יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

עיתון הקומיקס 1992-1995


"עיתון הקומיקס", בעריכת בת שבע וכטפוגל, היה דו שבועון ואחר כך ירחון קומיקס שהופיע בישראל בין השנים 1992-1995. העיתון פרסם קומיקס עיתונים (Newspaper-comics), כלומר קומיקס שמתפרסם במהלך השבוע בעיתונים היומיים בארצות הברית בשחור לבן, ובמוספי קומיקס צבעוניים (Sunday-comics) בסופי שבוע. מה שמקובל במרבית העיתונים היומיים בארצות הברית ובחלק ניכר מהעיתונות הכתובה אנגלית ברחבי העולם. יוצרי קומיקס העיתונים בארצות הברית מאוגדים במספר סינדיקטים של יוצרים, שמסייעים להם להפיץ את יצירותיהם בעיתונים.
הגל הראשון-
עיתון הקומיקס פרסם בהתחלה באופן קבוע קומיקס הומוריסטיים בלבד, הקומיקס הראשונים שהופיעו בו באופן קבוע, והמשיכו להופיע לכל אורך חיי העיתון היו:
גרפילד- מאת ג'ים דיויס. הקומיקס המפורסם אודות החתול האגוצנטרי חובב הלזניה בעליו ג'ון הכלב אודי ועוד. מדובר היה בקומיקס המרכזי בעיתון, וככל הנראה גם הקומיקס הפופולרי ביותר. פרצופו של גרפילד הופיע בלוגו של העיתון.







סנופי וחבורת הפינאטס- הקומיקס בעל הנטיות הפילוסופיות של צ'ארלס שולץ. על הכלב סנופי, בעליו הנאמן, צ'ארלי בראון וחבריהם,פטי, לינוס, מרסי, שרודר ואחרים. סנופי הוא הקומיקס הנפוץ ביותר בכל הזמנים.


קלוין והובס- מאת ביל ווטרסון. קומיקס על קלוין, ילד בן שש בעל דמיון עשיר וחברו הדמיוני, בובת הטיגריס הובס, שקלווין מדמיין שהיא אמיתית. הובס משמש כמעין אלטר- אגו של קלווין. קלוין סובל משני הורים עצבניים שאינם מבינים לליבו. קלוין והובס הוא אחד מהקומיקס המתוחכמים ביותר שהופיעו בעיתון הקומיקס וכמה מהטורים שהתפרסמו, כמו מכונת הזמן שקלווין המציא, הם גאוניים ממש. בהתחלה עברתו בעיתון הקומיקס כמה משמות הדמויות כך למשל הפכה חברתו לכיתה ואויבתו של קלוין, סוזי, ל"שושי" אך מאוחר יותר החליטו להשתמש בשמות המקוריים בלבד.


זיגי- מאת תום וילסון , על טיפוס בודד, ציני, חסר מזל ולא יוצלח.


דני שובבני- מאת האנק קטשאם. קומיקס העוסק בילד שובב, הוריו, שכניו וחבריו. נכנס לעיתון הקומיקס ככל הנראה בגלל הפופולאריות של סדרת הטלוויזיה. בעיתון השתמשו בשמות העבריים מהסדרה. השם המקורי הוא Dennis the Menace(לא לבלבל עם קומיקס בריטי בעל אותו שם מאת דיויד לואו, שמתפרסם עד היום בשבועון BEANO ומוכר בארץ כ-"דניס וגנאשר).


משפחת-שועלי- שמה המעוברת של סדרת הקומיקס FOX-TROT מאת ביל אמנד. סדרה העוסקת במקור במשפחת פוקס האמריקנית, הפכה בידי המתרגמים למשפחת שועלי, שהייתה אמורה להיות משפחה ישראלית טיפוסית. האבא רוג'ר הפך לחיים. האמא אנדי הפכה לעדינה. הבכור פיטר הפך לארז וחברתו דניס נעשתה דנית. הבת פייג' הפכה לסיגל והבן הקטן ג'ייסון הפך לאיתן. מסיבה לא ברורה איגואנת המחמד קוינסי זכתה לשם העברי לחלוטין "אלברט". המתרגמים אמנם ניסו להפוך אותם למשפחה ישראלית טיפוסית (או אולי משפחה של עולים מארה"ב?!). עם זאת היו מספר דברים לא ברורים כמו למשל, מדוע כשהאב אוכל גרעינים וצופה בכדורגל, מצויר על השקית בייגלה. ומדוע ארז מבקר כל כמה פרקים במופע של ברוס ספרינגסטין, שכידוע לא מפיע בארץ על בסיס יומי.


