יום שלישי, 15 ביולי 2014

הקומיקס בעולם הערבי



במאמר זה אדון בקומיקס אותו לא הכרתי כמעט עד לאחרונה, הקומיקס בארצות ערב. בעקבות ביקור במרוקו נחשפתי לקומיקס הזה וגיליתי עולם עשיר הרבה יותר ממה שחשבתי. דנו כבר בבלוג בקומיקס הטורקי במאמר: "טורקיה מעצמת הקומיקס של המזרח התיכון" וגם במאמר "רשמים מביקור במרוקו עם עצירת ביניים באיסטנבול". הפעם נדון בקומיקס בארצות ערב. הקומיקס בעולם הערבי משקף מאוד את המגמות הפוליטיות ואת ההגמוניה בין מדינות ערב.
ההתחלה- הגמוניה מצרית
כמו הרבה מגמות חדשניות בעולם הערבי הקומיקס הערבי התחיל במצרים. מצרים היתה עד מהפכת הקצינים בשנת 1956 מדינה קוסמופוליטית בה חיו אירופים רבים, לצד מהגרים מארצות ערב אחרות ובני מיעוטים לא ערביים, כמו ארמנים ויהודים. מגמה זו ניכרת בשני מגזיני הקומיקס הראשונים שיצאו במצרים. מגזין הקומיקס הראשון שיצא במצרים, וגם באפריקה ובעולם הערבי, הוא מגזין הקומיקס סינדבד. סינדבד יצא לראשונה בשנת 1952 בהוצאת דאר אל מערף. אמן הקומיקס החשוב ביותר של סינדבד היה חוסין אמין ביכאר, שצייר עבור המגאזין את סדרת הקומיקס "שדאד ועוואד" וכן כריכות רבות של המגזין. ביכאר אמנם נולד וחי רוב חייו במצרים אך מעולם לא קבל אזרחות מצרית מאחר שהיה ממוצא טורקי.
אמן הקומיקס השני של סינדבד היה מריו מורלי די פופולו מהגר איטלקי, שיצר את סדרת הקומיקס "זוזו" כמו רבים מהאירופי, נאלץ די פופולו לעזוב את מצרים בשנת 1960 בעקבות הפיכת הקצינים. באותה שנה גם הפסיקה יציאתו לאור של המגזין סינדבד.


המגזין השני שפרסם קומיקס במצרים הוא מגזין הקומיקס "סמיר" שהחל לצאת בהוצאת "דאר אל הלאל" בשנת 1956 וממשיך לצאת עד היום. סמיר שכתוב פעמים רבות בערבית מצרית מדוברת הראה גם הוא בהתחלה את מצרים הקוסמופוליטית. בין האמנים הראשונים של סמיר היה היהודי הצרפתי ברני, יוצר הדמות "סמיר" על שמה קרוי המגזין. ברני לא החזיק מעמד לאורך זמן מאחר ונאלץ לעזוב את מצרים כמו יהודים וזרים רבים כבר בשנת 1956.


אמן קומיקס נוסף מתחילת דרכו של סמיר היה הצייר הארון- יוצר קומיקס ממוצא ארמני ששמו האמית היה הרנט. הארון יצר עבור סמיר את סדרות הקומיקס "איב גוחה וסמבו" ו-"באסל".

אמנית קומיקס נוספת מתחילת דרכו של העיתון היא בהיגה גם היא ממוצא ארמני, ושמה האמיתי ג'יג'ה טומסיאן. בהיגה עברה בהמשך לעבוד עבור מגזין הקומיקס הלבנוני "בסאט א-ריח", בו נדון בהמשך. ובהמשך הגרה לארה"ב
יוצר חשוב נוסף שעבד עבור סמיר הוא אמן הקומיקס אסאנטי.
אמן הקומיקס דאוד, המשיך את הסדרה באסל של הארון.
סמיר לא פרסם רק קומיקס מקורי אלא גם קומיקס אירופי ואמריקני כמו פופאי, מקום מיוחד הוקדש בו לקומיקס של וולט דיסני בהמשך באותה הוצאה החל לצאת באותה הוצאה המגזין מיקי. בין השאר ראויים לציון קומיקסי דיסני שיצאו בהוצאה זו על ידי ציירים מצרים. כמו עאדל אל בטראוי.

