במאמר זה אדון בקומיקס אותו לא הכרתי כמעט עד לאחרונה, הקומיקס בארצות ערב. בעקבות ביקור במרוקו נחשפתי לקומיקס הזה וגיליתי עולם עשיר הרבה יותר ממה שחשבתי. דנו כבר בבלוג בקומיקס הטורקי במאמר: "טורקיה מעצמת הקומיקס של המזרח התיכון" וגם במאמר "רשמים מביקור במרוקו עם עצירת ביניים באיסטנבול". הפעם נדון בקומיקס בארצות ערב. הקומיקס בעולם הערבי משקף מאוד את המגמות הפוליטיות ואת ההגמוניה בין מדינות ערב.
ההתחלה- הגמוניה מצרית
כמו הרבה מגמות חדשניות בעולם הערבי הקומיקס הערבי התחיל במצרים. מצרים היתה עד מהפכת הקצינים בשנת 1956 מדינה קוסמופוליטית בה חיו אירופים רבים, לצד מהגרים מארצות ערב אחרות ובני מיעוטים לא ערביים, כמו ארמנים ויהודים. מגמה זו ניכרת בשני מגזיני הקומיקס הראשונים שיצאו במצרים. מגזין הקומיקס הראשון שיצא במצרים, וגם באפריקה ובעולם הערבי, הוא מגזין הקומיקס סינדבד. סינדבד יצא לראשונה בשנת 1952 בהוצאת דאר אל מערף. אמן הקומיקס החשוב ביותר של סינדבד היה חוסין אמין ביכאר, שצייר עבור המגאזין את סדרת הקומיקס "שדאד ועוואד" וכן כריכות רבות של המגזין. ביכאר אמנם נולד וחי רוב חייו במצרים אך מעולם לא קבל אזרחות מצרית מאחר שהיה ממוצא טורקי.
המגזין השני שפרסם קומיקס במצרים הוא מגזין הקומיקס "סמיר" שהחל לצאת בהוצאת "דאר אל הלאל" בשנת 1956 וממשיך לצאת עד היום. סמיר שכתוב פעמים רבות בערבית מצרית מדוברת הראה גם הוא בהתחלה את מצרים הקוסמופוליטית. בין האמנים הראשונים של סמיר היה היהודי הצרפתי ברני, יוצר הדמות "סמיר" על שמה קרוי המגזין. ברני לא החזיק מעמד לאורך זמן מאחר ונאלץ לעזוב את מצרים כמו יהודים וזרים רבים כבר בשנת 1956.
אמנית קומיקס נוספת מתחילת דרכו של העיתון היא בהיגה גם היא ממוצא ארמני, ושמה האמיתי ג'יג'ה טומסיאן. בהיגה עברה בהמשך לעבוד עבור מגזין הקומיקס הלבנוני "בסאט א-ריח", בו נדון בהמשך. ובהמשך הגרה לארה"ב
המעבר להגמוניה לבנונית:
סמיר אמנם לא הפסיק לצאת מעולם אבל מצרים הפכה להיות מדינה פחות קוסמופוליטית עם עזיבתם של חלק ניכר מהזרים והמשטר החדש שלא אפשר חופש ביטוי כמו בתקופה המלוכנית. בלבנון לעומת זאת הייתה באותה תקופה פתיחות גדולה לרעיונות מערביים. כבר בשנו ה-50 החלו לצאת בלבנון קומיקס מקומיים כמו זרזור- על חייל לבנוני ו"אל פרסאן"- על כפר שמורד בעת'מאנים. בשנת 1962החל לצאת בלבנון מגזין קומיקס בשם בסאט א- ריח (השטיח המעופף), בעריכת זוהיר בעלבכי. בסאט א ריח פרסם כאמור קומיקס של הציירת הארמנית בהיגה. וקומיקס לבנוני מקומי על פדאיין- לוחמי חרות ערביים.