ביסים-
למהלך כל תקופת הופעת העיתון ניסה הצוות להוסיף סדרות. לצורך כך התפרסמו קומיקס נבחרים (כולם גם כן קומיקס עיתונים אמריקניים) לבחירת הקוראים המדור כונה "ביסים". בין הקומיקס שהתפרסמו בביסים היו היי ולואיס של צ'אנס בראון, רובוטמן של ג'ים מדיק, רוז היא שושנה של פט בריידי, ננסי עם ציורים של ג'רי סקוט , אני היתומה הקטנה עם אמנות של לאונרד סטאר, אמא אווזה וגרים של מרק פיטרס , בלום קאונטי של ברק ברת'ד, שו של ג'ף מקנאלי, הית'קליף של ג'ורג' גייטלי, תום וג'רי עם ציורים של קלי ג'רויס, קאת'י מאת קאת'י גאיסוויט, הצד הרחוק של גארי לרסון, לטוב ולרע של הקנדית לין ג'ונסטון, דיק טרייסי, טרזן, הי- מאן, ארצ'י, פלינסטונס ועוד רבים נוספים.





הגל השני-
בהמשך נוספו לעיתון הקומיקס שני קומיקס נוספים: צבי הנינג'ה, עם מאת פיטר לאירד וקווין איסטמן. צבי הנינג'ה, נהנו מפופולאריות שיא באותה תקופה.




מאוחר יותר נוסף לעיתון הקומיקס באופן קבוע קומיקס של ספיידרמן, בגירסת העיתונים, מאת של סטאן לי. ספיידרמן שהתפרסם בעיתון הקומיקס כלל עלילה מסתורית שמעורב בה דוקטור סטריינג'.

הישראליים-
העורכת, בת שבע וכטפוגל ניסתה את כוחה כיוצרת קומיקס, ויצרה את סדרת הקומיקס, "חבורת השמשונים". סדרה על יחידה סודית בצה"ל שלחייליה כוחות מיוחדים, מעין אקס-מן ישראלי. הסדרה לא הצליחה במיוחד והופסקה עוד לפני סוף העלילה. בנוסף פרסמה וכטפוגל עמוד קומיקס בודד בשם "מזל תאומות". מדור מכתבי הקוראים של עיתון הקומיקס פרסם קומיקס של קוראים, חלקם לא רעים בכלל,בין המפורסמים הקבועים היו טל קלדס, שלומי אלינסון ומיקי רפאלוביץ. סדרת "איש המים" של רפאלוביץ, התפרסמה מאוחר יותר כקומיקס רשת.
הכתבות-
במהלך שנות פעילות העיתון התפרסמה בכל ליון כתבה בנושאי קומיקס ולעתים אנימציה. לרוב כתבות אלה נכתבו בידי העורכת, בת שבע וכטפוגל עצמה. הכתבות עסקו בנושאים כמו: קומיקס ומדע בדיוני, קומיקס ואהבה, קומיקס פנטזיה, קומיקס באירופה, קומיקס ביפן ועוד. לעתים הכתבות עסקו בנושאים אקטואליים, כך למשל כשיצא סרט מבוסס קומיקס כמו "ריצ'י ריץ'" הוקדשה לקומיקס כתבה. היו גם כתבות על אנימציה, כמו כתבה על הסרט "מלך האריות" כשהוקרן בארץ או על הפרק בסימפסונס בו מיסטר ברנז נורה. לכתבות צורפו דוגמאות שונות לקומיקס עליו נכתב, לעתים הוא גם תורגם לעברית, כך למשל בכתבה על הסימפסונס יש דוגמא יחידה לתרגום לעברית של הקומיקס "החיים בגיהנום" מאת יוצר הסימפסונס, מאט גרונינג. כתבה מעניינת נוספת היא ראיון שערך מיקי רפאלוביץ עם אמן הקומיקס הישראלי מישל קישקה.