אמן נוסף שיצר קומיקס סמיר וגם קומיקס דיסני למיקי הוא מחמד א- תיהאמי
כיום בולטת בין האמנם של סמיר האמנית אמאל ח'טאב
גליונותן של סמיר שמוקדשים לצבא המצרי ולגנראל א- סיסי:

המעבר להגמוניה לבנונית:
סמיר אמנם לא הפסיק לצאת מעולם אבל מצרים הפכה להיות מדינה פחות קוסמופוליטית עם עזיבתם של חלק ניכר מהזרים והמשטר החדש שלא אפשר חופש ביטוי כמו בתקופה המלוכנית. בלבנון לעומת זאת הייתה באותה תקופה פתיחות גדולה לרעיונות מערביים. כבר בשנו ה-50 החלו לצאת בלבנון קומיקס מקומיים כמו זרזור- על חייל לבנוני ו"אל פרסאן"- על כפר שמורד בעת'מאנים.  בשנת 1962החל לצאת בלבנון מגזין קומיקס בשם בסאט א- ריח (השטיח המעופף), בעריכת זוהיר בעלבכי. בסאט א ריח פרסם כאמור קומיקס של הציירת הארמנית בהיגה. וקומיקס לבנוני מקומי על פדאיין- לוחמי חרות ערביים.
אבל עיקר מה שפורסם בו היה קומיקס מתורגם ממיטב הקומיקס המערבי. במיוחד קומיקס אירופי משובח בדגש על קומיקס פרנקו בלגי. פורסמו בו קומיקס כמו אסטריקס, לאקי לוק, הואזיר הרשע איזנוגוד (שבהיותו דמות ערבית זכה למקום מיוחד), אשיל טאלון, ספירו פרוט ותמונת נתתי במאמר הקודם. בסאט א- ריח המשיך להתפרסם גם במהלך מלחמת האזרחים בלבנון והופץ ברוב מדינות ערב (אם כי באיכות נמוכה יותר) אך תלאות המלחמה הביאו להפסקת הוצאתו בשנת 1987.


 דמות קומיקס ראויה לציון שהופיעה בבסאט א- ריח היא סנבד המלח, בקומיקס שמבוסס על סדרה יפנית מצוירת שהפכה למעין אייקון בעולם הערבי, ולא פעם ניתן לראות מדבקות של סינבד על מכוניות של ערבים גם בארץ. בהמשך זכה סינבד היפני גם לחוברת משלו

באותה הוצאה לבנונית יצאות גם חוברות העוסקות בקומיקס גיבורי על אמריקני כמו אלעמלאק (הענק) שפרסם קומיקס שלגיבורי על כמו סופרמן בטמן וטרזן. וגם חוברות המוקדשות לגיבור אחד כמו סופרמן (סוברמן) אלווטווט (העטלף-בטמן) וטרזן. גם הן הפסיקו להתפרסם בעקבות מלחמת האזרחים בלבנון. בשנים האחרונות גם בסאט א- ריח וגם אל- עמלאק חזרו להתפרסם ולפרסם קומיקס מצוין.
הוצאת בסאט א- ריח הוציאה גם חוברת קומיקס מקורית בשם "ענתר" שלצערי בשום מקום לא הצלחתי למצוא מי היו יוצריה.

המצרים מצידם לא טמנו ידם בצלחת והחלו להוציא בזיכיון בשנת 1971 את המגזין הבלגי המפורסם TINTIN שמזוהה כמובן עם דמותו של טינטין מאת ארז'ה. המגזין נקרא בערבין טנטן לפי הגיית שמו של טינטין בצרפתית ופרסם קומיקס פרנקו בלגי משובח כמו דן קופר, ריק הושה, תורגל, בליק ומורטימר ועוד רבים וטובים. טנטן שפנה בעיקר לקהל בין לאומי הפסיק לצאת בעקבות החרם של מדינות ערב על מדינת ישראל וגם הוא החל לצאת מחדש בשנים האחרונות. זאת למרות שהמגזין הבלגי לא יוצא מאז 1988.

קומיקס מערבי נוסף שזכה להצלחה גדולה בעולם הערבי הוא הקומיקס האמריקני "לולו".



