Les chroniques de Zilda T: Un ange passe

בפעם אדון בספר: Les chroniques de Zilda T.: Un ange passw או בתרגום שלי לעברית: "הרפתקאותיה של זילדה ט. : מלאך חולף", הספר היחיד עד כה בסדרה,שנכתב בידי ז'רר מונוקרומבל, וצויר בידי אלאן גראן, שניהם מצרפת. הספר יצא בהוצאה לאור הצרפתית הקטנטנה "Les 400 coups" בשנת 2000.
הסיפור מתרחש בשנת 1921 בפריז ועוסק בזילדה טרול, מזכירה צעירה ויפה במשרד פריזאי. הספר עוסק גם בשני הגברים המזדקנים המאוהבים בה. הראשון הוא תאו קייב, סופר מהגר מרוסיה, שברח מאימי המהפכה הרוסית ומתעב את הבולשביקים. קייב הוא חמום מוח, שמרבה לקלל ולהכנס לתגרות ידיים. המחזר השני הוא ארמון וולייר, מחזאי ושחקן תאטרון מזדקן ומאוהב בעצמו, גם הוא חמום מוח. העלילה מתרחשת בפריז ומתגלגלת למזרח אסיה (הודו, בורמה, תאילנד, ויאטנם ולבסוף קמבודיה). העלילה מגיעה לאתר הארכיאולוגי המפורסם במקדש אנגקור ואט שבקמבודיה.

באנגקור ואט מתרחשת עלילה מסתורית הקשורה לכת מיסטית, המנסה להחיות את האימפריה הקהמרית, האימפריה הקדומה שישבה בקמבודיה של ימינו ובנתה את מקדשי אנגקור. אותה כת מנסה גם לגרש את הצרפתים מהודו סין (שלוש המדינות שנשלטו בידי הצרפתים בדרום מזרח אסיה- ויאטנם, קמבודיה ולאוס) ואת האירופים ממזרח אסיה. סוף הסיפור הוא בלתי צפוי ומשנה לחלוטין את קו העלילה.

אלאן גראן מעביר היטב בסיפור את התלבושות, הבגדים, המכוניות, הבתים והחפצים האופייניים לשנות העשרים.
סגנון הציור הוא מעורב, מצד אחד החפצים, הבתים והמכוניות מצוירים בסגנון ראליסטי. מאידך הדמויות מצוירות בסגנון קריקטורי, בדומה לקומיקס אירופיים כמו טינטין ואסטריקס. הציור הוא בסגנון האירופי הקלאסישנקרא קו חלק (ligne claire).
העלילה בספר מציגה את המזרח כ"מסתורי", מה שעלול להצטייר בקרב כאלה שלמדו יותר מדי קורסים במדעי הרוח והחברה כ"אוריינטליסטי". בעיני, בכל אופן זה ממש לא פוגע בעלילה. בניגוד לארז'ה יוצר טינטין שהשקיע בכתיבת טקסטים אמיתיים בשפות זרות (טקסטים אמיתיים בערבית וכדומה), כאשר תאו קייב מדבר רוסית, מדובר בגיבוב אותיות קיריליות חסר משמעות. כשהקמבודים מדברים הטקסט כתוב באותיות לטיניות עגולות שאמורות לדמות כתב קהמרי (קמבודי). סך הכל למרות שיצא בהוצאה קטנה מדובר בספר מהנה לקריאה, לפי מיטב המסורת הפרנקו בלגית. רק לא ברור מה הקטע הצרפתי של רומנים של זקנים עם צעירות, ממש כמו באסטריקס...