סיכום-
עיתון הקומיקס היה אחד מעיתוני הקומיקס המתורגמים מאריכי הימים ביותר שיצאו בישראל לצד "בוקי" (1967-1970) יתכן שסוד אריכות הימים (וגם של בוקי) שלו היה בכך שהעיתון, פרט לעמודים הפנימיים והכריכה היה בשחור לבן. בניגוד להוצאות צבעוניות שעלו כסף רב ושתקציבן נגמר מהר יותר. העיתון שאנשי צוותו היו עולים מארצות הברית, שעברית לא הייתה שפת אימם היה מלא שגיאות כתיב ושגיאות בעברית. עם זאת זה היה אחד מעיתוני הקומיקס הטובים והחשובים ביותר שיצאו בעברית, ופרסם מספר כותרים שלא התפרסמו בעברית בשום מקום אחר.

יום שני, 14 בנובמבר 2011

אסטריקס הגאלי השפעות וחיקויים






אסטריקס מאת הצמד הצרפתי, רנה גוסיני ואלברט אודרזו . הסדרה תורגמה ל-112 שפות ודיאלקטים והיא אחת מסדרות הקומיקס הפופולריות בעולם. מטבע הדברים זכה אסטריקס לחיקויים והשפעות רבים.
הקלטים והגאלים בקומיקס:
אסטריקס לא היה גיבור הקומיקס הגאלי הראשון קדם לו קומיקס אחר שגם הוא אחד מהחשובים והפופולאריים באירופה: אליקס, סדרה שנוצרה כבר בשנת 1948 בידי הצרפתי ז'אק מרטאן ובהמשך צוירה בידי השויצרי, רפאל מורלס . כמו אסטריקס אליק היה גאלי שעבר הרפתקאות ומסעות בכל רחב העולם העתיק העולם. כמו אסטריקס הוא תורגם לשפות רבות. אבל בניגוד לאסטריקס הוא משתף פעולה עם הרומאים, אחד מאותם גאלו-רומים שאסטריקס וחבריו כל כך מתעבים.


אליקס
גיבור קלטי אחר שקדם לאסטריקס, הוא וולף הבריטוני (תרגום שלי לשם Wulf the Briton), מאת הבריטי רון אמבלטון , גיבור בריטוני, שגם הוא נוסע בעולם ונלחם ברומאים הכובשים בבריטניה, שכבר כתבתי עליו מאמר בעבר.


וולף
אסטריקס לא היה גיבור הקומיקס הקלטי האחרון, VAE-VICTIS (בלטינית- "אבוי למנוצחים") מאת הצרפתי, ז'אן איב מיטון , סדרה העוסקת בתולדות המלחמות הרומאיות-גאליות, מבחינה היסטורית.


VAE VICTIS
עוד סדרה על קלטים היא "הדרואידים" ( 'Les Druides' ) סדרת קומיקס פנטסטית העוסקת בדרואידים- כהני הדת הקלטיים שצוירה בידי אמן הקומיקס הקנדי-קוובקי, ז'אק למונטניה .

הדרואידים
ההשפעה והחיקויים:
עדות לפופולאריות של אסטריקס היא ההשפעות והחיקויים והמחוות הרבות הרבים שנוצרו לסדרה, גם מבחינה רעיונית וגם מבחינה אמנותית סגנונית.
אחד הקומיקס הפופולאריים ביותר בהולנד ניקרא "Gilles de Geus" (מבטאים חילס דה חאוס). הסדרה נוצרה בשנת 1983 בידי הכותב פטר דה ויט והצייר הנקו קולק . הסדרה עוסקת במלחמת העצמאות של הולנד מספרד במאה השבע עשרה. במחווה לאסטריקס מוצגות הדמויות בעמוד הראשון כמו הדמויות באסטריקס, גם מפת הולנד הכבושה מוצגת כמו מפת גליה הכבושה באסטריקס. אפילו משפט הפתיחה של הספר הראשון בסדרה הוא מחווה לאסטריקס: "הולנד כולה כבושה, כולה? כן כולה".





חילס דה חאוס מול אסטריקס
בין השנים 1980-1983 יצאה בגרמניה סדרת קומיקס שנקראת גלנשטיין ('Gallenstein')מאת הכותב פיליפ ציפרמאייר והצייר גונטר מאיירהופר . הסיפור מתרחש במאה ה-16 ועוסק בחיפוש אחר נוסחת הזהב בידי אלכימאים ושם הסדרה מושפע משמה של האבן GALA-ASTERIX. הסדרה הושפעה מאוד מאסטריקס, מה שהביא את אלברט אודרזו לתבוע את היוצרים ובית משפט בבווריה קבע שיש לשנות את כריכת אחת החוברות.