עלייתן של מדינות הנפט
מאז שנות השמונים וביתר שאת בימינו אנו רואים את עלייתן הפוליטית של מדינות הנפט. דבר זה מתבטא גם בתחום הקומיקס כאשר חוברות הקומיקס הנפוצות ביותר בעולם הערבי מגיעות ממדינות הנפט. באופן לא מפתיע אמנם ההוצאה היא של מדינות הנפט, אבל בדיוק כמו בכל התחומים את העבודה עושים ערבים ממדינות עניות יותר וגם מהמערב. שלושה מגזינים שמייצגים שלוש מדינות נפט, כווית, איחוד האמירויות וערב הסעודית מייצגים את המגמה הזו כולם החלו לצאת בשנות השמונים וכולם נפוצים מאוד בעולם הערבי:
 בכווית מתפרסם המגזין "אלערבי א-צגיר" (הערבי הקטן) בין יוצריו ניתן לראות את מחמד סעיד בעלבכי  מלבנון אחמד עבד אל נעים מירדן אוסאמה אחמד  נגיב ממצרים מחמד אל קרביה מתימן ראשה רביע המצריה כויתית ועוד רבים וטובים רובם ממצרים.                                                                                                                             
                                                                                                                                                                            
את הסעודים מאידך מייצג המגזין באסם שיוצא אמנם במימון סעודי, אבל כל יוצריו הם מצרים שיושבים באולפנים בגיזה. בין יוצריו ניתן למנות את חאלד עבד אל עזיז, בסמה פהמי מחמד עבד אלהאדי ואחרים. בעבר פרסם גם קומיקס מערבי מתורגם. דוגמאות לקומיקס מאל ערבי א- צגיר ובאסם ניתן למצוא גם במאמרי הקודם.
גם לאיחוד האמירויות יש מגזין משלהם שמופץ בעולם המערבי, ואם מישהו מוכן לסכן עצמו אפשר אפילו למצוא אותו בדוכני עיתונים במזרח ירושלים. מדובר במגזין מאג'ד. בין יוצריו ניתן לראות את ג'יהאן בדראוי; חוסאם א- תוהאמי ומוסטפה רחמה ממצרים, אחמד תיסיר מסוריה, מוחמד בירם מסודן, ועוד רבים. מאג'ד מפרסם סדרות קומיקס ארוכות שנים שחלקן ידועות בכל העולם הערבי כפי שניתן לראות בתמונה הקבוצתית הבאה.
קומיקס שונה ממדינות הנפט הוא סדרת קומיקס גיבורי העל "ה-99" על שם 99 שמותיו של אללה. סדרת קומיקס זו החלה בשנת 2006 בכוית כרעיון של הכויתי נַאיִף אל-מֻטַוַע. הסדרה מנסה להציג פנים יפות של האסלאם אך כל יוצריה בפועל הם מערביים כמו הבריטי ג'ון מקריי ואחרים.
הקומיקס במגרב:
בספטמבר האחרון בקרתי בארץ הולדתו של אבי, מרוקו. ושם רכשתי כמה מהחוברות שעליהן דנו במאמר זה. בלט בחסרונו קומיקס מקומי. מצאתי קומיקס ערבי ממדינות הנפט ומלבנון. מצאתי בחנויות קומיקס צרפתי, איטלקי יפני ואמריקני אבל קומיקס מרוקאי יוק. אמנם הביאו לי ממרוקו קומיקס של עבדאללה דרקאוי. אבל הפעם לא נתקלתי בקומיקס מקומי בכלל. ציפיתי ליותר למדינה בעלת אוריינטציה צרפתית שהאליטה שלה דוברת צרפתית עד היום. ובכל זאת יש במרוקו סצנת קומיקס קטנה וראויה לציון ואפילו מתנהל כל שנה פסטיבל קומיקס בטטואן שבצפון מרוקו (החלק הספרדי לשעבר).
בין היוצרים המרוקאים המעניינים ישנם שניים שבולטים בקומיקס הפוליטי האנטי משטרי שלהם מוחמד נדראני פעיל מרקסיסט נגד המשטר שיצר קומיקס על בתי הכלא והעינויים במרוקו ועל מרד הריף נגד הספרדים.
מוריד עבד אל עזיז , גם הוא מתנגד משטר פרסם ספר קומיקס שצויר בהיותו בכלא ונאסר לפרסום במרוקו שנים רבות.
יוצר מעניין נוסף הוא מוסטפה אוגניה, או בשמו האמיתי ז'אן פרנסואה שנסון. צרפתי המתגורר במרוקו, שספר הקומיקס שלו "טאז'ין ארנבת" התפרסם בשתי השפות של מרוקו: ערבית (מדוברת!) ואמזיגית (ברברית) וגם תורגם לצרפתית ואנגלית. הספר זכה בפרסים רבים.
באלג'יריה יש סצנת קומיקס מעניינת וגם פסטיבל קומיקס בין  לאומי בעיר אלג'יר.  באלג'יר יוצאת סדרת ספרי קומיקס מרשימה שמתפרסמת בערבית ובצרפתי אודות ההיסטוריה של אלג'יר, מימי קדם עד ימינו. בין היוצרים החשובים של הסדרה עלי מולאי, שיצר בין השאר קומיקס על יוגורתה, הגיבור הנומידי שנלחם ברומאים.
האמן מסמודי יצר בין השאר קומיקס על גיבור המלחמה בצרפתים עבד אל קאדר.

