Les chroniques de Zilda T: Un ange passe

בפעם אדון בספר: Les chroniques de Zilda T.: Un ange passw או בתרגום שלי לעברית: "הרפתקאותיה של זילדה ט. : מלאך חולף", הספר היחיד עד כה בסדרה,שנכתב בידי ז'רר מונוקרומבל, וצויר בידי אלאן גראן, שניהם מצרפת. הספר יצא בהוצאה לאור הצרפתית הקטנטנה "Les 400 coups" בשנת 2000.
הסיפור מתרחש בשנת 1921 בפריז ועוסק בזילדה טרול, מזכירה צעירה ויפה במשרד פריזאי. הספר עוסק גם בשני הגברים המזדקנים המאוהבים בה. הראשון הוא תאו קייב, סופר מהגר מרוסיה, שברח מאימי המהפכה הרוסית ומתעב את הבולשביקים. קייב הוא חמום מוח, שמרבה לקלל ולהכנס לתגרות ידיים. המחזר השני הוא ארמון וולייר, מחזאי ושחקן תאטרון מזדקן ומאוהב בעצמו, גם הוא חמום מוח. העלילה מתרחשת בפריז ומתגלגלת למזרח אסיה (הודו, בורמה, תאילנד, ויאטנם ולבסוף קמבודיה). העלילה מגיעה לאתר הארכיאולוגי המפורסם במקדש אנגקור ואט שבקמבודיה.

באנגקור ואט מתרחשת עלילה מסתורית הקשורה לכת מיסטית, המנסה להחיות את האימפריה הקהמרית, האימפריה הקדומה שישבה בקמבודיה של ימינו ובנתה את מקדשי אנגקור. אותה כת מנסה גם לגרש את הצרפתים מהודו סין (שלוש המדינות שנשלטו בידי הצרפתים בדרום מזרח אסיה- ויאטנם, קמבודיה ולאוס) ואת האירופים ממזרח אסיה. סוף הסיפור הוא בלתי צפוי ומשנה לחלוטין את קו העלילה.

אלאן גראן מעביר היטב בסיפור את התלבושות, הבגדים, המכוניות, הבתים והחפצים האופייניים לשנות העשרים.
סגנון הציור הוא מעורב, מצד אחד החפצים, הבתים והמכוניות מצוירים בסגנון ראליסטי. מאידך הדמויות מצוירות בסגנון קריקטורי, בדומה לקומיקס אירופיים כמו טינטין ואסטריקס. הציור הוא בסגנון האירופי הקלאסישנקרא קו חלק (ligne claire).
העלילה בספר מציגה את המזרח כ"מסתורי", מה שעלול להצטייר בקרב כאלה שלמדו יותר מדי קורסים במדעי הרוח והחברה כ"אוריינטליסטי". בעיני, בכל אופן זה ממש לא פוגע בעלילה. בניגוד לארז'ה יוצר טינטין שהשקיע בכתיבת טקסטים אמיתיים בשפות זרות (טקסטים אמיתיים בערבית וכדומה), כאשר תאו קייב מדבר רוסית, מדובר בגיבוב אותיות קיריליות חסר משמעות. כשהקמבודים מדברים הטקסט כתוב באותיות לטיניות עגולות שאמורות לדמות כתב קהמרי (קמבודי). סך הכל למרות שיצא בהוצאה קטנה מדובר בספר מהנה לקריאה, לפי מיטב המסורת הפרנקו בלגית. רק לא ברור מה הקטע הצרפתי של רומנים של זקנים עם צעירות, ממש כמו באסטריקס...

"קומיקס" שבועון קומיקס חרדי

על תעשיית הקומיקס החרדית כבר דיברנו בטור שהתפרסם בבלוג לפני שנתיים על הקומיקס " בין שתי טיפות" מאת "אלי וגולד", אלי גוט ודוד גולדשמיט , שנחשבים לצמד הטוב והמצליח ביותר בתעשיית הקומיקס החרדית.
הפעם אדון בשבועון הקומיקס החרדי העונה פשוט לשם "קומיקס". "קומיקס" הוא שבועון קומיקס מגוון, כלומר כזה שמפרסם בכל גיליון מבחר סיפורי קומיקס של מגוון אמנים, סיפורים קצרים או סיפורים בהמשכים, לעתים לפני או אחרי פרסום הקומיקס בספרים. "קומיקס" מציג סיפורים של כמה מאמני הקומיקס החשובים ביתור בעולם החרדי (מלבד אלי וגולד הנזכרים לעיל), אולם למרביתם אין ערך אנציקלופדי בלמביק, אנציקלופדיית הקומיקס ממנה לרוב אני מביא את פרטי האמנים. לפני החוברת כיאה לפרסום חרדי ישנן המלצות של רבנים, ובתוכה מתפרסמים מאמרים על פרשת השבוע, ועל נושאים אחרים.