גלנשטיין
אחת מסדרות הקומיקס הפופולאריות בפולין היא קייקו וקוקוש (Kajko i Kokosz), סדרה שהחלה לצאת בשנת 1972 מאת יאנוש כריסטה הסדרה עוסקת בצמד גיבורים, גיבור נמוך וגיבור שמן שחיים בכפר הפולני מימי הביניים , שנקרא מירימולוב. קייקו וקוקוש נלחמים נגד אבירים רשעים. הקומיקס מצויר בסגנון שמזכיר מאוד את אסטריקס, למרות שבפולין טוענים שהוא לא מושפע ממנו אנחנו לא מאמינים להם...



קייקו וקוקוש
עוד סדרה שהושפעה מאסטריקס, פחות מבחינת סגנון האמנות ויותר ברעיון, היא סדרת הקומיקס הפורטוגזית: "טוניוס הלוזיטני" (Tónius, o Lusitano) מאת הכותב הספרדי, טיטו ואמן הקומיקס הפורטוגזי, ז'וזה מריה אנדרה. הסדרה עוסקת בכפר לוזיטני קטן במאה השביעית, ששומר על זהותו הלוזיטנית מול הוויזיגוטים ששולטים בלוזיטניה (היא פורטוגל של היום) וגם להלחם בפולשים הערבים. טוניוס הופיע בגרסה הפורטוגזית של מגזין הקומיקס הבלגי SPIROU וגם בשלושה אלבומים, ואף תורגם למספר שפות אירופיות.


טוניוס הלוזיטני
עוד השפעה של אסטריקס שהופיעה בפולין בשנת 1976 בפולין היא סדרת הקומיקס קוסמידר ופילו (Kuśmider i Filo), מאת הכותב, יז'י סקז'ינסקי והצייר, תדאוש רצ'קייביץ', גם פה מדובר בקומיקס הומוריסטי היסטורי שגיבוריו הם לוחם שמן וגבוה ולוחם רזה וקטן, משופמים כמו באסטריקס.


קוסמידר ופילו
באוקראינה הופיע בשנת 1992 ספר קומיקס יחיד בשם, "מרקו פיריג זפרוז'ץ" (Marko Pirig, zaporożec) מאת הכותב ודים קרפיינקו והצייר אולכסנדר גיידוצ'נקו . הספר אמנם עוסק בקוזקים באוקראינה, אבל כריכת הספר מועתקת מכריכתו של "אסטריקס ומגל הזהב. כמו כן הדמויות בספר מוצגות כמו הדמויות באסטריקס.




מרקו פיריג

עוד סדרה הולנדית, היא סדרת הקומיקס הנקראת "פיר הגדול" ("Grote-Pyr") או פיר הוויקינג, מאת אמן הקומיקס, דיק מטנה . הסדרה יצאה בשלושה אלבומים בשנים 1971-1974, ואף תורגמה למספר שפות. קשה להתעלם מהדמיון בין הסדרה לאסטריקס שמתבטא לא רק בסגנון הציור של הדמויות, אלא אפילו בצורת הכתב. הסדרה התפרסמה גם במגזין הקומיקס ההולנדי PEP, לפרקים הופיעה הסדרה לצד פרקים של אסטריקס הגאלי.


פיר הגדול
מקרה דומה הוא סדרת הקומיקס הולטרסון הוויקינג סדרה שנוצרה בבלגיה בשנת 1964 נכתבה בידי מוריס טיליה , ויק ומרסל דני , וצוירה בהתחלה בידי מרסל רמקל ובהמשך בידי ויטוריו לאונרדו. גם פה כמו אצל פיר הוויקינג יש השפעה גדולה מבחינה סגנונית מאסטריקס בעיקר באופן ציור הדמויות, כי כמו הגאלים גם הוויקינגים לבשו קסדות מעוטרת.


הולטרסון
לאחרונה גיליתי קומיקס נוסף שמושפע בלי ספק מאסטריקס  ולכן אני מעדכן את המאמר. ב גרמניה ישם אולפני קומיקס שמאוד מזכירים את אולפני וולט דיסני. מדובר באולפני רולף קאוקה. אחת מהחוברות שהוציאו אולפני קאוקה נקראת PRIMO. בשנים 1974-5 הופיעה בפרימו סדרת הקומיקס Furor Teutonicus שנקראת גם הטווטונים (בגרמנית Die Teutonen). מאת  הספרדי ז'וזפ מארטי . הסדרה עוסקת בטווטונים. אחד העמים הגרמאניים שחיו באירופה בימי קדם. גם הם היו משופמים עם קסדות קרניים ולחמו ברומאים. בסדרה יש הרבה אלמנטים דומים לאסטריקס. חזירי בר, יערות מלחמה ברומאים. גם סגנון הציור דומה מאוד.


הרעיון למאמר לקוח בעיקר ממאמר זה: http://na-plasterki.blogspot.com/2011/09/upy-z-kraju-gotow.html


יום שבת, 22 באוקטובר 2011

Les chroniques de Zilda T: Un ange passe

בפעם אדון בספר: Les chroniques de Zilda T.: Un ange passw או בתרגום שלי לעברית: "הרפתקאותיה של זילדה ט. : מלאך חולף", הספר היחיד עד כה בסדרה,שנכתב בידי ז'רר מונוקרומבל, וצויר בידי אלאן גראן, שניהם מצרפת. הספר יצא בהוצאה לאור הצרפתית הקטנטנה "Les 400 coups" בשנת 2000.
הסיפור מתרחש בשנת 1921 בפריז ועוסק בזילדה טרול, מזכירה צעירה ויפה במשרד פריזאי. הספר עוסק גם בשני הגברים המזדקנים המאוהבים בה. הראשון הוא תאו קייב, סופר מהגר מרוסיה, שברח מאימי המהפכה הרוסית ומתעב את הבולשביקים. קייב הוא חמום מוח, שמרבה לקלל ולהכנס לתגרות ידיים. המחזר השני הוא ארמון וולייר, מחזאי ושחקן תאטרון מזדקן ומאוהב בעצמו, גם הוא חמום מוח. העלילה מתרחשת בפריז ומתגלגלת למזרח אסיה (הודו, בורמה, תאילנד, ויאטנם ולבסוף קמבודיה). העלילה מגיעה לאתר הארכיאולוגי המפורסם במקדש אנגקור ואט שבקמבודיה.
באנגקור ואט מתרחשת עלילה מסתורית הקשורה לכת מיסטית, המנסה להחיות את האימפריה הקהמרית, האימפריה הקדומה שישבה בקמבודיה של ימינו ובנתה את מקדשי אנגקור. אותה כת מנסה גם לגרש את הצרפתים מהודו סין (שלוש המדינות שנשלטו בידי הצרפתים בדרום מזרח אסיה- ויאטנם, קמבודיה ולאוס) ואת האירופים ממזרח אסיה. סוף הסיפור הוא בלתי צפוי ומשנה לחלוטין את קו העלילה.
אלאן גראן מעביר היטב בסיפור את התלבושות, הבגדים, המכוניות, הבתים והחפצים האופייניים לשנות העשרים.
סגנון הציור הוא מעורב, מצד אחד החפצים, הבתים והמכוניות מצוירים בסגנון ראליסטי. מאידך הדמויות מצוירות בסגנון קריקטורי, בדומה לקומיקס אירופיים כמו טינטין ואסטריקס. הציור הוא בסגנון האירופי הקלאסישנקרא קו חלק (ligne claire).
העלילה בספר מציגה את המזרח כ"מסתורי", מה שעלול להצטייר בקרב כאלה שלמדו יותר מדי קורסים במדעי הרוח והחברה כ"אוריינטליסטי". בעיני, בכל אופן זה ממש לא פוגע בעלילה. בניגוד לארז'ה יוצר טינטין שהשקיע בכתיבת טקסטים אמיתיים בשפות זרות (טקסטים אמיתיים בערבית וכדומה), כאשר תאו קייב מדבר רוסית, מדובר בגיבוב אותיות קיריליות חסר משמעות. כשהקמבודים מדברים הטקסט כתוב באותיות לטיניות עגולות שאמורות לדמות כתב קהמרי (קמבודי). סך הכל למרות שיצא בהוצאה קטנה מדובר בספר מהנה לקריאה, לפי מיטב המסורת הפרנקו בלגית. רק לא ברור מה הקטע הצרפתי של רומנים של זקנים עם צעירות, ממש כמו באסטריקס...














יום שישי, 14 באוקטובר 2011

"קומיקס" שבועון קומיקס חרדי




על תעשיית הקומיקס החרדית כבר דיברנו בטור שהתפרסם בבלוג לפני שנתיים על הקומיקס " בין שתי טיפות" מאת "אלי וגולד", אלי גוט ודוד גולדשמיט , שנחשבים לצמד הטוב והמצליח ביותר בתעשיית הקומיקס החרדית.
הפעם אדון בשבועון הקומיקס החרדי העונה פשוט לשם "קומיקס". "קומיקס" הוא שבועון קומיקס מגוון, כלומר כזה שמפרסם בכל גיליון מבחר סיפורי קומיקס של מגוון אמנים, סיפורים קצרים או סיפורים בהמשכים, לעתים לפני או אחרי פרסום הקומיקס בספרים. "קומיקס" מציג סיפורים של כמה מאמני הקומיקס החשובים ביתור בעולם החרדי (מלבד אלי וגולד הנזכרים לעיל), אולם למרביתם אין ערך אנציקלופדי בלמביק, אנציקלופדיית הקומיקס ממנה לרוב אני מביא את פרטי האמנים. לפני החוברת כיאה לפרסום חרדי ישנן המלצות של רבנים, ובתוכה מתפרסמים מאמרים על פרשת השבוע, ועל נושאים אחרים.
הצייר הטוב ביותר מבין אלו שיצירותיהם מופיעות בעיתון הוא גדי פולק, יוצר קומיקס חרדי ותיק, שמייר את סדרת "מעשה ב.." שמביאה את גרסת הקומיקס של מעשיות ומשלים חסידיים מפורסמים, שיצאו בעבר במספר ספרים. כאן מביא פולק כל שבוע מעשייה חסידית אחרת. פולק מצייר ציורים בסגנון יפה מאוד, לעתים קרוב לריאליסטי וניכר שעשה עבודת מחקר על המבנים והלבוש במזרח אירופה של סוף המאה ה-19 וראשית המאה העשרים.


יוצר מעניין נוסף הוא מנחם תעיזי , גם הוא יוצר מפורסם ומוערך בעולם החרדי, שהוצאי מספר לא קטן של ספרים. כרגע הוא מפרסם בעיתון את הסיפור "מעשה בהינדיק", על פי המעשייה החסידית המפורסמת על בן המלך שחלה בנפשו וחשב שהוא תרנגול הודו. הסיפור מצויר בסגנון חלק וחינני מאוד.


רחלי דוד היא ציירת שמפרסמת בעיתון שני סיפורים, סיפור אחד הוא "אורות בצפון" סיפור על יהודים ששומרים על אורח חיים דתי ברוסיה הקומוניסטית, סיפורים שלא נראה שהושקע בהם הרבה ברמת התחקיר. בנוסף על כך היא מפרסמת כל שבוע סיפור משתנה מחיי הילדים החרדיים. מבחינת הסגנון מציגה רחלי דוד ציור נאיבי, שמזכיר במידת מה ציורי ילדים.
עוד ציירת שמפרסמת בעיתון היא בת שבע הבלין, שמפרסמת בעיתון את "עלילות הרשלה מאוסטרופולי", על אותו בדחן יהודי, מזרח אירופי, שהיה גיבורן של בדיחות בילדותנו (אמא של הרשלה בקשה ממנו לקנות תירס...). מבחינת סגנון בת שבע הבלין מושפעת מהציורים באסטריקס וניכר שיש לה חיבה לציור אפים מוזרים. קומיקס נוסף שבת שבע הבלין מפרסמת הוא "בן תחת בן", קומיקס העוסק במרד בגטו במהלך השואה (מעניין שווקא עיתון חרדי מרומם את הגבורה בשואה...). למרות שמדובר באותה ציירת סגנון הציור בבן תחת בן שונה לחלוטין, ומזכיר קצת לפעמים את סגנון המנגה היפני.


ניתן ללמוד מהחוברת רבות על עולם הקומיקס החרדי, שכמה מהיוצרים המובילים שלו מפרסמים בה. ניתן גם ללמוד על עולם העניין והערכים עליו מתחנכים ילדים חרדיים. גם אם אנחנו לא בדיוק מזדהים עם הערכים שהחוברת מציגה, כדאי לחובבי הקומיקס לעיין בחוברת.


