ביקורת קומיקס: טיטוף- החבר'ה שלי

לכל דבר יש פעם ראשונה. וזו הראשונה בסדרה של ביקורות שיפרסם הבלוג שלנו על ספרים וחוברות קומיקס שיוצאים בשפה העברית, גם על כאלה שיצאו בעבר ואינם יוצאים כיום.
ספר הקומיקס הראשון בו נעסוק הוא הספר "טיטוף- החבר'ה שלי". טיטוף מאת אמן וכותב הקומיקס השוויצרי, דובר הצרפתית זאפ. טיטוף היא אחת מסדרות הקומיקס המצליחות ביותר באירופה, במיוחד בארצות דוברות הצרפתית. במקור יצא לאור בהוצאה הצרפתית Glénat ובמגזין הקומיקס של ההוצאה Tchô!.

הספר עצמו שיצא בהוצאת אגם, עשוי לפי המתכונת הרגילה של אלבומי קומיקס אירופיים, כריכה גבוהה וקשה. בתוך הספר יש אסופת סיפורים, לרוב בני עמוד אחד. הסיפורים עצמם עוסקים בחייו של טיטוף, ילד בכיתות הגבוהות של היסודי. הסיפורים עוסקים במגוון של בעיות אישיות של טיטוף, כמו חוסר ההצלחה עם אהובתו נדיה, ההתעניינות בעירום ומין, אביו המובטל, יחסיו עם החברים ועוד. כמו כן עוסק הסיפור בבעיות חברתיות שמאפיינות את החברה בארצות מערב אירופה כמו אלימות ובריוני רחוב, גזענות, אבטלה, היחס לדתות השונות ועוד. עוד מועברת בספר ביקורת על שיטות ההוראה החדשניות ועל אנשי ה"ניו אייג'". אפילו להרגלי הכשרות של היהודים מוקדש מקום באחד הסיפורים. הרבה מן ההומור בספר מתרכז סביב חוסר ההבנה של הקודים החברתיים של עולם המבוגרים ועולם הבנות.

למרות שלכאורה הספר עוסק בילדים, ונראה ככזה שמיועד לילדים הייתי ממליץ עליו לילדים בני 12 ונעלה ולמבוגרים. חלק מהעניינים בהם עוסק הספר הם עניינים שבמובהק אינם ראויים לילדים קטנים- כמו ניתוחי הגדלת חזה ועיסוק בענייני מין.

התרגום דורית דליות לרוב נעשה היטב עם זאת ישנם מספר סיפורים שמבוססים על משחקי מילים בצרפתית, שאינם עוברים בעברית (למשל הקשר בין יכולת מוטורית למנוע), מוטב היה אם אורי פינק העורך היה בוחר במקומם סיפורים אחרים. בעיה נוספת עם התרגום היא הנסיון להעביר את שיבושי הדיבור של הדמויות, שלא תמיד מובנים, מוטב היה אם היו מוסיפים ניקוד שהיה מסייע להם להיות ברורים יותר.עם זאת אני בהחלט ממליץ על הספר, לא כל יום יוצא בעברית קומיקס, בטח שלא אירופי (למרות שבשנים האחרונות תורגמו יותר ספרי טינטין ואסטריקס), בתקוה שיתורגמו כותרים אירופיים נוספים.

הספר: טיטוף- החבר'ה שלי

כתב וצייר: זאפ

תרגום: דורית דליות

עריכה: אורי פינק

הוצאה: אגם