הצייר הטוב ביותר מבין אלו שיצירותיהם מופיעות בעיתון הוא גדי פולק, יוצר קומיקס חרדי ותיק, שמייר את סדרת "מעשה ב.." שמביאה את גרסת הקומיקס של מעשיות ומשלים חסידיים מפורסמים, שיצאו בעבר במספר ספרים. כאן מביא פולק כל שבוע מעשייה חסידית אחרת. פולק מצייר ציורים בסגנון יפה מאוד, לעתים קרוב לריאליסטי וניכר שעשה עבודת מחקר על המבנים והלבוש במזרח אירופה של סוף המאה ה-19 וראשית המאה העשרים.

יוצר מעניין נוסף הוא מנחם תעיזי , גם הוא יוצר מפורסם ומוערך בעולם החרדי, שהוצאי מספר לא קטן של ספרים. כרגע הוא מפרסם בעיתון את הסיפור "מעשה בהינדיק", על פי המעשייה החסידית המפורסמת על בן המלך שחלה בנפשו וחשב שהוא תרנגול הודו. הסיפור מצויר בסגנון חלק וחינני מאוד.

רחלי דוד היא ציירת שמפרסמת בעיתון שני סיפורים, סיפור אחד הוא "אורות בצפון" סיפור על יהודים ששומרים על אורח חיים דתי ברוסיה הקומוניסטית, סיפורים שלא נראה שהושקע בהם הרבה ברמת התחקיר. בנוסף על כך היא מפרסמת כל שבוע סיפור משתנה מחיי הילדים החרדיים. מבחינת הסגנון מציגה רחלי דוד ציור נאיבי, שמזכיר במידת מה ציורי ילדים.
עוד ציירת שמפרסמת בעיתון היא בת שבע הבלין, שמפרסמת בעיתון את "עלילות הרשלה מאוסטרופולי", על אותו בדחן יהודי, מזרח אירופי, שהיה גיבורן של בדיחות בילדותנו (אמא של הרשלה בקשה ממנו לקנות תירס...). מבחינת סגנון בת שבע הבלין מושפעת מהציורים באסטריקס וניכר שיש לה חיבה לציור אפים מוזרים. קומיקס נוסף שבת שבע הבלין מפרסמת הוא "בן תחת בן", קומיקס העוסק במרד בגטו במהלך השואה (מעניין שווקא עיתון חרדי מרומם את הגבורה בשואה...). למרות שמדובר באותה ציירת סגנון הציור בבן תחת בן שונה לחלוטין, ומזכיר קצת לפעמים את סגנון המנגה היפני.

ניתן ללמוד מהחוברת רבות על עולם הקומיקס החרדי, שכמה מהיוצרים המובילים שלו מפרסמים בה. ניתן גם ללמוד על עולם העניין והערכים עליו מתחנכים ילדים חרדיים. גם אם אנחנו לא בדיוק מזדהים עם הערכים שהחוברת מציגה, כדאי לחובבי הקומיקס לעיין בחוברת.


מחיר: 9.90 ש"ח

"La Guilde: Astraban" הגילדה אסטרבן

אחד הביטויים השגורים בפי חובבי הקומיקס הוא הביטוי: "יקום קומיקס" כלומר העולם בו מתרחש הקומיקס והדמויות המופיעות בו. אחד הז'אנרים הוותיקים בקומיקס הוא ז'אנר "החיות המדברות"- כלומר יקומי קומיקס בהם הדמויות הן חיות מואנשות. כמו למשל דמויותיהם של מיקי ודונלד. הפעם אדון ביקום קומיקס של חיות מדברות הספר, "La Guilde: Astraban" . הספר יצא בשנת 2006 בהוצאת הקומיקס הבלגית CASTERMAN, הוצאה מהחשובות באירופה שמוציאה לאור בין השאר גם את ספרי טינטין. הספר נכתב בידי מירוסלב דרגן, סופר קומיקס סרבי המתגורר בספרד. הצייר הוא אוסקר מרטין, אמן קומיקס ספרדי וותיק שממשיך מסורת עתיקה של ציירי קומיקס ספרדים ודרום אירופים ממדינות אחרות (איטלקים, פורטוגזים ויוגוסלבים) שעובדים כ"שכירי חרב" עבור הוצאות קומיקס במדינות צפון ומרכז אירופה. מרטין עבד עבור ההוצאות הצרפתית והדנית של וולט דיסני. הוא צייר קומיקס של טום וג'רי בגרמניה ושוודיה. מרטין צייר גם קומיקס מסדרת "פיקס ופוקסי" ועבד גם עבור אולפני רולף קאוקה, "הוולט דיסני של גרמניה". עובר כולם הוא עבד בעילום שם.