מחיר: 9.90 ש"ח











יום שני, 26 בספטמבר 2011

"La Guilde: Astraban" הגילדה אסטרבן


אחד הביטויים השגורים בפי חובבי הקומיקס הוא הביטוי: "יקום קומיקס" כלומר העולם בו מתרחש הקומיקס והדמויות המופיעות בו. אחד הז'אנרים הוותיקים בקומיקס הוא ז'אנר "החיות המדברות"- כלומר יקומי קומיקס בהם הדמויות הן חיות מואנשות. כמו למשל דמויותיהם של מיקי ודונלד. הפעם אדון ביקום קומיקס של חיות מדברות הספר, "La Guilde: Astraban" . הספר יצא בשנת 2006 בהוצאת הקומיקס הבלגית CASTERMAN, הוצאה מהחשובות באירופה שמוציאה לאור בין השאר גם את ספרי טינטין. הספר נכתב בידי מירוסלב דרגן, סופר קומיקס סרבי המתגורר בספרד. הצייר הוא אוסקר מרטין, אמן קומיקס ספרדי וותיק שממשיך מסורת עתיקה של ציירי קומיקס ספרדים ודרום אירופים ממדינות אחרות (איטלקים, פורטוגזים ויוגוסלבים) שעובדים כ"שכירי חרב" עבור הוצאות קומיקס במדינות צפון ומרכז אירופה. מרטין עבד עבור ההוצאות הצרפתית והדנית של וולט דיסני. הוא צייר קומיקס של טום וג'רי בגרמניה ושוודיה. מרטין צייר גם קומיקס מסדרת "פיקס ופוקסי" ועבד גם עבור אולפני רולף קאוקה, "הוולט דיסני של גרמניה". עובר כולם הוא עבד בעילום שם.


כלומר ניתן לומר שמרטין צבר קילומטראז' לא קטן בציור קומיקס עם חיות מדברות. "הגילדה אסטרבן" (תרגום שלי)נוא קומיקס שונה לחלוטין מהקומיקס אותם צייר מרטין עבור ההוצאות הנזכרות לעיל. מדובר אמנם בקומיקס "חיות מדברות", אך מדובר בקומיקס אקשן פנטזיה רווי אלימות שלא בוחל גם בהצגת אלימות ודם. הסיפור עוסק באסטרבן, זאב (או חיה אחרת ממשפחת הכלביים). אסטרבן שייך לגילדה של אלכימאים, שמנהלת גם בית ספר לאלכימיה. אסטרבן והגילדה נלחמים בגילדה של מתנקשים, אסטרבן מנסה לנקום את מותם של בני משפחתו בידי אותה כת מתנקשים.. הקומיקס מתרחש בעולם שנראה לעתים כעולם של ימי הביניים כמו התלבושות, האלכימיה וכלי הנשק. מאידך יש בו גם סממנים של התקופה שבין המאות 17-19 כמו למשל סגנון בנייה, מנורות גז וצורת המרכבות. הדמויות בקומיקס בקומיקס הן אמנם בעלות ראש חיה אך צורת גופן היא אנושית לחלוטין.


מבחינה אומנותית, מרטין משתמש בטכניקה מיוחדת על מנת ליצור אשליה של "עומק" של התמונה- הרקע מצוייר בצורה מטושטשת אחרי הדמויות. טכניקה הלקוחה מעולם הצילום האמנותי. שיטת הצביעה שונה מזו שמרטין השתמש בה כשיצר עבור דיסני או קאוקה, והיא פחות שטוחה ומזכירה צביעה בעיפרון. ניכר שמרטין נותן לעצמו דרור כשהוא יוצר קומיקס כיוצר "עצמאי" שאינו כפוף לכללים נוקשים של קומיקס שהוכתבו ממסורת רבת שנים.. חובבי פנטזיה, ובמיוחד חובבי הארי פוטר, יהנו מהסצנות הרבות של קסם וכישוף שיש בספר, חובבי האקשן והאימה יהנו מסצנות הקרב והאימה שיש בקומיקס. חובבי ההיסטוריה יהנו מהאופי התקופתי של הסדרה. גם הסוף של הקומיקס בלתי צפוי. מומלץ.

לקריאת תרגום הקומיקס לאנגלית (תרגום חופשי):
http://scans-daily.dreamwidth.org/1413381.html?thread=44472069