יום שני, 22 בפברואר 2010

ביקורת קומיקס- על אתר i-comics ויצירתו של גיורא רוטמן



















































קומיקס הוא מדיום אמנותי, שלצערנו, מעולם לא זכה בישראל לפופולאריות מרובה. למעשה, עד הופעתו של זבנג של אורי פינק לא היה אף קומיקס ישראלי שהצליח לפרנס את בעליו. חוסר החשיפה הביא לכך שציירי קומיקס גדולים שפעלו בישראל בשנות ה-60, ה-70 וה-80 כמו, אשר דיקשטיין , עמנואל, רוברטו קנטקר ודני פלנט, כולם אמנים בחסד, נעלמו כמעט בתהום השכחה וזכורים רק ליודעי ח"ן ולחובבי טריוויה, וחבל. המשותף לכל האמנים הללו הוא סגנון ציור ראליסטי, התמקדות בקומיקס הרפתקאות וקומיקס היסטורי. רובם ציירו רוב הזמן עובר עיתוני הילדים, "הארץ שלנו" ו"משמר לילדים". דיקשטיין גם צייר וערך גראפית את "בוקי", אולי חוברת הקומיקס הטובה ביותר שיצאה מעולם בעברית, כמו גם שתי חוברות קומיקס משלו.
פעמים רבות חשבתי כמה קשה לעסוק באמנות שמעטים בארץ בה אתה עוסק בה מעריכים, וכשראיתי קומיקס מהתקופה חשבתי כמה נחמד היה אם מישהו היה מעלה קומיקס של האמנים הגדולים הללו על הרשת.
לאחרונה גיליתי אתר שמעלה על הרשת את יצירתו של גיורא רוטמן ושל הסופר דובי זיגלמן. רוטמן וזיגלמן יצרו בשנות השבעים קומיקס עבור עיתון הילדים "הארץ שלנו". שניהם היו סטודנטים באותה תקופה. המעניין הוא שהאתר נבנה בידי שניהם. בנוסף על כך צייר גיורא רוטמן קומיקס לתסריטים שנכתבו בידי הסופר פנחס שדה, כמו הקומיקס על מלחמת יום כיפור- "חולות אדומים" (1974).
מעניין לציין שהאתר מוקדש גם לקומיקס ישראלי באופן כללי, ומביא קישורים לכתבות בנושא. כמו כן ישנה פינה המוקדשת ליצירתם של אמני קומיקס צעירים, אם כי עדיין אין בה יצירות. באתר מובאים כיום חמישה סיפורי קומיקס של הצמד, שהופיעו בין השנים 1972-1975. הסיפורים הם יוסקה מאיור (בשני חלקים 1972-1973)- סיפור הרפתקאות היסטורי על פרטיזן לשעבר שהופך ללוחם בפלמ"ח, אבירי הכותל המערבי (1974) סיפורו של לוחם צלבני שניצל בידי נערה יהודיה ומתגלה שהוא יהודי, מלכודת במצולה (1974), סיפור ריגול ימי, אוצר טמון בקרח (1975)- עוד סיפור ריגול. בנוסף על כך מופיעים באתר שמותיהם של סיפורים נוספים שטרם הופיעו. כל הסיפורים הם בשחור לבן, מז'אנר ההרפתקאות ומצוירים בקו דק. סגנון הציור ראליסטי. רוטמן מצייר נהדר, ואין ספק שהוא אחד מהטובים ביותר שצמחו פה. בין הסיפורים הראוי ביותר לציון הוא "אבירי הכותל המערבי", שמביא רעיון בהחלט מקורי. סך הכל נהניתי מקריאת הסיפורים, גם אם לעתים העלילה לא הייתה ריאלית.
לאתר עצמו יש מספר בעיות. ראשית כל הפריימים של הקומיקס מופרדים, הייתי מעדיף שדף הקומיקס יובא במלואו בקטן, ויוגדל בלחיצה לגודל מסך מלא. בנוסף על כך חצי מסך מסתיר את התמונות.
סך הכל האתר הוא יוזמה מבורכת. מקווה שבעתיד בנוסף על קומיקס של גיורא רוטמן יוסיפו קומיקס של אמנים נוספים מהתקופה.
עוד על גיורא רוטמן ודב זיגלמן.














כתובת האתר: http://www.i-comix.co.il/

יום שישי, 12 בפברואר 2010

ביקורת קומיקס: בין שתי טיפות
























מיהו יוצר הקומיקס הטוב ביותר שפועל כיום בישראל? הדעות על כך חלוקות. אורי פינק הוא אמנם יוצר הקומיקס הפופולארי ביותר בארץ, אבל סך הכל הוא אמן בינוני. ישנם אמנים בעלי הצלחה בין לאומית כמו אמני אקטוס למיניהם או האחים חנוכה, שכבודם במקומו מונח, אבל עיקר העבודה שלהם מכוון לשוק בחו"ל. ישנו צמד של צייר וכותב קומיקס, שכאשר מסתכלים על היצירה שלהם מרגישים כאילו מדובר בקומיקס אירופי איכותי- מדובר ב"אלי וגולד". או בשמותיהם המלאים- אלי גוט, הכותב ודוד גולדשמיט הצייר. במבט ראשון ניתן לראות קו שמזכיר את טינטין, וההשפעה הפרנקו בלגית בהחלט בולטת, אלי וגולד, ילידי שויץ מושפעים מאוד מהקומיקס האירופי הקלאסי. לא ניתן למצוא את הספרים שלהם בחנויות של סטימצקי וצומת ספרים, בחנויות במאה שערים ובני ברק בהחלט כן. מדובר בקומיקס חרדי. לפני הקומיקס יש המלצות של רבנים הערכים אותם מעביר הקומיקס הם ערכים חרדיים, ובכל זאת הוא אחת מיצירות הקומיקס הטובות ביותר שניתן לרכוש בעברית בישראל.
הספר עוסק במין סיפור "בן המלך והעני" באימפריה העת'מאנית, בו מתחלף נער יהודי בשם עובדיה בבנו של הסולטן עבדולחמיד הראשון, עבדאללה ( כמובן שמות בעלי אותה משמעות). כאן הוא מצליח למלא את תפקידה של אסתר המלכה ומשמש כמליץ בפני הסולטן ועוזר לבטל את גזרת בית הספר המערבי שעמד לפתוח היהודי המתמערב קמונדו- דמות אמיתית כמובן. בסיפור מעורבים גם צועני שסובל מבעיית זיכרון וחושב שהוא יהודי יחד עם הקוף שלו, "מוקה". בדרך מעורבות לטובת היהודים דמויות מפורסמות מהעבר היהודי, כמו סיר משה מונטפיורי ואחרים. ניתן כמובן לחלוק על הדעות שמובנות בספר, אבל אי אפשר להתעלם מהתחקיר ההיסטורי המרשים שעשו אלי וגולד, ירידה לפרטים שמזכירה את זו של יוצרי אסטריקס. עם זאת יש להם נפילה אחת די צורמת, השלטים של החנויות בבזאר הגדול של איסטנבול כתובים בכתב לאטיני, בשעה שבתקופה בה מתרחש הסיפור, שנות ה-40 של המאה ה-19 השפה התורכית נכתבה עדיין באותיות ערביות. עובדה נוספת שאינה נכונה מבחינה היסטורית היא גירושו של קמונדו בידי הסולטאן התורכי באשמת בגידה, מה שלא קרה במציאות. בפועל משפחת קמונדו הגרה לצרפת מרצונה החופשי, אחד מבני המשפחה נהרג במלחמת העולם הראשונה. ושאר צאצאי המשפחה נספו בשואה.
כמובן יש משהו אירוני בקומיקס שמדבר נגד אמוץ תרבות המערב והוא עצמו נראה כמו קומיקס מערביים. עם זאת הקומיקס נראה נהדר, כיף לקריאה ולתעשיית הקומיקס הלא דתית יש מה ללמוד ממנו. מומלץ.

בין שתי טיפות
סופר: אלי גוט
צייר דוד גולשמיט
הוצאה: אלי וגולד
מחיר כ75 ש"ח





יום רביעי, 3 בפברואר 2010

ביקורת קומיקס: טיטוף- החבר'ה שלי
























לכל דבר יש פעם ראשונה. וזו הראשונה בסדרה של ביקורות שיפרסם הבלוג שלנו על ספרים וחוברות קומיקס שיוצאים בשפה העברית, גם על כאלה שיצאו בעבר ואינם יוצאים כיום.
ספר הקומיקס הראשון בו נעסוק הוא הספר "טיטוף- החבר'ה שלי". טיטוף מאת אמן וכותב הקומיקס השוויצרי, דובר הצרפתית זאפ. טיטוף היא אחת מסדרות הקומיקס המצליחות ביותר באירופה, במיוחד בארצות דוברות הצרפתית. במקור יצא לאור בהוצאה הצרפתית Glénat ובמגזין הקומיקס של ההוצאה Tchô!.
הספר עצמו שיצא בהוצאת אגם, עשוי לפי המתכונת הרגילה של אלבומי קומיקס אירופיים, כריכה גבוהה וקשה. בתוך הספר יש אסופת סיפורים, לרוב בני עמוד אחד. הסיפורים עצמם עוסקים בחייו של טיטוף, ילד בכיתות הגבוהות של היסודי. הסיפורים עוסקים במגוון של בעיות אישיות של טיטוף, כמו חוסר ההצלחה עם אהובתו נדיה, ההתעניינות בעירום ומין, אביו המובטל, יחסיו עם החברים ועוד. כמו כן עוסק הסיפור בבעיות חברתיות שמאפיינות את החברה בארצות מערב אירופה כמו אלימות ובריוני רחוב, גזענות, אבטלה, היחס לדתות השונות ועוד. עוד מועברת בספר ביקורת על שיטות ההוראה החדשניות ועל אנשי ה"ניו אייג'". אפילו להרגלי הכשרות של היהודים מוקדש מקום באחד הסיפורים. הרבה מן ההומור בספר מתרכז סביב חוסר ההבנה של הקודים החברתיים של עולם המבוגרים ועולם הבנות.
למרות שלכאורה הספר עוסק בילדים, ונראה ככזה שמיועד לילדים הייתי ממליץ עליו לילדים בני 12 ונעלה ולמבוגרים. חלק מהעניינים בהם עוסק הספר הם עניינים שבמובהק אינם ראויים לילדים קטנים- כמו ניתוחי הגדלת חזה ועיסוק בענייני מין.
התרגום דורית דליות לרוב נעשה היטב עם זאת ישנם מספר סיפורים שמבוססים על משחקי מילים בצרפתית, שאינם עוברים בעברית (למשל הקשר בין יכולת מוטורית למנוע), מוטב היה אם אורי פינק העורך היה בוחר במקומם סיפורים אחרים. בעיה נוספת עם התרגום היא הנסיון להעביר את שיבושי הדיבור של הדמויות, שלא תמיד מובנים, מוטב היה אם היו מוסיפים ניקוד שהיה מסייע להם להיות ברורים יותר.עם זאת אני בהחלט ממליץ על הספר, לא כל יום יוצא בעברית קומיקס, בטח שלא אירופי (למרות שבשנים האחרונות תורגמו יותר ספרי טינטין ואסטריקס), בתקוה שיתורגמו כותרים אירופיים נוספים.

הספר: טיטוף- החבר'ה שלי
כתב וצייר: זאפ
תרגום: דורית דליות
עריכה: אורי פינק
הוצאה: אגם