט מוחלט של דמויות נשיות. כל הדמויות הבולטות בסדרה (טינטין, קפטין הדוק, פרופסור קלקולוס והתומסונים) הם גברים רווקים שאינם חיים בזוגיות. בניגוד לאסטריקס, למשל, בה חלק מהדמויות נשואות וגם אסטריקס ואובליקס מתאהבים ומנהלים רומנים (חד צדדיים על פי רוב). הדמות הנשית המשמעותית היחידה בספרי טינטין היא זמרת האופרה, ביאנקה קסטיפיורה, שגם היא דמות שמופיעה רק בחלק מהספרים ואיננה דמות מרכזית.

ניתן לומר שטינטין הוא קומיקס שמתאים לרוח תקופתו שהיא שנות השלושים עד שנות החמישים. הוא קומיקס מהוגן ללא מין (כמובן) ועם אלימות נקייה שלא רואים בה דם. ממש כמו בקולנוע שנוצר באותה תקופה.

טינטין שנוצר בידי הבלגי ז'ורז' רמי, המכונה ארז'ה, הוא הקומיקס האירופי המצליח והמפורסם ביותר בכל הזמנים והוא תורגם ל-88 שפות ודיאלקטים (http://www.tintinlanguages.nl/).

הפופולאריות של הסדרה גרמה לכך שבמהלך השנים נוצרו גירסאות מחתרתיות ופרודית רבות לטינטין. כך למשל המבקרים בקמבודיה יכולים לקנות חולצה עליה כתוב "טינטין בקמבודיה", ומתחתיה טינטין קטוע רגל, מתהלך עם קביים. רמז לכך שבקמבודיה הממוקשת יש ריבוי של קטועי גפיים. גירסה מחתרתית אחרת היא הספר האנטי אמריקאי, "טינטין באל סלוודור".

טינטין בקמבודיה

אחת הפרודיות מעוררות המחלוקת ביותר על טינטין היא "טינטין בתאילנד" שנוצרה בשנת 1999 בידי אמן וכותב המזהה את עצמו בשם באד א. וייזר (שהוא כמובן פרודיה על בירה באדוויזר). הספר נוגד לחלוטין את רוחו המהוגנת והשמרנית של הקומיקס המקורי.

הסיפור מתחיל כאשר טינטין הדוק והפרופסור נשלחים בידי אישתו של סוכן הביטוח המעצבן ג'וליון וואג לאתר את בעלה שנסע לתאילנד ונשאר שם במערכת יחסים עם "ליידי בוי". בעקבות בלשים תומסון ותומפסון, שגם הם מחפשים אחרי ג'וליון וואג ללא הצלחה (כמובן).

במהלך הספר עובורת הדמויות הרפתקאות, שספק רב אם ארז'ה היה מעלה על דעתו לחשוב עליהן.הגיבורים מבלים עם נשים (וגברים), מבקרים במועדוני חשפנות ומשתמשים בסמים.

פרופסור קלקולוס למשל מנוצל על ידי נערה תאילנדית, רמז למערכות היחסים הנפוצות בתאילנד בין קטינות מקומיות לתיירים מערביים בגיל העמידה. רק שכאן מוצג התייר המערבי כמנוצל ולא כמנצל.

טינטין מתנסה מערכת יחסים הומוסקסואלית. קפטיין הדוק נאלץ להתוודע לוויסקי התאילנדי, וחושב שיש בכל זאת אלכוהול שאינו ראוי לשתייה. במהלך הספר מופיעות רבות מהדמויות שהופיעו בספרי טינטין השונים, כך למשל גנראל אלקזר, שהודח שוב בהפיכה, משמש כמנהל מועדון חשפנות. ביאנקה קסטפיורה הופכת לזמרת רוק מתקדם. צ'אנג מטינטין בטיבט, הופך למאהב של טינטין.

גם במרלנספייק, מקום מגוריו של קפטיין הדוק מתרחשות הרפתקאות כאשר נסטור, המשרת הנאמן, מקיים רומן עם אשתו של ג'וליון וואג, שנוטשת את ילדיה המרובים. שלגי כלבו הנאמן של טינטין, שנשאר משום מה במרלנספייק, מתנחם משום מה בזרועותיו של החתול הסיאמי (תאילנדי) של הקפטיין.

במהלך הספר טינטין וחבריו נרדפים בידי "חברת מרלנספייק", שאחראית על כך שהקומיקס ישאר מתאים לגילים 7-77 ומודאגים מהידרדרותן המוסרית של הדמויות, האגודה היא אגודה מקורית שתפקידה להנציח את מפעלו של ארז'ה, ומכונה גם "אגודת ארז'ה". בספר ישנה גם קריצה לתרבות הבלגית, כך למשל ג'וליון וואג מתגעגע לארנב ברוטב בירה של אישתו, והדמויות נדהמות מכך שרואים בלגים בכל מקום בתאילנד (מזכיר משהו?)

הקומיקס עורר את זעמו של ארגון ארז'ה. בעקבות כך אורגן מבצע עוקץ בידי משטרת בלגיה. בעקבות כך נעצרו בטורניי ובאנטוורפן שלושה מהארחאים על הספר בהם היוצר עצמו. מרבית עותקי הספר שהיו בחנויות הוחרמו. עם זאת המשיכו להמכר בתאילנד. כיום ניתן להוריד עותקים של הספר ברשת.

בניגוד לקומיקס המקורי טינטין בתאילנד הוא בשחור לבן (מלבד תמונת הכריכה), ומצוייר בסגנון מעט שונה מהמקורי.