כלומר ניתן לומר שמרטין צבר קילומטראז' לא קטן בציור קומיקס עם חיות מדברות. "הגילדה אסטרבן" (תרגום שלי)נוא קומיקס שונה לחלוטין מהקומיקס אותם צייר מרטין עבור ההוצאות הנזכרות לעיל. מדובר אמנם בקומיקס "חיות מדברות", אך מדובר בקומיקס אקשן פנטזיה רווי אלימות שלא בוחל גם בהצגת אלימות ודם. הסיפור עוסק באסטרבן, זאב (או חיה אחרת ממשפחת הכלביים). אסטרבן שייך לגילדה של אלכימאים, שמנהלת גם בית ספר לאלכימיה. אסטרבן והגילדה נלחמים בגילדה של מתנקשים, אסטרבן מנסה לנקום את מותם של בני משפחתו בידי אותה כת מתנקשים.. הקומיקס מתרחש בעולם שנראה לעתים כעולם של ימי הביניים כמו התלבושות, האלכימיה וכלי הנשק. מאידך יש בו גם סממנים של התקופה שבין המאות 17-19 כמו למשל סגנון בנייה, מנורות גז וצורת המרכבות. הדמויות בקומיקס בקומיקס הן אמנם בעלות ראש חיה אך צורת גופן היא אנושית לחלוטין.

מבחינה אומנותית, מרטין משתמש בטכניקה מיוחדת על מנת ליצור אשליה של "עומק" של התמונה- הרקע מצוייר בצורה מטושטשת אחרי הדמויות. טכניקה הלקוחה מעולם הצילום האמנותי. שיטת הצביעה שונה מזו שמרטין השתמש בה כשיצר עבור דיסני או קאוקה, והיא פחות שטוחה ומזכירה צביעה בעיפרון. ניכר שמרטין נותן לעצמו דרור כשהוא יוצר קומיקס כיוצר "עצמאי" שאינו כפוף לכללים נוקשים של קומיקס שהוכתבו ממסורת רבת שנים.. חובבי פנטזיה, ובמיוחד חובבי הארי פוטר, יהנו מהסצנות הרבות של קסם וכישוף שיש בספר, חובבי האקשן והאימה יהנו מסצנות הקרב והאימה שיש בקומיקס. חובבי ההיסטוריה יהנו מהאופי התקופתי של הסדרה. גם הסוף של הקומיקס בלתי צפוי. מומלץ.

לקריאת תרגום הקומיקס לאנגלית (תרגום חופשי):

http://scans-daily.dreamwidth.org/1413381.html?thread=44472069

ביקורת קומיקס" אסטריקס והשמיים הנופלים"

הפעם אדון בספר ה-33 במספר בסדרת אסטריקס הגאלי "אסטריקס והשמיים הנופלים על הראש" (תרגום שלי מהשם הצרפתי Le ciel lui tombe sur la tête). אסטריקס סדרת הקומיקס שנוצרה בשנת 1959 בידי הכותב רנה גוסיני והצייר אלברט אודרזו. הפכה לאחת מסדרות הקומיקס הטובות והידועות בעולם. בשיאה מדובר באחת הסדרות הגאוניות של עולם הקומיקס. גוסיני ואודרזו עשו מחקר מעמיק על העולם במאה הראשונה לפני הספירה. הספר שזור בביטויים בלטינית. ישנה גם השפעה רבה בשחזור המבנים והחפצים האופייניים לתקופה. כל אלה הפכו את אסטריקס לקומיקס שהוא לא רק מהנה לקריאה אלא שאפשר גם ללמוד ממנו המון.

עם מותו של גוסיני בשנת 1977 לקח אודרזו את המושכות, והחל להוצי את ספרי אסטריקס לבד. אמנם אחרי מותו של גוסיני יצאו מספר ספרים טובים כמו "אסטריקס ירושלים של זהב שחור", אך בגדול חלה ירידה ברמת הסדרה, ויצאו ספרים שרמתם לא התקרבה לרמת אלבומי העבר. בעבר דנתי בתרגום של אחד מספרים אלה "ילדותו השנייה של אובליקס" .

הפעם אדון בספר אחר שלא תורגם עדיין לעברית, "השמיים הנופלים על הראש" (תרגום שלי). שם הספר מבוסס על האמונה הגאלית, עליה חוזרים לא פעם בספרי אסטריקס, לפיה הפחד היחיד של הגאלים הוא שהשמיים יפלו להם על הראש. הספר עוסק במפגש של אסטריקס, אובליקס ובני כפרם בחיזר חביב בשם טון, שנעזר ביצור דמוי סופרמן, כדי להלחם בחיזר רע דמוי ג'וק, שנעזר ברובוטים.. כמובן שאסטריקס וחבריו מסייעים לטובים לנצח באמצעות שיקוי הפלא. הספר נכתב כמחווה לוולט דיסני ולתעשיית הקומיקס האמריקנית. בעיני הספר לא עשוי טוב. ניכרת ירידה ברמת הציור של אודרזו, שלא צבע את הספר בעצמו. הסיפור איננו מן הטובים שראינו בסדרה. בקיצור יש כמה וכמה ספרים טובים יותר בסדרה. המלצה זו ניתנת גם להוצאת מודן בתקווה שיצאו בעתיד תרגומים נוספים של אסטריקס.

הנסיך הקטן גרסת הקומיקס

כבר כתבתי בעבר על עיבוד יצירות ספרות קלאסיות לקומיקס, כשדנתי בעיבוד ליצירתו של פרנץ קפקא, "הגלגול" . הפעם אדון ביצירה קלאסית נוספת שעובדה לקומיקס, "הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט אכזיפרי. היצירה עובדה לקומיקס בידי אמן הקומיקס היהודי-צרפתי, ז'ואן ספאר. מחשובי אמני הקומיקס בצרפת, יוצרו של ספר הקומיקס הפופולארי, "חתולו של הרבי". ספאר בסגנונו המיוחד שנראה "מלוכלך" ומקושקש, שונה לחלוטין מהסגנון הנקי והחלק המאפיין את הקומיקס הפראנקו-בלגי, סגנון המכונה "קו חלק" (בצרפתית Ligne-claire ). יתכן שסגנון זה לא ינעם לעינם של אלו המורגלים לקומיקס בסגנון האירופי הקלאסי, אך בעיני יש סוג של חן בסגנון הזה. ניתן לראות בספר השפעה מסוימת של הציורים המקוריים שהופיעו בספר, "הנסיך הקטן", מעשה ידיו של סנט אכזיפרי עצמו.

ז'ואן ספאר מעבד את סיפורו של אכזיפרי, טייס, סופר והרפתקן צרפתי, שנעלם בנסיבות מסתוריות במהלך טיסת מודעין בשנת 1944. מטוסו ושרידי גופתו של אכזיפרי נמצאו בשנת 2000 מול חופי מרסיי. סיפור חייו והעלמו של אכזיפרי סקרן אנשים רבים ועובד גם הוא בשנת 1994 לקומיקס בשם "Saint-Exupéry – le Dernier Vol", "סנט אכזיפרי הטיסה האחרונה", מאת אמן הקומיקס האיטלקי הגדול הוגו פראט, יוצר סדרת הקומיקס המפרוסמת "קורטו מלטזה". מובן שפראט לא מה היה גורלו האמיתי של סנט אכזיפרי.

בספר ז'ואן ספאר משתדל מאוד להשאר נאמן למקור וכן עשתה גם הגרסה העברית שתורגמה בידי משה רון על פי התרגום החדש של אילנה המרמן. אישית הייתי מעדיף השענות על התרגום הישן והקלאסי שכל כך הרבה מטבעות לשון ממנו נותרו שגורים בלשוננו. כך למשל הייתי מעדיף את הביטוי התנ"כי, "נחש בריח", מן התרגום הישן על פני הביטוי "נחש חנק". "הזהרו מעצי באובב" נשמע לי באופן אישי יותר טוב מ- "הזהרו מבאובבים". אבל זו אולי כבר ביקורת על התרגום החדש של המרמן ועניין של טעם אישי.

בכל מקרה מדובר ביוזמה מבורכת של הוצאת עם עובד להוציא עיבוד קומיקס של אחת מיצירות הספרות הקלאסיות של המאה העשרים שעובד לאחד מספרי הקומיקס הקלאסיים של שנות האלפיים.

שם: הנסיך הקטן

כתב: אנטואן דה סנט אכזיפרי

צייר ז'ואן ספאר

ארץ מקור צרפת

שפת מקור: צרפתית

מחיר לפני מבצעים: 98 ש"ח

קומיקס בעולם: טורקיה מעצמת הקומיקס של המזרח התיכון

חנות הקומיקס Büyülü Rüzgar ברובע קאדיקוי באיסטנבול כפי שצילמתי אותה ביולי 2007

בקיץ 2007 קבלתי מלגת לימודים של חודשיים באיסטנבול. היו אלו ימי הקדנציה הראשונה של ארדואן, תקופה בה ישראלים עוד לא פחדו לנסוע לטורקיה. באותה תקופה טיילתי ברחבי איסטנבול, ברגל ובתחבורה ציבורית, בקרתי באתרים היסטוריים חשובים, בשווקים ובמרכזי קניות וסתם ברחבי שכונות העיר בצד האירופי והאסיאתי. כחובב קומיקס מובן מאליו ששמתי לב לפריחה של האמנות בטורקיה. חוברות ספרים וספרוני קומיקס נמכרו בכל מקום, בקיוסקים, בחנויות ספרים משומשים ב"בזאר הגדול" וסביבתו, בסופרמרקטים, בחנויות ספרים גדולות וקטנות, ברבעים העשירים והעניים. בקיוסק שבאוניברסיטה מכרו חוברות קומיקס חתרניות למבוגרים, בחנויות הספרים היוקרתיות ברובע בבק היה היצע עשיר של קומיקס זר כמו אסטריקס, לאקי לוק (שמכונה בתורכיה משום מה Red Kit) לצד קומיקס תורכי ומבחר לא קטן של אנציקלופדיותת מילונים ואפילו כתב עת מחקרי בנושא קומיקס שנקרא SERUVEN. הקיוסקים הציעו ספרוני קומיקס מערבונים מתורגם מאיטלקית כמו: טקס, זאגור טום מיקס ועוד רבים וטובים, שזוכים בטורקיה לפופולאריות כה רבה שזאגור זכה בטורקיה לגרסה קולנועית. לצד אלה מוכרות החנויות קומיקס מקומי. ליד השוק במבנה צדדי היה מרכז קניות בו היו מספר חנויות של ספרים משומשים, אחת מהן, דווקא בבעלותו של אדם בעל בלבוש שמעיד על היותו מוסלמי פונדמנסטליסט (מובן שהשתדלתי לדבר אך ורק בטורקית ולא לחשוף שום מידע על היותי ישראלי). בחנות הזו היה ניתן לקנות ספרונים משומשים של קומיקס "חינוכי" לפי הדעות הפוליטיות כך למשל טורקים לאומנים יכולים לקנות קומיקס על העבר המפואר שבהקדמתו כתוב משהו בסגנון "במקום לקרוא על סופרמן ספיידרמן והי מן, כדאי ללמוד על אבותינו במרכז אסיה". אבל הביקור המעניין ביותר היה ברובע קאדיקוי בצד האסיאתי, שם מצאתי מרכז קניות דמוי מרכז כלל בירושלים. במרכז היו שש או שבע חנויות המוכרות קומיקס בלבד! קומיקס חדש ומשומש, מקומי ומתורגם. ספרים, חוברות ספרונים ואוגדנים. נסיתי לשחזר את ביקורי במקום אבל הסתבכתי בסמטאות קאדיקוי ובשום אופן לא מצאתי אותו פעם שניה. במאמר זה אספר מעט על הקומיקס המקורי שנוצר בטורקיה.

הקלאסיים:
הקומיקס הקלאסי שנוצר בטורקיה פרח בעיקר בשנות השבעים, הדמויות בו הן דמויות טורקיות כפי שהאידיאולוגיה של אטאטורק רצתה לראות אותן. כולם יפי תואר חופשיים מדת גיבורים וכמובן טורקיים אתניים כאן אתן שלוש דוגמאות:

טרקן, מאת סזגין בורק הוא לוחם הוני דמוי קונאן הברברי. טרקן נלחם בעיקר בביזנטים רמז להיותם של ההונים טורקים, מה שממש לא בטוח מבחינה היסטורית, אבל מסמל את המלחמה נגד היוונים שנואי נפשם של הטורקים. טרקן זכה לפופולריות רבה מאוד עד שהופקו על פיו מספר לא קטן של סרטים, והורים קראו לבניהם על שמו.

עמוד מתוך טרקן

קראאולן, מאת סואט ילז לוחם טורקמני עשוי ללא חת שנלחם ברחבי "המרחב הטורקי" שמתחיל במרכז אסיה ונגמר בטורקיה של ימינו באויבים שונים כמו ערבים, ביזנטים מונגולים ואפילו סינים. קראאולן חי בתקופה הסלג'וקית ולכן עיקר מאבקו הוא בביזנטים (ובטורקמנים ממלכות סלג'וקיות אחרות). מן הצד השני קראאולן מוצג כרודף שמלות לא קטן, שמחבב במיוחד נשים יווניות-ביזנטיות, מה שגורם לכך שבקומיקס יש ריבוי של סצנות עירום, והוא בהחלט לא מיועד לילדים.

עמוד מתוך קראאולן (בחרתי בעמוד מהוגן בגלל שיש ילדים בין קוראי הבלוג)

רב סרן וולקן, מאת עלי רג'אן טייס קרב טורקי גיבור, בעל מראה של ג'ימס דין וגבורה של ג'ימס בונד. מרבית הזמן הוא עסוק במלחמה מול היוונים בקפריסין, בשתוף פעולה עם נאט"ו ואפילו (כנראה בתקופת משבר עם נאטו) עם הסובייטים. לעיתים הוא משמש כסוכן חשאי ולעתים הוא פותר תעלומות שונות על חבלות שבוצעו בידי אויבי טורקיה, ואפילו מגיח כקצין חי"ר שנלחם בקפריסין נגד היוונים

עמוד מתוך וולקן

החתרניים:
זהו ז'אנר קומיקס אופייני לטורקיה חוברות קומיקס הומוריסטיות, עשויות מנייר זול לעתים בצבע ולעתים בשלושה צבעים (לרוב שחור לבן צהוב). הקומיקס המוצג בהן הוא חתרני, פעמים רבות פוליטי- שמאלני (בטורקיה בה אין שום מפלגת שמאל בפרלמנט ושמאלנות נחשבת מילה גסה). הקומיקס עוסק רבות בעירום ומיניות, כולל הומוסקסואליות. פופולארי מאוד אצל סטודנטים (חלק ניכר מהחוברות באוסף שלי נמצאו במעונות האוניברסיטה) ומיועד כמובן למבוגרים בלבד כאן כמובן אפרט את שמות החוברות ובחלקן אציין סדרות קומיקס ראויות לציון.

LeMan- חוברת קומיקס פופולארית מאוד שבבעלותה גם בית הוצאה. בחברת מתפרסמות לצד קומיקס פוליטי, מספר סרות קומיקס ראויות לציון כמו 'Kötu-Kedi-Serafettin', החתול הרשע שרפטין, מאת בולנט אוסטון על חתול רחוב אלכוהוליסט וחסר מעצורים. סדרה מעניינת אחרת היא 'Muhlis-Bey' מאת בהיץ' פק. לצד סדרות נוספות וקומיקס שאינם חלק מסדרה.

עמוד של "חתול רשע"

L-manyak- חוברת נוספת מאותו בית הוצאה סדרת הקומיקס המפורסמת ביותר של החוברת היא: ROBİNSON CRUSOE VE CUMA, מאת גורג'אן יורט , סדרה המציגה את רובינזון קרוזו וששת כזוג הומוסקסואלים.

עמוד של רובינסון וששת

Gırgır - מהוותיקים בז'אנר. פרסמה קומיקס של האמן המנוח אואוז אראל מייסד הז'אנר בטורקיה , שיצר סדרות כמו Utanmaz Adam ו- Avni. גם גיריגיר מתמקד רבות בקומיקס פוליטי.

עמוד של אבני

Lombak- בין השאר התפרסמה בה סדרת הקומיקס 'Lombak Sehitleri' (חללי לומבק) מאת ממו טמבל ג'יזר, סדרה הומוריסטית על על מערכת המגזין. סדרה מעניינת אחרת היא 'Macerayi-Seven-Adam' (אדם חובב הרפתקאות) מאת ג'נגיז אוסטון .

עמוד של לומבק שהיטלרי

Penguen- מפרסם סדרות כמו 'Komikaze' מאת האמן ארדיל ישראולו, דוגמה נוספת היא 'Amator-Serkan' מאת סרקאן אלטונינה, והרבה קומיקס פוליטי מאת אמנים שונים.

עמוד שער של פנגואן עם סאטירה פוליטית

בנוסף על אלה התפרסמו ומתפרסמות חוברות רבות מהז'אנר.

מלחמת העולם הראשונה- העיסוק במלחמת העולם הראשונה נעשה מאוד פופולרי בקומיקס הטורקי בשנים האחרונות. יתכן שזה נובע מההתרפקות על העבר העוסמאני וההתקרבות לדת שמאפיינות את שנות שלטונו של ארדואן, לא בכדי חוברות אלה נמכרות פעמים רבות דווקא בחנויות בבעלות דתית. מעניין לציין שלמרות שהאימפריה העוסמאנית חטפה תבוסה רבתי במלחמת העולם הראשונה ההתייחסות אליה היא כתקופת זוהר טורקית)
ÇANAKKALE DESTANI- (עלילות צ'נקקאלה) סדרת קומיקס מאת שרף מנון המספרת על תולדות מלחמת העולם הראשונה מנקודת מבט טורקית. הסדרה עוסקת בקרבות השונים, כמו גליפולי וצ'נאקלה, בגבורתם של יחידים ושל קבוצות, בין החוברות המעניינות בסדרה שלוש חוברות המוקדשות לגבורת שחקני שלוש קבוצות הכדורגל הגדולות של איסטנבול בשיקטש, פנרבהצ'ה וגלטסריי (הזכרתי אותן במאמר שהקדשתי לקומיקס וכדורגל).

עמוד מתוך צ'נאקקלה דסטני

Şafak Günlükleri-(יומני הזריחה) סדרת קומיקס מאת קוטסי אקיללי העוסקת גם היא במלחמת העולם הראשונה ובהתפתחויות שהביאו לה (מלחמות הבלקן וכדומה), מנקודת מבט טורקית ובין לאומית, בין השאר מודגש שם על בגידתם של הערבים באימפריה עוסמאנית.