עבאס כביר בן יוסף  יצר גם הוא קומיקס על ההיסטוריה של אלג'יר לצד קומיקס על שרלוק הולמס.
תופעה מעניינת היא סצנת המנגה האלג'ירית באלג'יר יוצא מגזין מנגה מקומי בשם   Laabstore שמפרסם בצרפתית קומיקס של יוצרים מקומיים. החוברות יוצאות בהוצאת   Z-link שמוציאה לאור גם ספרי מנגה ובערבית אלג'ירית מדוברת.
בין היוצרים ניתן למנות את חולה חוריה קוזה.
יוצרת מנגה מעניינת נוספת היא יסמין בובכר שזכתה במספר פרסים על יצירתה.
הקומיקס הסודאני:
בסודאן ישנה סצנת קומיקס מפתיעה שיוצאת במספר מגזינים ואפילו מוקדשת לו קבוצת פייסבוק משלו.
בין היוצרים הבולטים ניתן למנות את חלף-אללה עבוד. שיצר קומיקס עבור א ציביאן.
עבאס אסמאעיל חמודי, יצר קומיקס משעשע לילדים עבור המגזין צבאח.
עמאר עבד אל ראזק, יצר גם הוא קומיקס עבור צבאח .

אחמד שרחביל יצר קומיקס עבור צבאח
סמואיל עבד אל באסט שיוצראת סדרת המשטרה "הקצין כמאל" עבור סמסמה ועוד רבים אחרים.
קומיקס בעראק וסוריה
בשנת 1980 התפרסםבעראק קומיקס על חייו של השליט דאז סדאם חסין מאת אדיב מאכי.
כיום ראוי לציון בעראק מגזין הקומיקס שמס, שמפרסם בעיקר קומיקס של נזאר פוזי.


בשנים האחרונות יוצאת בעראק גרסה מקומית של המגזין הלבנוני "בסאט -א ריח" , שנקראת "בסאט א- ריח אלעראקיה", שמפרסמת, כמו מקבילתה הלבנונית, בעיקר קומיקס מתורגם.

הקריקטוריסט הסורי הנודע עלי פרזאת, שנרדף על דעותיו, מצייר גם קומיקס פוליטי.


קומיקס ערבי אלטרנטיבי
בשנים האחרונות מתפתחת בעולם הערבי סצנת קומיקס אלטרנטיבית שפונה בעיקר לקהל מבוגר. בלבנון יוצא מגזין הקומיקס האלטרנטיבי סלמנדר, שלצערי לא הצלחתי למצוא תמונות שלו. במצרים בולטת חבורת טוקטוק, שמוציאה את מגזין הקומיקס האלטרנטיבי "טוקטוק". המגזין מפרסם קומיקס חתרני אנטי ממסדי בערבית מדוברת ובשחור לבן. בין היוצרים בחבור ניתן למנות את  מחמד שנאווי, מחמד תופיק, ח'אלד עבד אל עזיז, השאם רחמה, אנדיל, שב מח'לוף ואחרים.

 יוצר קומיקס מצרי נוסף שיצר קומיקס אלטרנטיבי הוא מגדי א- שאפעי, שיצר את סדרת הקומיקס האלטרנטיבית מטרו. סדרת קומיקס למבוגרים שנאסרה לפרסום במצרים שנים רבות ותורגמה למספר שפות אירופיות.

קישורים:
כמובן שלא כתבתי על כל הקומיקס הערבי (לא התייחסתי לקומיקס הפלסטיני למשל) הנה מספר קישורים בנושא.


קומיקס בעולם הערבי: מעודד טרור או מקדם סובלנות?

מהפכה בקומיקס המצרי -מגדי אל שפי ו"מטרו "


Lebanon's forgotten superheroes