אבל עיקר מה שפורסם בו היה קומיקס מתורגם ממיטב הקומיקס המערבי. במיוחד קומיקס אירופי משובח בדגש על קומיקס פרנקו בלגי. פורסמו בו קומיקס כמו אסטריקס, לאקי לוק, הואזיר הרשע איזנוגוד (שבהיותו דמות ערבית זכה למקום מיוחד), אשיל טאלון, ספירו פרוט ותמונת נתתי במאמר הקודם. בסאט א- ריח המשיך להתפרסם גם במהלך מלחמת האזרחים בלבנון והופץ ברוב
מדינות ערב (אם כי באיכות נמוכה יותר) אך תלאות המלחמה הביאו להפסקת הוצאתו
בשנת 1987.
דמות קומיקס ראויה לציון שהופיעה בבסאט א- ריח היא סנבד המלח, בקומיקס
שמבוסס על סדרה יפנית מצוירת שהפכה למעין אייקון בעולם הערבי, ולא פעם ניתן
לראות מדבקות של סינבד על מכוניות של ערבים גם בארץ. בהמשך זכה סינבד היפני גם לחוברת משלו
הוצאת בסאט א- ריח הוציאה גם חוברת קומיקס מקורית בשם "ענתר" שלצערי בשום מקום לא הצלחתי למצוא מי היו יוצריה.
המצרים מצידם לא טמנו ידם בצלחת והחלו להוציא בזיכיון בשנת 1971 את המגזין הבלגי המפורסם TINTIN שמזוהה כמובן עם דמותו של טינטין מאת ארז'ה. המגזין נקרא בערבין טנטן לפי הגיית שמו של טינטין בצרפתית ופרסם קומיקס פרנקו בלגי משובח כמו דן קופר, ריק הושה, תורגל, בליק ומורטימר ועוד רבים וטובים. טנטן שפנה בעיקר לקהל בין לאומי הפסיק לצאת בעקבות החרם של מדינות ערב על מדינת ישראל וגם הוא החל לצאת מחדש בשנים האחרונות. זאת למרות שהמגזין הבלגי לא יוצא מאז 1988.
המצרים מצידם לא טמנו ידם בצלחת והחלו להוציא בזיכיון בשנת 1971 את המגזין הבלגי המפורסם TINTIN שמזוהה כמובן עם דמותו של טינטין מאת ארז'ה. המגזין נקרא בערבין טנטן לפי הגיית שמו של טינטין בצרפתית ופרסם קומיקס פרנקו בלגי משובח כמו דן קופר, ריק הושה, תורגל, בליק ומורטימר ועוד רבים וטובים. טנטן שפנה בעיקר לקהל בין לאומי הפסיק לצאת בעקבות החרם של מדינות ערב על מדינת ישראל וגם הוא החל לצאת מחדש בשנים האחרונות. זאת למרות שהמגזין הבלגי לא יוצא מאז 1988.
עלייתן של מדינות הנפט
מאז שנות השמונים וביתר שאת בימינו אנו רואים את עלייתן הפוליטית של מדינות הנפט. דבר זה מתבטא גם בתחום הקומיקס כאשר חוברות הקומיקס הנפוצות ביותר בעולם הערבי מגיעות ממדינות הנפט. באופן לא מפתיע אמנם ההוצאה היא של מדינות הנפט, אבל בדיוק כמו בכל התחומים את העבודה עושים ערבים ממדינות עניות יותר וגם מהמערב. שלושה מגזינים שמייצגים שלוש מדינות נפט, כווית, איחוד האמירויות וערב הסעודית מייצגים את המגמה הזו כולם החלו לצאת בשנות השמונים וכולם נפוצים מאוד בעולם הערבי:
בכווית מתפרסם המגזין "אלערבי א-צגיר" (הערבי הקטן) בין יוצריו ניתן לראות את מחמד סעיד בעלבכי מלבנון אחמד עבד אל נעים מירדן אוסאמה אחמד נגיב ממצרים מחמד אל קרביה מתימן ראשה רביע המצריה כויתית ועוד רבים וטובים רובם ממצרים.
את הסעודים מאידך מייצג המגזין באסם שיוצא אמנם במימון סעודי, אבל כל יוצריו הם מצרים שיושבים באולפנים בגיזה. בין יוצריו ניתן למנות את חאלד עבד אל עזיז, בסמה פהמי מחמד עבד אלהאדי ואחרים. בעבר פרסם גם קומיקס מערבי מתורגם. דוגמאות לקומיקס מאל ערבי א- צגיר ובאסם ניתן למצוא גם במאמרי הקודם.