עמוד השער של שפק גונלוקלרי

הטרנדי-
Hizli Gazeteci- (מילולית עיתונאי זריז) סדרת קומיקס שמתפרסמת בהמשכים בעיתונים יומיים כמו ג'ומהורייט והורייט, ויצאה לאור במספר ספרונים. הסדרה מאת נג'דת שן, עוסקת בעיתונאי בודד הנלחם במשטרה בצבא ובממסד.

עמוד השער של היזלי גזטג'י

פיטי פיט ואוצרות הנוארגים

מזל טוב! עוד סדרת קומיקס אירופית חוצה את מחסום הספר הראשון. הפעם מדובר בספר השני שיוצא בעברית בסדרת פיטי פיט מאת הבלגים פרנץ בויסינק ואדי ריזק . הישג נאה מאוד להוצאת בלום קומיקס .

כמו הספר הראשון, "פיטי פיט- שחור השפם אימת שבעת הימים" עליו כתבתי בבבלוג בשנה שעברה, עוסק הספר בפיטי פיט, ילד קטן שחי במאה ה-18 אי שם באירופה, ומתלווה יחד עם חתולו למסעותיה של ספינת שודדי ים אימתניים. שודדי הים דומים באופן חשוד לשודדי הים של אסטריקס (בכלל שודדי הים הם אחת האתנחתואת המרעננות בספרי אסטריקס ואולי היה כדאי להקדיש להם קומיקס משלהם, מצד שני אודרזו לא בדיוק שופע רעיונות בשנים האחרונות).

בספר פיטי פיט מתגלגל שוב לספינת השודדים אחרי ניסיון בריחה כושל ומגיע איתם למסע לחיפוש אוצר מסתורי באי סרדיניה. השודדים מחפשים אוצר במנהרות שמתחת לנוארגים (ככל הנראה מדובר בשיבוש של המילה נוראגים- מבנים אופייניים של התרבות הסרדיניאנית הקדומה- טעות המופיע כמה וכמה פעמים בספר ואפילו בשמו). במהלך החיפושים הם נתקלים ביצורים אימתניים אוכלי אדם דמויי טרולים, של בדיוק עוזרים להם בחיפושיהם אחרי האוצר. פרשנות מעניינת לתפקידם של הנוראגים. מעניין מה היה אומר על כך הארכאולוג אדם זרטל, שטוען בספרו " סודו של סיסרא" כי מתיישבים מהאי סרדיניה הגיעו בתקופת השופטים לארץ ישראל והקימו בה ישובים דמויי נוראגים כמו האתר הארכיאולוגי, אל אחואט שבוואדי עארה. כאשר המפורסם בהם היה סיסרא הנזכר בספר שופטים.

הספר עצמו מזכיר קצת עלילה שנראתה בקומיקס כמו אסטריקס טינטין וקומיקס של וולט דיסני. פחות טוב מהראשון, אבל עדיין ספר חביב ביותר.

כל הכבוד להוצאת בלום קומיקס על המשך תרגום הסדרה, מקווים בעתיד לתרגום ספרים נוספים וסדרות נוספות.

שם: פיטי פיט ואוצרות הנוארגים

כתב: פרנץ בויסינק

צייר: אדי ריזק

ארץ מקור: בלגיה

שפת מקור: הולנדית (פלמית)

תרגום: לי בלום

הוצאת בלום קומיקס

מחיר:64 ש"ח לפני מבצעים

מאמר על תרגום פיטי פיט לעברית מאת אלי אשד:

 

בון 7 - מעגלי רוחות

כן, זה הגיע! הספר השביעי בסדרת ספרי בון, "מעגלי הרוחות" ( אנגלית Bone #7: Ghost Circles). הספר מקרב את בון להיות לסדרת הקומיקס המתורגמת הארוכה ביותר שהתפרסמה בעברית-- עוד שני ספרים בלבד נותרו לסיום הסאגה.

על בון, מאת האמריקני ג'ף סמית' כבר כתבתי בשלושה פוסטים קודמים המוקדשים לבון 4 , בון 5 , ובון 6, כך שאין צורך להציג את הדמויות.

כהמשך לספר הקודם העלילה מתנהלת בעיקר בשני צירים. הציר הראשון והעיקרי הוא הציר של סבתא בן ת'ורן ושלושת הבונים. הציר השני של הסיפור הוא הציר של לוציוס וגברי הכפר. במהלך הסיפור ישנם רגעים הומוריסטיים כמו הרגעים בהם מדמים עצמם שלושת הבונים לדמויות מתוך הספר "מובי דיק". ישנה קריצה לתרבות ימי הביניים כאשר רואים בסיפור מסדר של אבירים לוחמים, נזירי הווני-ין (מי אמר טמפלרים או הוספיטלרים) וכמובן קריצה לסיפורי הפנטזיה עם מעגלי הרוחות והקטעים בנושא הקסמים והכישוף. ואפילו יש לראשונה קטע בו בלופר בון מעביר ביקורת על בני בון.

בספר לראשונה אנו מתוודעים לאחותה הפחות טובה של סבתא בן, ומגלים פרט אפל שמסביר מעט על העבר של סבתא בן ולוציוס. כרגיל בספרים קודמים העלילה מסתבכת והולכת, עד כדי כך, שלעתים קשה להעקוב אחרי כל הדמויות, עם זאת זה מה שהפך את בון לסאגת קומיקס כל כך ארוכה ועם זאת כל כך מוצלחת ומצליחה

שם: בון 7 - מעגלי רוחות

כתב: ג'ף סמית'

ארץ מקור: ארצות הברית

שפת מקור: אנגלית

הוצאה לאור : כינרת

תרגום: אורנה כץ

מחיר (לפני מבצעים): 76 ₪

הגלגול- עיבוד של סיפור קפקאי לקומיקס

אחד האתרגרים הגדולים ביותר העומדים בפני יוצר קומיקס הוא עיבוד של סיפור טקסטואלי, במיוחד אם מדובר בסיפור שנחשב לקלאסיקה. אתגר כזה עמד בפני פיטר קופר. קופר, יוצר קומיקס יהודי-אמריקני וותיק, מפורסם בעיקר בזכות כך שהוא מצייר בשנים האחרונות את סדרת הקומיקס, Spy vs. Spy, מסדרות הדגל של מגזין הקומיקס האמריקני ההומוריסטי, Mad Magazine. קופר יצר עיבוד קומיקס המבוסס על "הגלגול", אחת מיצירותיו החשובות של הסופר היהודי-צ'כי, פרנץ קפקא.על תרגומו העברי של עיבוד זה, שיצא לאחרונה לאור אדון במאמר זה.

כידוע עוסק הגלגול בדמותו של גרגור סמסה, סוכן מכירות נוסע, שקם יום אחד בבוקר ומגלה שהפך לחרק. הסיפור עוסק ביחסים בינו ובין קרוביו, מכריו ואנשים הנתקלים בו ועל יחסו אליהם, עד סוף הסיפור, שלפי מיטב המסורת הקפקאית כמובן שאיננו סוף טוב.

פיטר קופר עבד את היצירה בסגנונו המיוחד. הציור הוא בשחור לבן בטכניקה המזכירה חיתוך עץ, שלדבריו של קופר קורץ לסגנון האמנות המכונה, "אקספרסיוניזם גרמני". השימוש בשחור לבן מוסיף לאווירה הקודרת האופפת את הקומיקס. קופר גם משתמש רבות במשחקים של אור וצל, פרופורציות גודל ואפילו במקום מסוים בהיפוך כיוונים של הדף.

דמותו של גרגור החרק מופיעה אמנם עם גוף של חרק אך עם פני אדם, להראות שבמהותו גרגור נשאר עדיין אנושי. בכלל קופר משתמש רבות בהבעות פנים ותנועות גוף כדי להוסיף לדרמה בסיפור.

קופר נאמן לסיפור וגם פרטים שאינם מוזכרים מילולית בקומיקס ומופיעים בסיפור של קפקא נרמזים בתמונות בקומיקס, כמו לדוגמא התמונות שתלויות על הקיר בחדרו של גרגור. למרות שהסיפור מתרחש במובהק בסוף המאה ה-19 או בתחילת ה-20, ישנה קריצה לתקופתנו, כך למשל כשמדובר על המון הגרוע אותו אוכל גרגור במסעות העבודה שלו, מופיע ברקע סמל של מקדונלדס.

הספר בכריכה קשה, עטוף גם בעטיפת נייר, מה שלטעמי מיותר ופוגע בסופו של דבר בשלמות הספר. התרגום של אסף גברון מצוין. לספר מצורפים מבואות על קופר ועל קפקא וגם הקדמה שנכתבה ביד פיטר קופר, שמוסיפים רבות להבנת הרקע. בסופו של דבר מדובר בעיבוד מצוין של יצירה קלאסית- מומלץ בחום.

לקריאה נוספת: ראיון עם פיטר קופר: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1220397.html

שם:הגלגול
כתב: פרנץ קפקא
עבד וצייר: פיטר קופר
ארץ מקור: ארצות הברית
שפת מקור: אנגלית (של היצירה המקורית-גרמנית)
הוצאה: זמורה ביתן
תרגום: אסף גברון
מחיר: 79 ש"ח לפני מבצעים