בספטמבר האחרון בקרתי בארץ הולדתו של אבי, מרוקו. ושם רכשתי כמה מהחוברות שעליהן דנו במאמר זה. בלט בחסרונו קומיקס מקומי. מצאתי קומיקס ערבי ממדינות הנפט ומלבנון. מצאתי בחנויות קומיקס צרפתי, איטלקי יפני ואמריקני אבל קומיקס מרוקאי יוק. אמנם הביאו לי ממרוקו קומיקס של עבדאללה דרקאוי. אבל הפעם לא נתקלתי בקומיקס מקומי בכלל. ציפיתי ליותר למדינה בעלת אוריינטציה צרפתית שהאליטה שלה דוברת צרפתית עד היום. ובכל זאת יש במרוקו סצנת קומיקס קטנה וראויה לציון ואפילו מתנהל כל שנה פסטיבל קומיקס בטטואן שבצפון מרוקו (החלק הספרדי לשעבר).
בין היוצרים המרוקאים המעניינים ישנם שניים שבולטים בקומיקס הפוליטי האנטי משטרי שלהם מוחמד נדראני פעיל מרקסיסט נגד המשטר שיצר קומיקס על בתי הכלא והעינויים במרוקו ועל מרד הריף נגד הספרדים.
עבאס כביר בן יוסף יצר גם הוא קומיקס על ההיסטוריה של אלג'יר לצד קומיקס על שרלוק הולמס.
תופעה מעניינת היא סצנת המנגה האלג'ירית באלג'יר יוצא מגזין מנגה מקומי בשם Laabstore שמפרסם בצרפתית קומיקס של יוצרים מקומיים. החוברות יוצאות בהוצאת Z-link שמוציאה לאור גם ספרי מנגה ובערבית אלג'ירית מדוברת.
בסודאן ישנה סצנת קומיקס מפתיעה שיוצאת במספר מגזינים ואפילו מוקדשת לו קבוצת פייסבוק משלו.
בין היוצרים הבולטים ניתן למנות את חלף-אללה עבוד. שיצר קומיקס עבור א ציביאן.
אחמד שרחביל יצר קומיקס עבור צבאח
בשנת 1980 התפרסםבעראק קומיקס על חייו של השליט דאז סדאם חסין מאת אדיב מאכי.
כיום ראוי לציון בעראק מגזין הקומיקס שמס, שמפרסם בעיקר קומיקס של נזאר פוזי.
הקריקטוריסט הסורי הנודע עלי פרזאת, שנרדף על דעותיו, מצייר גם קומיקס פוליטי.
קומיקס ערבי אלטרנטיבי
בשנים האחרונות מתפתחת בעולם הערבי סצנת קומיקס אלטרנטיבית שפונה בעיקר לקהל מבוגר. בלבנון יוצא מגזין הקומיקס האלטרנטיבי סלמנדר, שלצערי לא הצלחתי למצוא תמונות שלו. במצרים בולטת חבורת טוקטוק, שמוציאה את מגזין הקומיקס האלטרנטיבי "טוקטוק". המגזין מפרסם קומיקס חתרני אנטי ממסדי בערבית מדוברת ובשחור לבן. בין היוצרים בחבור ניתן למנות את מחמד שנאווי, מחמד תופיק, ח'אלד עבד אל עזיז, השאם רחמה, אנדיל, שב מח'לוף ואחרים.
יוצר קומיקס מצרי נוסף שיצר קומיקס אלטרנטיבי הוא מגדי א- שאפעי, שיצר את סדרת הקומיקס האלטרנטיבית מטרו. סדרת קומיקס למבוגרים שנאסרה לפרסום במצרים שנים רבות ותורגמה למספר שפות אירופיות.
כמובן שלא כתבתי על כל הקומיקס הערבי (לא התייחסתי לקומיקס הפלסטיני למשל) הנה מספר קישורים בנושא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה